הממשלה החליטה בישיבתה (יום א', 30.6.02) כי מדינת ישראל לא תצטרף כחברה לבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג, שהוקם מכוח אמנת רומא. האמנה נכנסת לתוקף מחר (1.7.02). בית הדין הבינלאומי טרם הוקם.
החלטת הממשלה הינה סופית. היא הובאה עתה לישיבת הממשלה, כדי לדון בשאלה האם לאשרר הודעה קודמת של ממשלת ישראל מדצמבר 2000 - להצטרף לבית הדין, או להימנע מכך, כפי שהציע היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. ממשלת ישראל - בראשה עמד אותה עת אהוד ברק, חתמה אז על האמנה, למרות התנגדות רובינשטיין.
בהחלטה תמכו מרבית השרים, ובראשם ראש הממשלה אריאל שרון ושר החוץ שמעון פרס. פרס אף הלין נגד השוודים, לדוגמא, וטען כי הם אינם מבינים את המתרחש בשטחים ולכן הם אינם יכולים לשפוט ישראלים.
רובינשטיין דחק בשרי הממשלה להימנע מאישור ההצטרפות לאמנה, נוכח הערכתו כי זו תנוצל לרעה נגד ישראל. החשש הוא, כי נגד ראשי המדינה ונגד קציני צבא וחיילים יוגשו כתבי אישום, נוכח מדיניות החיסולים שבה נוקטת ישראל, וכן נוכח אירועים כדוגמת ג'נין ועקב ההתנחלויות בשטחים. עמדת מרבית מדינות המערב, היא כי התנחלויות הינן גזל של אדמות ופשע מלחמה.
עוד קודם לישיבה, מסר רובינשטיין, באמצעות מזכיר הממשלה גדעון סער, חוות דעת קצרה בנושא. העתקים ממנה הועברו לראשי מערכת הביטחון, ובהם לשר הביטחון, השר לביטחון פנים, ראש השב"כ, מפכ"ל המשטרה. הנה היא, כלשונה:
"למען הסדר הטוב אבקש להביא לתשומת לב, על דעת שר המשפטים, כי העמדה שגובשה על ידינו, בתיאם עם כל הנוגעים בדבר במשרדי הממשלה, היא כי אין מקום, לעת הזאת, ובטווח הנראה לעין, שמדינת ישראל תצטרף לבית הדין הבינלאומי הפלילי על-ידי אישרור חוקת בית הדין. ציינתי זאת בשבוע החולף בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
"הנימוקים לכך קשורים, ראשית, בסכנת הפוליטיזציה: בית הדין עודו עלום כלפינו מבחינת התובע, שופטיו והדרכים בהן ינהג. סכנת פוליציזציה רובצת לפתחו, גם אם יהיו מדינות שינסו להיאבק בה. שנית, יש גם סעיף שכוון, בסופו של דבר, במידה רבה כלפי ישראל בעניין ההתנחלויות, ועניינו העברת אוכלוסין לשטח כבוש, המוגדרת כפשע מלחמה (עמדת ישראל מקדמת דנא היא כי סעיף כזה בהאמת ג'נבה הרביעית, שמקורו בפשעי הנאצים, עוסק בהעברת אוכלוסין כפויה). לא למותר להזכיר כי ארה"ב, שבעקבות חתימתה חתמה ישראל על חוקת ביה"ד בשלהי דצמבר 2000 (שלא כדעת הח"מ) - הודיעה לאחרונה רשמית לאו"ם כי אין בדעתה לאשרר, ונימקה בנימוקים שאפשר להביט עליהם מבחינתנו כמעין קל וחומר".
