במחקר שערכו כותבי שורות אלו נמצא, כי רשות המיסים לא הפעילה באופן מיטבי את חוק העבירות המינהליות משנת 1987 ואילך, לא הגבירה עקב כך את רמת הציות של הנישומים ולא יצרה את ההרתעה ההכרחית בקרב החייבים בהגשת דוח שנתי לפקיד השומה.

נראה כי ההסבר לפער זה, בשלושה עשורים לאחר חקיקת חוק העבירות המינהליות, הוא שלרשות המיסים אין יכולת ארגונית מספיקה ליישום החוק. רשות המיסים אינה מסוגלת להתמודד עם היקף אי-הציות באמצעות הכלים הפליליים הרגילים הקיימים ברשותה (כתב אישום), ועליה להגביר כאמור את השימוש בחוק העבירות המינהליות. במרבית המקרים אי-הציות מטופל על-ידי רשות המיסים באמצעות פתיחה בחקירה היכולה להוביל לכתב אישום, וזאת ללא פנייה תחילה להליך הקנס המינהלי.

הדילוג על חוק העבירות המינהליות מהווה לדעתנו, במקרים רבים, משום אכיפה שרירותית ובררנית שיש להימנע ממנה. בנוסף, הדילוג על חוק העבירות המינהליות עלול להטעות את בתי המשפט לחשוב שכתב האישום שלפניהם מייצג לכאורה מקרה חמור במיוחד, המצדיק ענישה ייחודית.

הסבר אפשרי נוסף ל"גרירת הרגליים" של הרשות הוא תחושה שממילא אכיפת חובת הדיווח על החברות הסרבניות לא תביא עימה תוחלת מס משמעותית, ומשיקולי עלות-תועלת כדאי להתמקד בחברות המדווחות במועד. לדעתנו, אין להצדיק גישה מעין זו, הדומה ל"חיפוש המטבע מתחת לפנס". זאת ועוד: אנו סבורים שעצם הטמעת חובת הגשת הדוח השנתי היא מטרה ראויה בפני עצמה, גם אם תוחלת המס שבצידה אינה גבוהה.

יושם על לב, כי ברגע שהוטל קנס מינהלי לא ניתן לבטלו. אם סירב הנישום לשלמו, יש להפעיל חלופת מאסר כנגדו. ייתכן שהחשש של פקידי השומה מהפעלת חלופת המאסר, מהווה סיבה נוספת לשיעור השימוש הנמוך בהליך של הטלת קנס מינהלי.

הממצאים במחקר מצביעים, כי כוונתו של המחוקק, כפי שבאה לידי בחוק העבירות המינהליות, אינה מושגת. רשות המיסים אינה משאירה את ההליך הפלילי רק למקרים בהם שהקנס המינהלי שהוטל בעבר אינו מרתיע והנישום ממשיך בסרבנותו ואינו ממלא אחר הדרישה הסטטוטורית.

לפיכך, אנו ממליצים לרשות המיסים להטיל ללא דיחוי קנס מינהלי על כל הפרה מינהלית ולאכוף, במידת הצורך, את תשלום הקנס המינהלי באמצעות בקשת מאסר מבית המשפט. כמו-כן מומלץ להגדיל את סכומי הקנס המינהלי תוך יצירת "הרתעה שולית", כך שהקנס יגדל עם אי-הציות מתמשך. אימוץ גישות אלו עשוי להוביל להגברת הציות של הנישומים ולהרתעה גבוהה יותר.

מומלץ לרשות המיסים להמשיך ולהגביר את ההסברה באמצעי התקשורת בנוגע לחובת הציות לדיני המס, במקביל להגברת השימוש בחוק העבירות המינהליות. חינוך והסברה נאותה מהווים את הכלי המרכזי לחיזוק נורמות המוסר הנוגעות והציות לדינים אלו.

לבסוף ראוי לציין, כי ממצאי העבודה הנוכחית מטילים ספק בהיתכנות יוזמתן של ועדות שונות שקמו בשנים האחרונות וקראו לחובת דיווח כללית לרשות המיסים. בעבודה זו נמצא, כי שיעורי אי-הציות בחברות הפרטיות בישראל גבוהים מאוד - עובדה המצביעה על חוסר יכולת ארגונית של רשות המיסים, בתצורתה הנוכחית, לאכוף את דרישת הציות על החברות הפרטיות.

אם וכאשר תוטל חובה זו על כלל משקי הבית בישראל, שיעורי הנישומים שאינם מצייתים עלולים לגדול לממדים עצומים, מאחר שרשות המיסים תתקשה לאכוף את דיני המיסים. לפיכך מומלץ למקבלי ההחלטות שלא להוציא לפועל דרישה זו בשלב זה, ללא התארגנות משמעותית של רשות המיסים.