ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" פרסם (יום ג', 18.6.14) הודעת גינוי לחטיפה.
ספרתי 1,111 מילים בהודעה. רק 169 מהן היו נגד חטיפת הנערים.
כל יתר 942 המילים עסקו בגינוי ההתנחלויות, בדיכוי שמבצעת ישראל בפלשתינים, בהטלת ספק בטענת ישראל שמדובר בפלשתינים שביצעו את החטיפה ובהסברים למה לא בסדר לפגוע באזרחים אבל לא כל כך נורא לפגוע בחיילים.
להלן הודעת הארגון:
אמנסטי אינטרנשיונל קורא לשחרורם המיידי וללא תנאי של שלושת הנערים הישראלים שנחטפו בגדה המערבית הכבושה בערב ה-12 ביוני 2014. בנוסף, אמנסטי אינטרנשיונל קורא לרשויות הישראליות לחדול מכל הצעדים המגיעים לכדי ענישה קולקטיבית, שהוטלו על האוכלוסייה הפלשתינית בגדה המערבית ובמקומות אחרים מאז החטיפה.
אייל יפרח, 19, גיל-עד שער, 16, ונפתלי פרנקל, 16, תלמידי ישיבות בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית הכבושה, נראו לאחרונה בערב ה-12 ביוני בהתנחלויות גוש עציון, בין הערים בית לחם וחברון בדרום הגדה המערבית. על-פי דיווחים, אחד מהשלושה התקשר למשטרת ישראל בסביבות 22:25 ב-12 ביוני ואמר: "נחטפנו", לפני שאבד הקשר עם הנערים.
מאז בוקר יום ראשון ה-15 ביוני, ראש ממשלת ישראל,
בנימין נתניהו, ובכירים ישראלים אחרים טענו כי אנשי חמאס אחראים לחטיפה. הם לא סיפקו ראיות מוצקות לכך, ובמקום זאת הדגישו כי הזרוע הצבאית של חמאס הייתה אחראית לחטיפות בעבר. באותו יום, דובר החמאס, סאמי אבו זהרי, הכחיש את מעורבותם, למרות שעל-פי דיווחים, בכירים אחרים בחמאס, כמו גם דוברי וחברי פלגים פלשתינים אחרים, הביעו תמיכה בחטיפה.
על-פי דיווחים, לפחות שלוש הצהרות שונות של קבלת אחריות לחטיפת הנערים פורסמו על-ידי קבוצות שונות, אחת טוענת כי היא מזוהה עם המדינה האיסלאמית בעירק ואלשאם, אחת המכנה עצמה אחראר אל ח'ליל, ואחת הטוענת שהיא מגדודי חללי אל-אקצה; דווח כי ההצהרה האחרונה הוכחשה לאחר מכן. לא ברור כלל האם טענות אלו אמינות.
חטיפתם של אזרחים ולקיחת בני ערובה, בין אם על-ידי כוחות המדינה ובין אם על-ידי ארגונים חמושים לא-מדיניים, אסורה בכל עת על-פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
אמנסטי אינטרנשיונל גינה שוב ושוב את הקמתן של התנחלויות ישראליות בשטחים הפלשתינים הכבושים, כהפרות של אמנת ז'נבה הרביעית. עם זאת, מעמדן הלא-חוקי של ההתנחלויות הישראליות אינו משפיע על מעמדם האזרחי של מי שחיים, עובדים או לומדים בהן, שיאבדו את מעמדם המוגן, רק אם ולמשך אותו הזמן בו הם נוטלים חלק ישיר בפעולות לחימה. כל שלושת הנערים שנחטפו ב-12 ביוני היו אזרחים.
אמנסטי אינטרנשיונל קורא לאלה המחזיקים בנערים החטופים לשחררם לאלתר וללא תנאי. עד לשחרורם, אלה המחזיקים בנערים חייבים להתייחס אליהם בצורה אנושית ולהבטיח כי לא יעברו התעללות בכל דרך שהיא, יוכלו ליצור קשר עם בני משפחותיהם, ותהיה להם גישה לכל טיפול רפואי לו הם זקוקים.
הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) קרא גם הוא למתן יחס אנושי לחטופים ולשחרורם המיידי וללא תנאי והציע לפעול כמתווך ניטראלי.
בימים שעברו מאז חטיפת הנערים, עצרו הכוחות הישראלים כ-200 פלשתינים מרחבי הגדה המערבית. רבים מהמעצרים היו באזור חברון, שם ערכו הכוחות הישראלים חיפושים מבית לבית באזורים רבים. העצורים, שעל-פי דיווחים רובם מזוהים עם החמאס, כוללים לפחות שבעה חברי המועצה המחוקקת הפלשתינית, לרבות היו"ר, עזיז דוויק, כמו גם פוליטיקאים אחרים בכירים בחמאס.
חלק מהעצורים, ובהם עזיז דוויק, הוחזקו בעבר על-ידי הרשויות הישראליות כעצירים מנהליים, ללא כתב אישום או העמדה לדין. אמנסטי אינטרנשיונל גינה פרקטיקה זו שוב ושוב והפציר ברשויות הישראליות לשחררם, אלא אם יואשמו באופן מיידי בעבירות פליליות מוכרות במישור הבינלאומי. לדברי ארגון זכויות האדם הפלשתיני אדאמיר, 18 חברי פרלמנט פלשתינים, לרבות אלו שנעצרו בימים האחרונים, מוחזקים כרגע על-ידי ישראל. עשרה מהם מוחזקים כעצירים מנהליים, לרבות שניים - חסן יוסף ומוחמד תוטח - אשר נעצרו ב-12 ביוני. על-פי דיווחים, בתי המשפט הצבאיים הוציאו צווי מעצר מנהלי ללפחות 16 פלשתינים אחרים שנעצרו מאז ה-12 ביוני.
אמנסטי אינטרנשיונל קורא לרשויות הישראליות להבטיח, כי לעצורים תתאפשר במהרה גישה לעורכי דין וקשר עם בני משפחותיהם, כי הם לא יעברו עינויים או התעללות אחרת, וכי הם יואשמו באופן מיידי בעבירה פלילית מוכרת או ישוחררו. בהעדר ראיות מוחשיות לביסוס טענתן של הרשויות הישראליות שחמאס או מי המזוהה עמו אחראי לחטיפות, אמנסטי אינטרנשיונל רואה במעצרם של אנשים בהקשר לחטיפה האחרונה, אך ורק על בסיס השתייכותם לכאורה לתנועת החמאס, מעצר שרירותי והפרה של החוק הבינלאומי לזכויות אדם.
במהלך פשיטה במחנה הפליטים ג'לזון בשעות הבוקר המוקדמות של ה-16 ביוני, שככל הנראה הינה חלק מהמבצע הישראלי בתגובה לחטיפה, אחמד א-סבארין, פלשתיני בן 20, שלפי דיווחים שוחרר ממעצר בישראל לפני פחות משבועיים, נהרג על-ידי כוחות ישראלים. אמנסטי אינטרנשיונל תעד בעבר את השימוש בכוח מופרז על-ידי כוחות ישראלים נגד בני נוער בתוך ומסביב למחנה פליטים זה, כולל הריגתו של ואג'י א-רמחי, בן 15, שנורה בגבו על-ידי חייל ישראלי ב-9 בדצמבר 2013. מספר פלשתינים אחרים, ביניהם ילדים, נפצעו במהלך גל המעצרים שביצעו הכוחות הישראלים במהלך הימים האחרונים, מחוץ לגדה המערבית. בנוסף, ביום שני בערב, יאזאן יקוב (Yazan Ya'qoub) בן ה-17 נפצע אנושות על-ידי כוחות ישראלים בסמוך למחסום קלנדיה, כאשר בני נוער פלשתינים צעדו לכיוון המחסום במחאה על הריגתו של אחמד א-סבארין.
בנוסף, מאז החטיפה, הרשויות הישראליות נקטו במספר צעדים המהווים בבירור ענישה קולקטיבית של הפלשתינים בשטחים הפלשתינים הכבושים. בין הצעדים, הטלת סגר מלא על אזור חברון בגדה המערבית, המונע מכ-750,000 פלשתינים לנוע בין הכפרים והעיר חברון, כמו גם בתוך העיר. אלפים מתושבי מחוז חברון המחזיקים בהיתרי עבודה בישראל או בהתנחלויות ישראליות אינם יכולים להגיע למקומות עבודתם. תושבי מחוז חברון מתחת לגיל 50 גם מנועים מלצאת מהגדה המערבית לירדן דרך מעבר אלנבי.
שירות בתי הסוהר ביטל את ביקורי המשפחות לאסירים ועצירים פלשתינים. למעלה מ-100 עצירים מנהליים פלשתינים שובתים רעב כבר למעלה מ-50 יום במחאה על השימוש המתמשך של ישראל במעצר מנהלי. חייהם נמצאים בסכנה, והקשר בינם לבין בני משפחותיהם הוא קריטי במיוחד לכל הנוגעים בדבר בתקופה זו.
נרשויות הישראליות שוקלות גם להעביר בכירים בחמאס או אסירים, שהינם תושבי הגדה המערבית לרצועת עזה. אמנת ז'נבה הרביעיתאוסרת במפורש מכוח כובש להעביר בכפייה או לגרש אנשים משטח כבוש.
הרשויות הישראליות גם סגרו את מעבר ארז, המעבר היחיד לאנשים בין רצועת עזה לישראל, לקטגוריות המצומצמות של אנשים שיש להם היתרים לעבור בו, פרט לחולים הזקוקים לסיוע רפואי דחוף. מעבר כרם שלום, נקודת הכניסה היחידה עבור סחורות, נסגר גם הוא למעט ההעברה של כמויות מוגבלות של דלק.
צעדים אחרונים אלו של ענישה קולקטיבית באים בנוסף לאמצעים ענישתיים רבים וממושכים נגד אזרחים פלשתינים שהוטלו על-ידי הרשויות הישראליות, לרבות המצור של ישראל מזה שבע שנים על רצועת עזה, שאמנסטי אינטרנשיונל וארגונים רבים אחרים גינו שוב ושוב כהפרה בוטה של אמנת ז'נבה הרביעית.
השימוש בענישה קולקטיבית אינו יכול להיות מוצדק מכל סיבה שהיא, לרבות הפרות על-ידי צד אחר. במהלך הימים האחרונים, קבוצות פלשתיניות חמושות ירו שוב רקטות באופן בלתי-מבחין מרצועת עזה לישראל, אם כי לא דווח על נפגעים. אמנסטי אינטרנשיונל גינה שוב ושוב את ירי הרקטות הללו המהווה פשע מלחמה. עם זאת, ירי הרקטות אינו יכול בשום אופן להצדיק צעדים נוספים של ענישה קולקטיבית נגד 1.7 מיליון הפלשתינים ברצועת עזה. יתר על כן, ישראל חייבת להבטיח כי כל הפעולות הצבאיות בעזה, כמו גם במקומות אחרים, יעלו בקנה אחד עם המשפט ההומניטרי הבינלאומי, המחייב את נקיטת כל אמצעי הזהירות האפשריים על-מנת למנוע פגיעה באזרחים. בימים אחרונים, עלי אלעוור, בן 10, מת ביום שבת מפציעות שספג במהלך מתקפת טילים ישראלית ב-11 ביוני, ומספר אזרחים אחרים ברצועת עזה נפצעו בתקיפות אוויריות ישראליות.
אמנסטי אינטרנשיונל מפציר ברשויות הישראליות להסיר לאלתר את כל האמצעים המהווים ענישה קולקטיבית של אזרחים, הן אלו ארוכי השנים והן אמצעים ספציפיים שהוטלו מאז ה-12 ביוני. ענישה קולקטיבית של אזרחים אסורה על-פי אמנת ז'נבה הרביעית, כמו גם המשפט ההומניטרי הבינלאומי המנהגי.
---
בהודעת ארגון גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע - הסתפקו ב-17 מילים:
ארגון גישה מגנה בחריפות כל פעולה שנועדה לפגוע במכוון באזרחים. הדבר נכון לגבי ירי רקטות לכיוון מרכזי אוכלוסייה, כמו גם לגבי חטיפת אזרחים, לא כל שכן קטינים. אזרחים אינם מטרות לגיטימיות ואסור שיהפכו לחלק ממעגל הלחימה. מאותו טעם אסור גם לפגוע באוכלוסייה אזרחית על-ידי הגבלות תנועה של אנשים ושל סחורות.
לאחר חטיפת שלושת הצעירים, ובעקבות ירי הרקטות, הורה שר הביטחון, משה יעלון, לצמצם עוד יותר את התנועה במעברים שבין ישראל לרצועת עזה. מכיוון שהמעברים לא פעלו בשישי-שבת, כמדי סוף שבוע, היום, יום שלישי, הוא היום החמישי שבו המעברים סגורים כמעט כליל: התנועה במעבר ארז מתאפשרת רק לחולים ולזרים שיוצאים מעזה, ומעבר כרם שלום פתוח רק להכנסת דלקים. צמחי תבלין שנועדו לייצוא לארה"ב ביום ראשון נותרו במחסן, קבוצת ילדים שאמורה הייתה לצאת לקייטנה של מוזיקה ברמאללה נותרה בבית, סוחרים ומעט העומדים בקריטריונים הישראלים המחמירים שהמעבר שלהם אושר, לא יכולים לנוע, כמו גם כל הסחורות החיוניות, שתושבי הרצועה תלויים לחלוטין בישראל כדי שיוכלו לייבאן.
זאת הפעם השמינית מאז מבצע עמוד ענן, מנובמבר 2012, שבה המעברים לרצועה נסגרים בעקבות הסלמה ביטחונית, גם כאשר לא נראה או נטען קשר בין ההחלטה לבין איום ביטחוני על המעברים עצמם. סגירת המעברים שלא כמענה לצורך ביטחוני קונקרטי פירושה פגיעה מכוונת באזרחים ומנוגדת לחוק הבינלאומי. 1.7 מיליון תושבי הרצועה אינם יעד לגיטימי לפגיעה, ואינם צריכים לשלם את מחירן של פעולות שלא הם ביצעו ושעליהן לא הייתה להם כל שליטה.
