סיפרתי לכם על אימא שלי, בת ה-88, הנה עוד סיפור טוב על הביטוח הלאומי, על מדינת העם היהודי, מדינה בה היהודים מחוקקים חוקים לטובת היהודים, מי שמבצע הוא יהודי, מי שמטפל בתלונות הוא יהודי, וגם מי שמתלונן (כמובן) הוא יהודי, אוסף בלתי אפשרי של יהודים שכולם רוצים לעשות רק טוב לניצולי השואה, (מבלי לפגוע [משמעותית] באחרים).
אמי ניצולת שואה.
יאיר לפיד יזם מספר תיקונים בחוק, אשר יקלו על השארית הקטנה של שארית הפליטה את החיים, הכמות שנשארה היא כאמור קטנה, הזמן קצר ואמר יאיר לפיד בכנסת ערב העברת החוק כי עיקרו של החוק הוא לא לתת את מה שלא מגיע אלא לתת את מה שהגיע מזמן, ולתת במהרה, תוך ביטול קשיי ביורוקרטיה, כי הדור הזה הוא דור הולך ונעלם.
הבנתי שלחוק הזה יש משמעות לטובת אמי (בטול קיצוץ שעות סיעוד שהוכרו לה, עקב הכללת הפיצויים במבחן ההכנסה) ופניתי לביטוח הלאומי דרך אתר האינטרנט על-מנת שיסדרו את הסיפור אצלם בבית ויעבירו את האישור, כי הרי מדובר היה להבנתי בהליך טכני פשוט, בייחוד לאור תכליתו של החוק.
אשר יגורתי בא לי.
את הפנייה באינטרנט הפניתי תחילה למחלקה הלא נכונה, ואז פיניתי שוב דרך האינטרנט ליעד הנכון - דרך פניות בציבור - פינג פוג אליפות עולם לא מגיעה לכאלה רמות של הנחתות, אני מגיש סרב, מקבל כדור מלטה, מדביק הנחתה מהצד והם מפתיעים אותי מלמעלה. פול גאז בניוטראל, זה מה היה לי עם פניות הציבור של הביטוח הלאומי באינטרנט, אם כל זה היה מתקדם בפאקסים או בדואר, היו היורשים נכדי (שעוד לא נולד) מקבלים את האישור המיוחל.
היום אמרתי לעצמי, אפרים קאט דה בולשיט, דבר עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, לא מכירים? אז מה, נעשה היכרות בטלפון והפעם הייתי ממושמע, אמרתי ועשיתי, הרמתי לו טלפון, הוא היה עסוק אז דיברתי עם ראשת לשכתו, היא העבירתני לאגף הסיעוד, ודיברתי עם סגנית ראשת האגף ולאחר מכן עם בכירה בביטוח הלאומי של כפר סבא (בלי שמות).
ואז התברר לי לשמחתי שאני פורץ לדלת פתוחה, שהביטוח הלאומי נערך מאז החלטת הכנסת באורח מאוד מואץ לרכז פרטי את כל הזכאים והזכאיות החדשים על-פי השינוי בחוק, הבנתי שהביטוח הלאומי נערך לפנות אליהם בין אם בפניה ישירה ובין אם באמצעות העיתונות, שהביטוח הלאומי מבין את כובד המשימה, את חשיבותה, ועובד מסביב לשעון על-מנת שהזכאים בכוח יהיו גם זכאים בפועל, כמה שאפשר בסמוך למועד כניסת החוק, ב-1 ביולי.
אם היו שואלים אותי במה אפשר להתגאות במדינה, אז אומר שבשרות לציבור אני לא כל כך מתגאה, ראו איך פניות הציבור של ביטוח לאומי לא רואים את האור בחלונות, ואת זעקת הלב של הפונים, וממשיכים לפרפר את הלקוחות סחור סחור על-אף שהביטוח הלאומי עומד על הרגליים בנושא זה.
אך אני כן מתגאה בכך, שנצר שני של השואה, יושב בעמדת פיקוד, ואחד הדברים הבולטים שיש לו בראש אלה קשישיה של מדינת ישראל, מדינת היהודים, אותו מקום יחיד בעולם שליהודים יש בו ביטחון יחסי, אם כי איננו מחולט, אותו מקום שקלט את שארית הפליטה מאודיה העשנים של אירופה, ובלי כל קשר אם סייע להם מספיק עד כה, הרי שעתה מונעת עגלת סיוע סיעודית שיקומית, על-מנת להקל עליהם את חייהם, וסביב ההחלטה הזו של יאיר לפיד וצוות משרדו, מתקבצים מאות עובדים בביטוח הלאומי, בכל הארץ יומם וליל על-מנת לקיים את ההחלטה, על-מנת לקיימה כרוחה, ועל-מנת לקיים את מצוות מפני שיבה תקום, והם בכלל לא קמים, כי בימים האחרונים פשוט לא הלכו כלל לישון.
ואנא שלא תהיה ברכתי זו סיבה לביטוח הלאומי, לאגף הסיעוד, לסניפי הארץ לנוח על זרי הדפנה, אלא רק להמשיך ולעמול, להמשיך ולפעול, ובמקביל לשפר את הליכי העבודה מול היחידה לפניות הציבור, אשר קלקלה בתהליך הרבה יותר מאשר הועילה.
