בטרם הותר לפרסום שמו של עו"ד
רונאל פישר, כינו אותו כלי התקשורת במילים "עורך דין מפורסם" או "עורך דין בכיר", בעוד הפרטים המלאים נמצאים ללא צינזור ברשת. מעורר גיחוך לראות התנהלות על-פי קודים ישנים במציאות שפועלת על-פי כללי משחק אחרים. זה כמו לשחק כדורגל עם כללי משחק של כדורסל; זה פשוט לא מתאים. כפי שקרה עם הזמר המפורסם - אייל גולן - כך גם עכשיו. הקושי האמיתי הוא להסתגל למציאות חדשה.
במקרים אלו, כלי התקשורת הפועלים בכפוף לצווי איסור פרסום, רק מגבירים את הסקרנות סביב הפרשה. הצופה הסקרן פותח את מסך המחשב ומיד מקבל את כל התשובות ברשת. על הרשת הרבה יותר מורכב לאכוף את צווי איסור הפרסום, ומידע עובר במהירות דרך בלוגים, רשתות חברתיות ובהודעות לטלפון הנייד.
דרך אחת לפתור את הבעיה היא לאכוף את החוק גם ברשת האינטרנט. אבל הביזור של המקורות הרבים הופכים משימה זאת למורכבת ביותר. אפשר ללמוד מהניסיון למגר את הורדות השירים והסרטים הפיראטים, כי דליפת המידע ברשת לא ניתן לבלימה. הופעה שוב ושוב של אותו תרחיש בו צו איסור הפרסום מוסר כאשר הידיעה כבר לא חדשותית, מצביע על צורך בחשיבה אחרת.
צ'רלס דרווין קבע שהסתגלות היא הכרח להישרדות. עלינו להסתגל המציאות החדשה במקום לנסות להיאבק בה. הסתגלות משמעותה שכללי המשחק השתנו, שעלינו לשנות גישה ולהתאים את עצמנו למציאות העכשווית. במציאות הנוכחית הרשת קובעת את השיח הציבורי, ההמון הוא הריבון ותהליך קבלת ההחלטות מתחיל מלמטה ועולה כלפי מעלה. כאשר שופט מבטל צו איסור פרסום, הוא רק מאשר החלטה שכבר קיימת בשטח.
יש להכיר בכך שבמציאות התקשורתית המודרנית, תהליך קבלת החלטות איננו בהכרח בהצבעת רוב או בקביעתו של בעל סמכות. ההחלטות מתקבלות לעיתים בידי העם ומבוצעות על-ידי רשויות המדינה. מחקר שאנו מובילים בחוכמת ההמונים מתאר זאת כתהליך אבולוציה של רעיונות. הרעיונות שצוברים שיתופי פעולה וזוכים לתמיכה, מצליחים בתהליך של ברירה טבעית לשרוד ולקבל אישרור.
ללא הבנת תהליך קבלת החלטות חדש זה, נגיב במקום ליזום. ניגרר אחרי ההמון במקום להנהיג ולהשפיע על המציאות שלנו. חוכמת ההמונים הופכת למרכיב חשוב בהבנת התהליכים המתרחשים במאה ה-21 ומאפשרת למובילים להתאים את עצמם ולהשפיע על העתיד בעידן התודעה הרשתית.
