|
|
עופר וינטר, בני גנץ. האמונה שוה יותר מאלף מילים [צילום: דו"צ]
|
|
|
|
|
באמונה ננצח
הביקורת על פקודת היום, שפירסם אלוף משנה עופר וינטר לחייליו, בעקבות מבצע 'צוק איתן', אומרת דרשני.
כמפקד יהודי, בצבא יהודי של מדינה יהודית, וינטר רשאי להביע את אמונתו באלוקי ישראל. מדוע יש המפקפקים בזכות בסיסית זו? אולי כדאי שהם ילמדו מהמעצמה האמריקנית, שבאמונה ובנחישות חרטה על דיגלה ועל השטר הירוק שלה באותיות של כסף: "אנו בוטחים בה'".
יתרה מכך, כבר הוּכח במחקרים ובמציאוּת עד כמה לאמונה יש תפקיד נכבד בהצלחה, בהבראה ובניצחון. אין ספק כי כשמדובר במבצע גורלי לאומה ולחיילים, כשכל הארץ חזית, בכוח האמונה לחזק מאוד את מורל החיילים הנלחמים, להגביר את המוטיבציה שלהם ללחימה ואת אמונתם בצידקת דרכם, ולטעת בהם תקווה לניצחון.
האמונה שווה יותר מאלף טילים כבר אמרנו?
מפתח הכסף
בעוד בצפון מארחים תושבים מהדרום המופגז, מתברר שבמדינת תל אביב למרבה הצער לא כולם שמעו על אחדוּת ועל ערבוּת הדדית. אחרת איך תסבירו שבמגדלי היוקרה לא איפשרו כניסה למקלט בזמן האזעקה לתושבי שכונת גבעת עמל הסמוכה. האומנם מפתח הכסף חסם את הדרך אל מפתח הלב?
אטימות וחוסר חמלה כבר אמרנו?
מתברר שהעיר ללא הפסקה מחולקת למדינת העשירים, הגרים במגדלי יוקרה, ולמדינת העניים, אנשי עמל קשי יום, כשרק עשרות מטרים מפרידים ביניהם. אך תהום של ניכור פעורה בין שתי האוכלוסיות גם בזמן חרום. וזה לא פחות חמור מהאטימות של העירייה, שעדיין לא הואילה בטובה לבנות מקלט לתושבי השכונה.
הרצחת וגם רצחת?!
בעוד נער באשקלון נאבק על חייו מפגיעת רקטה, ביחד עם נפגעי טילים אחרים, כמה עצוב לשמוע שנער נרצח בכרמיאל מדקירות סכין בקטטה עם נער אחר.
האם לא די לנו מנפגעי טילים ומקורבנות טרור, מחללי קרב, מהקטל על הכביש וממוות ממחלות, שנוספו עליהם גם קורבנות שווא של קטטות בין נערים? איפה הפרופורציות, איפה האחריות הלאומית והחברתית, והיכן היחס לקדושת החיים?
ושאלת השאלות: איפה החינוך? תזכורת: לפני למעלה משלושת אלפים שנה כבר אמר אבינו אברהם "אם אין יראת אלוקים במקום הזה - והרגוני". אימרה זו דומני מהווה מוטו לכל מקרי הרצח שבוצעו עד כה. למרבה הצער, הלקח לא נלמד עד היום הזה, ומקרי הרצח הרבים בימינו בחברה היהודית הפכו לחלק בלתי נפרד מהכרוניקה הפלילית היומית. עד מתי?
אש בלי עשן
יש אש בלי עשן. בתוך שלל מטחי האש בדרום ובמרכז, מתברר שאין עשן סיגריות, ולפחות הוא פוחת והולך. הגזירות נגד העישון, בתחום מיסוי הסיגריות והגבלת העישון במרחב הציבורי, עשו את שלהן. חלה ירידה ניכרת במספר המעשנים, הבאה לידי ביטוי גם בימים אלה של מתח ביטחוני גובר.
אולם אם חשבנו שהסמרטפונים הם מקור להודעות שווא בווטסאפ נראה שהבשורה הטובה לצמצום העישון באה דווקא מהם. זאת לא רק בתוכנית הגמילה הספציפית המועברת ברשת החברתית הנזכרת, אלא שרשת זו בפרט, והמכשיר התקשורתי בכלל, משמשים תחליף חיובי לעישון בהפגת המתח. אז מי אמר שהסמרטפון זה דבר רע?
פסוקו
הטיל שפגע בתחנת דלק באשדוד: נתן גז לפגז.
