על-פי ההגיון של הנשיא אובמה "הפתרון" לסכסוך הישראלי פלשתיני מותנה לדבריו בשני דברים.
"אם ראש ממשלת ישראל לא ירגיש לחץ פנימי, לא יושג הסכם שלום עם הפלשתינים. נתניהו חזק מדי ואבו מאזן חלש מדי". משמעות הדברים היא שיש לפעול לחזק את אבו מאזן (על-ידי ויתורים ישראלים) ולהחליש את נתניהו (על-ידי לחץ פנימי).
ראוי להזכיר שאובמה ביקר בזמנו בישראל ונאם בפני סטודנטים בבנייני האומה בירושלים ( הוא סירב לנאום בכנסת); כבר אז הוא העלה את "הרעיון" להפעלת לחץ פנימי על נתניהו.
אובמה נכשל ואיבד תבונה מדינית ואסטרטגית, בכל מהלכיו במדיניות החוץ שלו, בכל מקום שניסה להפעיל את החזון הנאיבי
שלו, לפיו ניתן לפתור כל סכסוך פרובלמטי באמצעות מהלך דיפלומטי ודמוקרטי(דיפלומאניה של אובמאניה). כך הוא נכשל גם בהבנה ובפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני.
ככל שהלחץ הפנימי והחיצוני, בהנחייתו של אובמה, יגבר על ישראל, נתניהו ימשיך להתחזק יותר ויותר ואובמה יחלש יותר.
כשם שאובמה נכשל באפגניסטן, פקיסטן, סוריה, עירק, מצרים, לוב, טוניס, אוקראינה, כך הוא נכשל גם בישראל.
