לאזרחי ישראל היו לזרא, לא רק קלישאות הפוליטיקאים למיניהם, אלא גם אותן שורות יצוקות כפי שכינה ידידנו הטוב ג'ורג' אורוול את המשפטים הקבועים ל"דעות".
אנחנו, האזרחים כפותים לשני הסוגים - לַקלישאות ולשורות היצוקות. בקשר למבצע/מלחמה (הלו, החלטתם כבר?), כבר שבענו את ה-"אם הם רק יעזו... אז אנחנו...", של האחראים (או לא?) על עצם קיומנו, וגם את ה"עכשיו ברור שאין עם מי לדבר", של זקני העיתונות.
אנחנו זקוקים למישהו שיגוון ויעלה את האפשרות של אסור לדבר! במילניום הקודם, עד שנת אוסלו בסימן פֶּרס, זה מה שהיה. אבל רחקנו משם מאד. היום, לאחר חידוש הירי, אני קוראת את הדברים החבוטים של
דן מרגלית (כמשל, יש אחרים גם כן) ושל ראש המועצה האזרית שער הנגב, אלון שוסטר. מרגלית: עכשיו ברור יותר מתמיד: אין עם מי לדבר בחמאס. אהה, בכ"ז משהו חדש: עכשיו! כי לפני הפרת ההודנא האחרונה לא היה לו ברור. זהו, שצריך לדעת מהי ההודנא או התהאדיה (הפעם שמן לא היה גלוי) כדי לדעת שלא רק אין עם מי לדבר, אלא שאסור לדבר עם ארגון ניאו נאצי, שמטרתו המוצהרת היא לחסל את ישראל, את היהודים ואח"כ את שאר העולם, את העולם המערבי בראש. הפסקות האש באות אך לשם התחזקותו של האויב, לשם הצטיידות ולשם שיבוש דעת הקהל. אצלנו זה מצליח, אם עיתונאי ותיק ובכיר זקוק לעוד "עכשיו".
פתרון לטווח ארוך
חמאס אינו רק ארגון טרור. הוא אידיאולוגיה של רצח כל מי שאינו מוסלמי, והוא מתחיל ביהודים כי אלינו הוא קרוב פיזית, יש לו מספיק אנטישמים תומכים בקרב גויי העולם המערבי, ויש לו תירוץ מצוין: הכיבוש. מכאן נובע בהכרח שהמלחמה בחמאס אינה כדי ליישב סכסוך, ולכן אין פתרון בשיתופו, אלא דווקא בלעדיו. וכדי שזה יהיה בלעדיו, יש לחסלו.
כאשר אלון שוסטר מצטט בפרפראזה את השטות של
יצחק רבין - "צריך להגיב בנחרצות על על הירי הנפשע כאילו אין מו"מ בקהיר, ולהמשיך את הניסיון להסדרה ארוכת טווח כאילו אין ירי", הוא לא רק דובר שורות יצוקות, לא רק מתעלם מעשרות שנים של קריסת הסכמים שמחירם תמיד הִתמיר, אלא מתעקש, אם כתוצאה מבורות ואם מאינרציה, להמשיך את מה שתמיד היה, כלומר, עומד בסתירה לרצונו בפתרון לטווח ארוך. ולמה? ע"ע חמאס.
הייתי ממליצה לשוסטר ולדן מרגלית וחבריהם לשורות היצוקות, פוליטיקאים ותקשורתנים, לחשוב על החמאס כארגון ניאו-נאצי (זה מה שהוא) שאותו יש להכרית מתחת לשמיים. לא יותר קשה בלשון המעטה, מאשר היה חיסול גרמניה הנאצית. לשם כך יש להכריז על מצב מלחמה, על זועבי, טיבי, בראכה ושות' כאויב ו/או גייס חמישי, ועל בג"ץ ובצלם כעוברי בטל לפחות עד ההכרעה.
לא "הסדרה" אלא הכרתה!