הכלכלה הגלובלית הקפיטליסטית הנאו-ליברלית היא ריאקציונית בהיבטים חברתיים. היא פוערת קיטובים ופערי ענק בחברות האנושיות ומתנגשת עם צרכים אנושיים, קהילתיים וחברתיים, וכן פורמת את הסדר החברתי ומייצרת ניכור ותיסכול המהווים ביצת יתושי טרור.
לפי מחקריהם פורצי הדרך של פרופ' תומאס פיקאטי הצרפתי ופרופ' גבריאל זוקמן הבריטי שיטה כלכלית זו מונהגת על-ידי מניפולציות ותעתועים של נחשולים אדירים של הון פיננסי ספקולטיבי גלובלי ללא בקרה ומיסוי. פעילות זו כוללת, בין השאר, ולכאורה מימון היברידי-אוקסומורוני ובאופן סימולטני מקוויאליסטי של: "טרור" ו"זכויות אדם".
בעולם נוצרים תהליכי התפתחות כאוטיים של טרור פוליטי, פלילי, כלכלי, תרבותי כולל פיראטיות ימית. אלה צוברים תאוצה בעיקר באיסלאם כריאקציה לתרבות המערב המְנָכֶּרֶת, המובילה את הגלובליזציה.
זה מוביל למלחמת תרבויות גלובליות בין קידמה נאורה לבין ריאקציה פונדמנטליסטית. את התהליך הגדיר השבוע האפיפיור פרנציסקוס כ"מלחמת עולם שלישית". מלחמה זו שונה במהותה ממלחמות העולם הקודמות, והעולם נמצא בה כבר שנים.
האיסלאם הסוני על זרמיו הפונדמנטליסטיים הקיצוניים: הסלאפים, הווהאבים, הג'יהדיסטים, החמאס, האחים המוסלמים, דאעש, אל-קאעידה, הדיאבנדים והטלבנים ואחרים - קוראים כיום תיגר על מסגרות מדיניות ערביות מוסלמיות ואחרות, כשהן פועלות להקמת ישויות "שאינן מדינתיות מודרניות" אלא פונדמנטליסטיות אנטי-דמוקרטיות המבוססות על הפחדה וטרור כתחליף, כמו: "אומת-האיסלאם", חליפויות ואמירויות.
לתהליך הטרוף באיסלאם הפונדמנטליסטי מצטרפים גם בני הדור השני והשלישי המוסלמי באירופה, וכן אירופאים מתאסלמים שיוצאים למסעות הרג המוני ואכזרי במסגרת דאעש בעירק, בסוריה ובלוב, צריך למנוע בכל דרך שיחזרו לארצותיהם כדי לבצע "משימות" רצח וטבח באירופה.
תופעת דאעש מאיימת על מכלול "התרבות הגלובלית". זאת תרבות רב-שכבתית, רשתית, סינקרטית שכוללת את תמהיל מורשות התרבויות: היוונית-הלנית הקדומה, תרבות רומי הקדומה, תרבויות אירופה הנוצריות; היהודים, ההינדו-הודים, הסינו-בודהיסטים - קונפוציוניסטים, היפנית - שינטואיסטית ואפילו - האירנית-פרסית-זרתוסטרית-שיעית (גם בהאית) וכן את תרבויות העמים הילידיים. זה מנוגד לסוּנה המוסלמית בהתגלויותיה הקיצוניות-פונדמנטליסטיות.
רפובליקת ויימר הגרמנית תרמה לעולם את רעיון "זכויות האדם האוניברסאליות" ללא שילוב עקרון "הדמוקרטיה המתגוננת". כשל חשיבה זה המשיך ללוות את ניסוח "הכרזת זכויות האדם של האו"ם" למרות כשלון הקונספציה בגרמניה הנאצית. מנסחי ההכרזה לא צפו היווצרות "מדינות טרור" וארגונים ויישויות לא מדינתיים המאיימים על הציוויליזציה האנושית.
האיסלאם הפנאטי הפונדמנטליסטי החוזר לשורשי האיסלאם הפונדמנטליסטי של "דין-מוחמד-בסיף", כפי שגובשה במדבריות ערב שבהם נדדו שבטים בדואיים, הוא דוגמה לכך. ניסוח הכרזת "זכויות האדם" ומכלול דיני המלחמה הבינלאומית יצרו מצב שהוא בבחינת "גן עדן לטרור" והעדר יכולת מסגרות מדינתיות ריבוניות ודמוקרטיות להתגונן באפקטיביות מהטרור המוטרף בסגנון דאעש.
פרופ' למדע המדינה, רוברט כגן, מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ומהמועצה ליחסי חוץ של ארה"ב קובע כי האירופאים בניגוד לאמריקנים לוקים ב"חולשה מובנית" שעומדת בבסיס "האיחוד האירופאי", כפי שהתגבשה לאחר מלחמת העולם השנייה, שלפיה: יש להביע התנגדות מובנית ועקרונית לשימוש בכוח ולתת חופש פעולה לארגוני זכויות האדם. מכך נגזרות משמעויות בכל הנוגע ליכולות ההתמודדות עם טרור.
בעקבות האירוע המכונן של "מגדלי התאומים" ב-11.9.2001 בניו-יורק, שביצעה "אל-קאעידה", חוקקו חוקי "ביטחון המולדת" ו"הפטריוט" בארה"ב, הוגבר שיתוף הפעולה הבינלאומי נגד הטרור, ואף חוזקה סמכותו של הארגון הבינלאומי לאיסור
הלבנת הון ומימון טרור ושלוחותיו בכל מדינה, כדי להקשות על מימון אירגוני ומדינות טרור.
מכל האמור במאמר זה עולה כי העולם הגלובלי ומוסדותיו כמו: האו"ם וארגוניו, צריכים להתעשת ולהגיע להסכמות על רובד עקרונות ותפיסות חדשניים וחריגים להתמודדות מתגוננת ומונעת עם טרור של ארגונים "לא-מדינתיים" או "מעין-מדינתיים" (כמו עזה), ואף עם "מדינות" טרור. אין להיכנע לארגוני זכויות אדם קיצוניים.
העקרונות המוצעים הם:
א. פעילויות בינלאומיות וסנקציות משותפות נגד מדינות וארגונים גלובליים מממני ותומכי ארגוני טרור.
ב. שלילת אזרחויות ממצטרפים לארגוני טרור.
ג. הגבלות חמורות ואפקטיביות ביותר על "הסתננויות" והגירות של אוכלוסיות זרות למדינות.
ד. מלחמה אפקטיבית בפיראטים שהם טרוריסטים ימיים על-ידי שלילת זכויות אדם כלשהן מהם, כך שיתאפשר לירות בהם כאשר הם מתקיפים אוניות לשם כופר, בניגוד למצב העכשווי.
ה. מטרוריסטים מסוג דאעש ודומיהם צריך לשלול "זכויות אדם" מכל סוג.
ו. היתר להפציץ באופן מאסיבי את איזורי דאעש ודומיהם ולא רק ב"חיסול ממוקד". זאת גם באמצעים חריגים בהיתרים דיפרנציאליים שיכללו אפשרויות שימוש בפצצות אוויריות כמו נפל"ם, פצצות דלק ופצצות נויטרון ממוזערות.
ז. ביטול כל חסינות למוסדות: דיפלומטיה, דת, חינוך, אקדמיה, רפואה, רווחה, קהילה וחברה שבהם פועלים טרוריסטים.
ח. סגירת ברזים מימוניים לארגוני "זכויות אדם" קיצוניים שפעילותם משרתת בעקיפין את הטרור.
