בשונה מיישובי עוטף עזה והדרום, במאות אלפי דירות באזור המרכז והשרון לא קיים ממ"ד ובחלק מהמקרים גם אין מקלט זמין. אך ניתן לראות כי ישנם פתרונות זמינים להוספת ממ"דים לדירות רבות שאינן ממוגנות.
יש מספר אפשרויות מיגון והעלויות מאמירות לעשרות אלפי שקלים. האופציה הזולה ביותר מתאימה בעיקר לבתי קרקע והיא - המיגונית, המוכרת בנוף עוטף עזה במרחבים הציבוריים בעיקר במימון ממשלתי. מיגונית לרוב איננה נותנת מענה בפגיעה ישירה של טיל אלא לרסיסים ועלותה היא בין 25-35 אלף ש"ח.
האופציה הנוספת היא מיגון חדר פנימי בדירה. איכותו של מיגון זה ירודה ממיגון של ממ"ד העומד בתקנים. עלות מיגון חדר פנימי נע בין 50-80 אלף ש"ח. האופציה העדיפה והבטוחה ביותר, אך גם היקרה ביותר, היא בניית ממ"ד בתוספת לדירה, עלות תוספת זו הינה בין 80-130 אלף ש"ח.
כפי שניתן להבין מהסכומים האמורים, רבים מבעלי הדירות שאינן ממוגנות לא יוכלו לדאוג למרחב מוגן תקני.
מאז שנת 1972 ועד 1991 חויבו הקבלנים בבניית מקלט בבניין או חדר ביטחון קומתי (בקומות הגבוהות). החל משנת 1992 חויבו הקבלנים לבנות את בנייני המגורים בתוספת ממ"ד דירתי ומאז ועד היום הוכיחה החלטת המדינה כי היא מצילת חיים ממש.
כיום, כשרוב בעלי הדירות שאינן ממוגנות אינם יכולים לרכוש או להוסיף ממ"ד צריכה המדינה להתערב על-מנת לבצע מיגון קולקטיבי אך חכם. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא - "התחדשות עירונית".
מכיוון שמדינת ישראל איננה בעלת תקציבי ענק המסוגלים לפרויקט לאומי של מיגון אזרחי המדינה הזקוקים לכך, תידרש מחלקת התכנון שבמשרד הפנים (האמונה על חוק ה
תמ"א 38) לבצע תיקוני חוק נוספים מעבר לתיקון השלישי על-מנת לדאוג לכלל תושבי המדינה למיגון ראוי.
יש להבין, תוספת ממ"ד לבניינים הישנים איננה התשובה אך ורק למצב הביטחוני. תוספת זו תגרום לתגובת שרשרת חיובית באיכות חיינו והורדת מחירי הדיור והנגשתם לציבור שלם הנאבק על מחייתו.
כיום, מתוך 810,000 דירות הזקוקות לחיזוק אושרו אך ורק 1650 בקשות לתמ"א 38 שיתנו מענה לכ - 16,500 דירות. הנתונים הדלים מדברים בעד עצמם. הסיבה לכך הם החסמים הביורוקרטיים והחוקיים הזקוקים לשינוי מהותי.
ברוב ערי ישראל ובעיקר באזורי הסיכון הזקוקים לכך ביותר אין היתכנות כלכלית לביצוע פרויקט של תמ"א 38. גם אם אותה עירייה תגדיל את זכויות הבנייה ל 3.5 קומות ויותר. לכן יש לבצע שינוי מהותי בחוק על-מנת לדאוג לכלכליות העניין. ייתכן כי באזורים מסוימים תוספת קרקעות לבנייה והפשרת קרקעות נוספות להגדלת זכויות הבנייה יתנו מענה ראוי לשאלת הכדאיות הכלכלית.
בנוסף, יש לזכור כי חוק התמ"א 38 מתייחס אך ורק לבניינים שנבנו לפי תקן ישן וקיבלו היתר לפני 1980. לצערנו, המחוקק ביצע בדיקה חפוזה והסתמך על כך שכל רשויות התכנון העירוניות ייעמדו בתקנות שחוקקה המדינה אך לא כך הוא. רשויות רבות המשיכו להעניק היתרי בנייה על-פי תקן ישן וזאת לאחר שנת 1980.
ולכן אזרחים רבים הנמצאים באיזורי הביקוש אינם יכולים לבצע פרויקט תמ"א 38 בבניינם משום שאינם עומדים בתנאי החוק.
חוק התמ"א אינו מתייחס גם כן לעובדה שעד לשנת 1992 לא הוקמו בבניינים ממ"דים ולכן בעלי דירות בבניינים שנבנו משנת 1980 -1992 לא יוכלו להקים ממ"דים במסגרת פרויקט תמ"א 38.
חוק התמ"א 38 נועד לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ואין בו כל התייחסות למיגון העורף הישראלי מפני טילים. כיום, בימים בהם רוב תושבי המדינה נמצאים בטווח איום הרקטות נדרשת מחשבה מחודשת ומציאת פתרון הולם למיגון ובעיקר להענקת תחושת הביטחון בקרב התושבים.
חוק תמ"א 38 מתוקן יוביל לקידום במספר תחומים חשובים:
- שיפור הביטחון ומיגון העורף - הוספת ממ"ד דירתי.
- חיזוק מפני רעידות אדמה.
- הורדת מחירי הדיור - במקומות רבים ובמרכזי הערים יתווספו דירות חדשות למצאי הדירות המצומצם ועל-ידי כך ירדו מחירי הדיור.
- התחדשות עירונית - חידוש בניינים ישנים, תשתיות ונראות הישובים.
- שוויון לכל - כל תושב שדירתו איננה ממוגנת ו/או שגר בבניין שבנה על-פי תקן ישן ואינו עומד ברעידות אדמה חזקות יזכה לחיזוק ותוספת ממ"ד.
לסיכומו של עניין, שינוי ו/או תוספת לחוק התמ"א 38 היה נחוץ לפני זמן רב ונחיצותו לבטח תהיה דרושה לעתיד.
