ניצחון איתן

בעקבות הניצחון הצבאי של צה"ל על חמאס, פתחו מנהיגי הארגון המובסים במערכה על התודעה. הם מפיצים תעמולה כי זכו בניצחון, על-מנת להסתיר את האמת המרה מתושבי עזה ולבצר את מעמדם בתודעת העם הערבי. ההכרה בגודל התבוסה היא תנאי הכרחי להרתעת חמאס מלנסות לפגוע בנו. חמאס לא השיג שום דרישה שבגללה פתח בהפגזת עריה של ישראל. הוא הפסיק את ההפגזות כשנותרו ברשותו עוד אלפי רקטות, כי לא יכול לשאת את ההפצצות וההפגזות של ישראל וחשש מקריסה מוחלטת אם תימשך המלחמה. הרתעה זאת חשובה יותר מחיסול מלאי הרקטות של חמאס, ובלבד שנדע לשמר אותה ולא נניח לה להתמסמס תחת מתקפת התעמולה שמפעילים הערבים לטשטוש תבוסתו המוחצת של ארגון הטרור העזתי והכנעת רצונו להמשיך במתקפתו נגדנו.

אסור גם לתת להשכיח את העובדה כי עם ישראל ניצל מסכנה גדולה של אלפי רקטות ומתקפות רצח ממנהרות המוות. עם ישראל גילה חוסן לאומי וכושר עמידה מרשימים ביותר מול האויב. בהגנה על הארץ נשפך דם בחורים יקרים, וגם להם אנו חבים את המאמץ להדוף את מלחמת התעמולה המתנהלת נגדנו המאיימת לגזול מאיתנו את ניצחנו במערכה הצבאית. עלינו להדוף כל ניסיון לפגע ברוח העם בהכחשת הניצחון ובחוסר הבנה כי תוצאת המלחמה היא הכנעת רצונו של חמאס להמשיך במתקפתו.

על-מנת להיות מסוגלים לנקוט את הצעדים הדרושים לניצחון גם במלחמת התעמולה המתנהלת נגדנו, עלינו ראשית כל לחזק בתודעתנו את זכותנו להעניש את התוקפן. אל לנו לשכוח או לתת להשכיח כי אנו, ולא העזתים, הם הקורבנות הראשיים של מלחמת התוקפנות, שמטרתה הסופית היא חיסול המדינה והשמדת תושביה היהודים והלא-מוסלמיים האחרים. עלינו גם להפנים את אחריותם של מתקיפינו לפצות אותנו על הנזקים שהם מסבים לנו זה שנים רבות.

עלינו גם להכיר בכך שמבצע "צוק איתן" הוא תוצאה של החרבת הישובים הישראלים בגוש-קטיף ופינויים של חיילי צה"ל משטח של ארץ ישראל ומסירתו לאויב. אין לתת אפוא לאחראים למעשים אלה להמשיך להשמיע את דעותיהם המופרכות בכלי התקשורת המרכזיים.
היות שמלחמת התעמולה נגדנו מתנהלת בחזיתות רבות, נביא כאן רק מקצת הצעדים שעלינו לנקוט:

למלחמות נגדנו יש מחיר

עלינו להציג את ממדי החורבן שהמיט חמאס על העזתים במטרה ליצור התנגדות של תושבי עזה בפרט ושל העם הערבי בכלל לארגון הטרור. יש להראות כי הוא גרם במלחמה שפתח נגדנו להפיכתן של שכונות שלמות ברצועת עזה לעיי חרבות, וכי הושמדו רבים מחייליו ומכלי נשקו.

אומנם בעיניהם של אנשי חמאס אין חשיבות לחיי אדם, והם לא יצטערו על אלה שנהרגו מבין האזרחים שהעניקו להם תשתית, מזון ומגורים. אך החברה בעזה תהיה מטופלת בעשרת אלפים פצועים, באלפי משפחות שנותרו ללא קורת גג ואיבדו את כל מטלטליהם ורכושם. גם התשתית של החשמל והמים נפגעה. תושבי עזה ירגישו שעה שעה שאין אמת בדברי מנהיגיהם על ניצחון, ועלינו לעזור להם לא לשכוח זאת.

אסור לנו להירתם למסע של ידידי הערבים לשיקומה המהיר של עזה. אצלנו יש החושבים כי אם נשפר את מצבם של תושבי עזה, הם יכירו לנו טובה או לכל הפחות תהיה בליבם פחות מרירות ושנאה כלפינו. זוהי מחשבה שאין לה שום בסיס במציאות, ומזכירה את ניסיונותיהם העלובים של יהודי הגלות לפייס את שונאיהם ולשחד אותם. אין שום סיכוי לפייס את אויבינו. הסיכוי היחיד להביא אותם לא להילחם בנו הוא לדאוג לכך שמחיר התוקפנות שהם משלמים יהיה זמן רב ככל האפשר לנגד עיניהם ובתודעתם.

אומנם במהלך המלחמה הרבתה התקשורת העולמית להראות תמונות של תושבי עזה הסובלים על-מנת להסית את דעת הקהל נגד ישראל. היו אלה תמונות שתכנן והזמין חמאס, ונראו בהן בעיקר נשים וילדים שהתהלכו ברחובות עזה בין ההריסות. עם תום המלחמה, לא ירצה חמאס להראות תמונות כאלה. עלינו לצלם ולהראות את רחובות עזה החרבים, את תושבי עזה הממתינים בתור לאוכל ולמצרכים. את התמונות הללו נספק לתקשורת העולמית הרעבה לחומר מעורר במהדורות החדשות שלהם. לא נתנצל ולא נצטדק, אלא נחזור ונזכיר כי אלו הן התוצאות של מעשי חמאס.

על-מנת שההרס בעזה לא ישכיח מן התודעה העולמית את תוקפנות חמאס שהביאה להרס, על-מנת שהעולם לא ישכח את סבלם של ישובי הדרום מתוקפנות זו 14 שנה, ושלא יתעלם מכך שאת הכסף שתורמות מדינות לתושבי עזה משקיע חמאס בחפירת מנהרות בעבודת ילדים, ברכישת אמצעי לחימה ובמימון אנשיו המגויסים לג'יהאד, יש להראות שוב ושוב את תמונות המנהרות שבנה חמאס. וכנגד זאת, עלינו להראות תמונות מזמן המלחמה של תושבי ישראל הנחפזים למקלטים, של הבתים שלנו שנהרסו מירי הטילים ושל הנזקים האחרים שגרמו לנו ארגוני הטרור.

עלינו להבהיר כי למלחמות נגדנו יש גם מחיר מדיני. השאיפה הערבית בסוף כל מלחמה שהם מנהלים נגדנו היא להחזיר אותנו לקווים שנמחקו באותה מלחמה, וכך לא להידרש לשלם מחיר מדיני על תוקפנותם. הפלישה של 1948 הרחיבה את גבולותינו מעבר לקווי תוכנית-החלוקה של האו"ם מנובמבר 1947. התקיפה של 1967 הרחיבה את גבולותינו מעבר לקווי שביתת הנשק של 1949 שאליהם מבקשים הערבים להשיב אותנו בסיועם של ארצות-הברית, האיחוד האירופי והאו"ם. עלינו להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי נסיגות כמו שביצענו בהסכם בגין-סאדאת וב"הינתקות" מגוש-קטיף לא תהיינה עוד. מעתה לא יסכים העם בישראל לוותר על שום חלק מארץ ישראל.

התקשורת הזרה

עיתונאים זרים רבים קיבלו אשרת כניסה לישראל, אך הם מרבים להראות רק מה שחמאס מציג, ומביאים את דבריהם של ראשי הטרוריסטים. אותם עובדי תקשורת אינם מוסרים לצופיהם את החיים בישראל תחת מטחי הטילים והפצמ"רים, אינם מביאים לידיעתם את ההודעות של ממשלת ישראל ואינם מדווחים להם על פיגועי הטרור המתרחשים יומיום, של השלכת סלעים ובקבוקי תבערה על אזרחים בישראל. מעיתונאים כאלה יש לשלול את אשרת העבודה בישראל. הם יכולים להישאר בעזה. אם הם מוסרים רק ידיעות ותעמולה מעזה, אין סיבה לאפשר להם לבוא לירושלים לפוש מתלאות החיים בעזה, וליהנות משירותי הטכנולוגיה הישראלית המתקדמת להעביר דרכה תעמולה של חמאס.

תובעים פיצוי

יותר מן הערך הכלכלי של המכס על סחורות עזה, חשוב המסר שלנו לעולם. אנו פוסלים את הרעיון כי ממשלת חמאס בעזה זכאית לתבוע מן העולם את שיקומה של רצועת עזה, בלא שתישא באחריות למעשיה. לא נסכים כי ממשלות זרות תתקנה עבור האויב התוקפן את החורבן שהביאו עליו מעשיו, ואילו אנו הנתקפים לא נפוצה על הנזק שגרם אותו האויב.

כל אותם גופים בינלאומיים הנחלצים לעזור לתושבי עזה, מבקשים לחסוך מהם את הסבל על תוצאות מעשיהם, תוך התעלמות מכך שלוחמי חמאס הם קרובי משפחתם, שמנהרות המוות נחפרות מבתיהם, ושהם מעודדים את אנשיהם להיות שהידים. הגופים הללו מזדהים עם התוקפן במלחמה. על ממשלת ישראל להבהיר כי ישראל היא הקורבן העיקרי של התוקפנות העזתית. עליה לפרט את הנזקים שגרמו תושבי רצועת עזה לכלכלתנו ואת ההוצאה העצומה של המלחמה, הטילים והציוד שאנו נאלצים לרכוש. עלינו לדרוש כי כל סיוע לעזה יעבור תחילה דרך ישראל, וכי זכותנו לגבות את החוב של עזה על הנזק שגרמה לנו. מכל סכום כסף שירצה שליט קטר לתת לעזה, ננכה מחצית לפני שנרשה להעבירו לגוף בעזה שניתן לפקח על פעולותיו. כל סחורה שיבקש גוף כמו ממשלת קטר או האיחוד האירופי להעביר לעזה, תהיה חייבת במכס לישראל בשיעור ערכה המלא.

המסר כי אנו עומדים על זכויותינו הוא חשוב בייחוד נוכח התעוררות שנאת-ישראל הקדומה באירופה, שבה נרשמים עוד ועוד מקרים של התנפלויות אכזריות על בני עמנו. את השנאה מלבים מוסלמים המתגוררים באירופה, כמו למשל חברת הפרלמנט הבריטי מטעם מפלגת העבודה שם שהשתתפה בהתנפלות מכוערת על מחלקה למוצרים כשרים במרכול בעיר ברמינגהם.

התקשורת הערבית

להגברת ההרתעה של אויבינו, יש להפיץ בתקשורת הערבית כמה כבד המחיר ששילמו תושבי עזה על ההתקפה על ישראל, ועד כמה אדישים מנהיגיהם לסבלם של נתיניהם.

מאלפת הייתה תוכנית ששידרה תחנת הטלוויזיה "אלג'זירה" כשהחלו השמועות על התגבשות הסכם להפסקת האש יומים שלושה לפני סיום המלחמה. מרשים במיוחד היה מגדי ח'ליל, סופר מצרי קופטי, שהתווכח עם אברהים חמאמי, רופא תומך של חמאס שהאשים את ישראל בהרג אזרחים. על כך השיב ח'ליל כי באלפי הפצצות של ישראל נהרגו רק כ-2000 מתושבי עזה, בעוד שכל רקטה של חמאס שנפלה בטעות בשטח עזה הרגה לפחות ארבעה-חמישה בני אדם. חמאמי טען כי ישראל לא השיגה דבר במלחמה, ומנחה התוכנית הביא תוצאות משאל שלפיו 88 אחוז מתושבי עזה השיבו כי חמאס ניצח במלחמה. בתשובה, תיאר ח'ליל מהו ניצחון בחשיבה הערבית מוסלמית: רופא של מחלקת הבריאות בעזה אמר כי בזמן שנהרגו בהפצצות ישראל 2100 עזתים, נולדו ברצועה 2400 תינוקות, כך שמספרם לא פחת. ח'ליל הסביר כי זהו הערך של חיי אדם בעיניהם של מנהיגי חמאס. אין הם חושבים על התושבים שמתו, על הילדים שנהרגו וכמה מאמץ הושקע בגידולם. איזה ניצחון הוא זה, הוסיף ח'ליל, כאשר 12 אלף משפחות נותרו ללא קורת גג, כאשר מעשרת אלפים פצועים, חמשת אלפים ייוותרו נכים. מה יאמר חמאס למשפחות של ההרוגים והפצועים?

בזמן המלחמה התגוננו נציגי ישראל בתקשורת נגד הטענות כי אנו מתאכזרים לתושבי עזה והקפידו להביע את צערם על ההרוגים והפצועים שלהם. אבל עכשיו עלינו להזכיר שוב ושוב כמה רבים מהם נהרגו וכמה נפצעו, ולחזור ולהדגיש כי כל הסבל הזה נגרם באשמת חמאס. במקום להתנצל, עלינו להזכיר כמה סבל עבר על תושבי עזה, וכמה יסבלו עוד, כמה ריקה טענת חמאס על ניצחון, וכמה הם מתאכזרים לבני עמם. יש לתאר את גודל ההרס בעזה, ולעומתו - את גודל הניצחון הישראלי. יש להדגיש עד כמה קטנה הייתה הפגיעה בישראל של אלפי הרקטות של חמאס, כי ממשלת ישראל עמלה להגן על אזרחיה. כך יידע אויב המתפתה ללכת בדרך חמאס כי לא יצליח במזימתו נגדנו, ואנו נצליח לפגע בו. עלינו להזהיר כי לא תמיד נוכל להגביל עצמנו להפצצות מדויקות כמו במבצע "צוק איתן", וכי ההרס והחורבן שייגרמו לאויב אם יחדש את תוקפנותו יהיו גדולים עשרת מונים.

עמי ערב סבלו עשרות שנים של חיים תחת עריצים שהבטיחו להם ניצחון על ישראל והביאו על עמיהם רק עוני, בערות ופיגור. זאת, בזמן שכל העולם התקדם בצעדי ענק, וישראל הפכה למעצמה בתחומים רבים. כל שליט שיבקש להפנות את מאמציו לשנאת ישראל, ידעו הערבים כי יביא עליהם רק הרס וחורבן, כמו שהביא חמאס על תושבי עזה.