|
|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
האם נפילה מגרר היא תאונת דרכים? בית משפט השלום דחה פרשנות יצירתית של חברת ביטוח וקבע שאכן מדובר בתאונה - והנפגע זכאי לפיצוי
|
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נועד להקל באופן משמעותי על קבלת פיצויים בידי מי שנפגע בתאונה. עם זאת, לא כל אירוע שמתרחש בקשר עם שימוש ברכב פירושו "תאונת דרכים" במובנו של החוק. מאחר שהחוק נועד לאפשר לנפגעים בתאונה לקבל בקלות יתרה פיצויים מחברות הביטוח, לעיתים עיקר הדיון המשפטי סב על שאלה טריוויאלית לכאורה: האם האירוע הנדון עונה להגדרה של "תאונת דרכים".
כעניין שבשגרה חברות הביטוח, שצריכות לשלוח יד לכיס ולפצות נפגעים, יוצאות מגדרן כדי לשכנע את בית המשפט שלא מדובר בתאונת דרכים, ואילו הנפגעים משמיעים טענות כרימון שנועדו לשכנע, כי האירועים הנדונים הם תאונות דרכים למהדרין.
מעניין שהחוק עצמו אינו ממש לעזר והוא דוגמה טובה לחומר ביד הפרשן: זהו דבר חקיקה מפותל, מתפתל, עתיר סתירות ופעמים מבולבל למדי. חקיקתו נעשתה טלאי על טלאי והגדרותיו תוקנו ונמתחו עד אין-קץ על יסוד שורה ארוכה של מקרים שאליהם נדרש בית המשפט מפעם לפעם. לדוגמה, בהתאם לחוק טעינת מטען או פריקתו מייצרת "חזקה ממעטת" (או בעברית: הנחת מוצא) שהאירוע הנדון אינו מהווה שימוש ברכב מנועי, לצורך זכאות לפיצויים - והמשמעות היא שהנפגע לא יקבל פיצויים מחברת הביטוח. ואילו כניסה לרכב או ירידה ממנו משמשים "חזקה מרבה" (שוב, הנחת מוצא) שהאירוע דווקא כן עונה להגדרה של "תאונת דרכים" - ואו אז חברת הביטוח תאלץ לשלם.
מקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב עסק בשאלה אם נפילתו של אדם מרכב גרר נכנסת בגדר "תאונת דרכים" ומזכה בפיצויים. מכוניתו של שבתאי אספור נתקעה והוא הזמין גרר. נהג הגרר שהגיע למקום ביקש משבתאי לשבת ליד הגה המכונית ולכוונו, שעה שהרכב מועלה לגרר. לאחר שהמכונית הועלתה לרמפה של הגרר, שבתאי ניסה לרדת למטה בקפיצה. אלא שרגלו נתפסה בדופן הגרר, והנפילה גרמה למתיחת השריר ולקריעת גיד אכילס.
חברת הביטוח, שהעדיפה שלא להחסיר 100,000 שקל שדרש הנפגע בגין נזקיו, טענה, כי שבתאי סייע לנהג הגרר בפעולה של העמסת הרכב - וכזכור, "החזקה הממעטת" שבחוק קובעת, כי אירוע שמתרחש בעת פריקה או טעינה אינו עונה להגדרה של "תאונת דרכים".
אלא שבית המשפט לא נמצא שותף לטענה המחוכמת (27.8.14), וכנגדה הציע השקפה מלומדת לא פחות: בה העת ששבתאי עזר לנהג הגרר להעמיס על הרמפה את רכבו התקוע, הוא גם ניסה, הבהירה השופטת אורלי מור-אל, לרדת מהרכב (אם כי בקפיצת ראש) - וירידה מכלי רכב מהווה, כזכור, הנחת מוצא להיות האירוע תאונת דרכים לכל דבר ועניין.
ומה לעשות שבמקרים מסוג זה, שבהם הנחות מוצא סותרות זו את זו משמשות בערבוביה, בית המשפט העליון מעדיף את טובת הנפגע החלש על פני רווחתה של חברת הביטוח ובוחר לקרוא לאירוע "תאונת דרכים"? כך היה גם במקרה של שבתאי, והנתבעים חויבו לשלם לו 95,000 שקל.
|
|
ת"א 44825-12-11, אספור נ' ברקאי ואח'
|
|
|
|
הכותבים הם ממשרד מקונן, פלומו, פרנלדס ובלאייר
|
|
| תאריך:
|
18/09/2014
|
|
|
עודכן:
|
18/09/2014
|
|
עו"ד ארתור בלאייר, עו"ד יצחק פרנלדס
|
|
|
שלושה שבועות עברו מסיום מבצע "צוק איתן" ועד לירי הראשון - בדיוק ממוצע בין הזמן המקביל שחלף אחרי מבצעי "עמוד ענן" ו"עופרת יצוקה"
|
|
|
|
|
תמיכתו של ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, בעצם פעילותו של השר בנט במהלך מבצע צוק איתן, במקומה וראויה לכל שבח. אלא שדיסקין אינו מגלה שום דבר מרעיש. במשך שנים חקרתי את תהליכי קבלת ההחלטות בביטחון לאומי.
|
|
|
|
|
הם נולדו חסרי ישע לתוך עולם שחומות סוגרות עליהם במעגלים חסומים בלתי ניתנים לפיצוח ולהבנה. אלה הילדים הנצחיים. היום הם כבר בוגרים, בני עשרים פלוס, ועדיין ילדים התלויים באימא ואבא שאינם יכולים לעזבם ללא השגחה.
|
|
|
|
|
שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הודיע השבוע במלים מפורשות ביותר, כי הרמטכ"ל הבא של ישראל ימונה מתוך שורות צה"ל, מבין האלופים הלובשים את מדי צה"ל. משמעות האמירה הזו שאין בכוונת שר הביטחון לאפשר את מינויו של האלוף (במיל.) יואב גלנט לתפקיד המתפנה בינואר, עם סיום מועד כהונתו של הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ. חשוב מאוד שהשר יעלון חיווה את דעתו בנושא העקרוני הזה, אבל ראוי גם שהשר ילמד היטב את "חוק יסוד: הצבא" לפני שהוא יוצא בהצהרות כאילו-עובדתיות כיוון שבפועל מינוי רמטכ"ל כלל איננו בסמכותו.
|
|
|
|
|
אחת לכמה שנים מעלה פוליטקאי או מי המקורב לפוליטיקאים, דוגמת מנכ"ל משרד ממשלתי זה או אחר, הצעה "יעילה", שמטרתה להזרים - כמות גדולה של כסף - במזומן ובאופן מיידי לקופת האוצר. בעבר, היה זה פרופ' יעקב נאמן הקשיש (שאתמול מלאו לו 75 שנה), שבימיו "הצעירים יותר" - לפני 34 שנה, בהיותו מנכ"ל משרד האוצר, הציע לא לאפשר לציבור פתיחת הכספות בבנקים, אלא בנוכחות פקיד המס וגם/או לאחר קבלת אישורו כך. כך רצה נאמן בשעתו להחזיר לקופת המדינה, כספים שחורים, חייבי מס שנגזלו ממנה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
מה בעומק ליבו חשב חסן נסראללה על נותן לחמו חמינאי? ומה חשב יחיא סנוואר, שכה רצה לגרור את אירן למלחמה, והנה ההר הוליד עכבר?
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
ביבי הבליג על כל הפגיעות בישראל, בחייליה ובאזרחיה  למרות דרישות שר הביטחון וצה"ל לקבוע יעדים ברורים מעבר להצהרות ריקות מתוכן, להחליט סוף-סוף מה הן מטרות המלחמה ולקבוע מתווה ליום ש...
|
|
|
|
|
בלפור חקק
הספר מסכם קריירה מפוארת כאיש תקשורת בכיר, שזכה להישגים רבים בשל כישרונותיו אך ידע כל חייו שיש משימה אחת שלא יוכל לברוח ממנה: לקום לספר את הסיפור המשפחתי, להסיר את כתם הנידוי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
