פרק ב'
מתוך טיוטת הדוח, עמ' 47-34 [ההדגשות במקור]
ב. יו"ר העמותה
עו"ד בייניש היה 'הרוח החיה' בעמותה והיו"ר שלה מיום הקמתה בשנת 1987 ועד התפטרותו בחודש מרס 2003 ולמעשה שמו היה מזוהה יותר מכל אחד אחר עם התזמורת.
הליקויים העיקריים שנמצאו בתפקוד היו"ר הם אלה:
1. מעורבותו הרבה של היו"ר פגעה בהפרדת הסמכויות בעמותה ולכן גם בפיקוח על פעילות המנכ"ל והצוות המנהל. מעורבות זו מטילה עליו אחריות בגין הליקויים הקשים שנמצאו בתפקוד המנכ"ל והעמותה.
2. העמותה בראשותו של היו"ר פעלה שלא על בסיס תקציב מאוזן ותוך התעלמות מהגירעון התופח.
3. היו"ר אישר ביצוע תשלום המשכורות לנגנים מבלי לשלם את ניכויי השכר בגין המשכורות.
4. היו"ר ידע כנראה שפעולות רבות מבוצעות במזומן ולא הפסיק נוהג זה.
5. יש חשש שהיו"ר, לקראת סיום תפקידו בעמותה וטרם פירוקה, דאג לכיסוי חלק מחובות העמותה להם הוא היה ערב באופן אישי.
להלן ממצאי החקירה בנוגע ליו"ר:
ב.1. מעורבותו הרבה של היו"ר פגעה בהפרדת הסמכויות בעמותה ולכן גם בפיקוח על פעילות המנכ"ל והצוות המנהל.מעורבות זו מטילה עליו אחריות בגין הליקויים שנמצאו בתיפקוד המנכ"ל ובהתנהלות העמותה.
היו"ר היה ממייסדי העמותה, היו"ר שלה מיום הקמתה ומזוהה עימה יותר מכל אישיות אחרת. כל העדים ציינו את מעורבותו הרבה של היו"ר בניהול העמותה. מעורבות זו של היו"ר מטילה עליו אחריות בגין כל אותם ליקויים חמורים שנמצאו בתיפקוד המנכ"ל.
חוק העמותות אינו מגדיר את תפקידו ואת סמכויותיו של יו"ר העמותה. מהיכרותי עם עמותות אני מוצא שבחלק מהן מכהן יו"ר פעיל שמעורב באופן שוטף בניהול העמותה ובחלק מהן מכהן יו"ר לא פעיל שאחראי להפעלה סדירה של הוועד המנהל ולפיקוח כללי על הנהלת העמותה. עו"ד בייניש נכלל בקטגוריה הראשונה וכל השנים היה יו"ר 'פעיל מאוד' כמפורט להלן:
- בפועל, היו"ר והמנכ"ל היו היחידים שחתמו על מסמכי העמותה, כולל על המחאות.
- מקריאת הפרוטוקולים של העמותה החל משנת 1998 מצאתי שהיו"ר השתתף במרבית הישיבות.
- היו"ר עודכן באופן שוטף מהמנכ"ל על פעילות העמותה.
- היו"ר השתתף במרבית הישיבות עם הגופים הממנים.
- היו"ר פתח באופן אישי את החשבון לעמותה בבנק אינווסטק כללי בע"מ.
- היו"ר היה שותף באופן פעיל בהזמנת אמנים להופעות עם התזמורת.
בחקירתו הגדיר היו"ר את תפקידו במילים הללו:
אני הייתי מעורב בכל מה שקשור בהשגת כספים, במשא-ומתן עם הגופים המממנים בלרוץ אחריהם, זה היה תפקיד יושב-הראש, ובגיוס תרומות, כך אנחנו רואים תפקידי יושבי-ראש בעמותות ציבוריות. זה לא עמותה שמנהלת איזה בית מרחץ או איזה דבר שהוא כזה, זה עמותה ציבורית אומנותית, תפקיד היו"ר הוא נבחר מתוקף כישוריו לעשות: 1. כמו שבתיאטרונים, להשיג כספים ולרוץ אחריהם. 2. להיות עד כמה שניתן וזה אצלנו היה, ולכן אני נבחרתי, לפקח על הצד המקצועי האמנותי, ואני הייתי מאוד מעורב, התחום שאני הייתי מעורב בו, זה בגלל הקשרים שלי בעולם עם אמנים, עם מארגנים, ועם מוסדות גדולים אומנותיים.
ובהמשך בחקירה אמר היו"ר:
... ובזה אני כן התערבתי. אני אומר לו 'תשמע המנצח הזה לא שווה כלום, או הסולן הזה צריך לקחת אותו (ההדגשה לא במקור).
מעורבותו הרבה של היו"ר באה לידי ביטוי גם בכך שלעיתים הועברו אליו שאלות ישירות על-ידי מנהלת החשבונות בנוגע להפקדות לא ברורות בחשבון הבנק, דבר זה מצביע על-כך שהיו"ר היה מעורב באופן שוטף בניהול העמותה.
במהלל החקירה העביר אלי היו"ר מסמך שבו רשם כדלהלן:
הוצאתי מספר מסמכים קטן במספר נושאים לדוגמה לצורך הבאה בפניך, כדי שתראה כי ההנהלה הציבורית דאגה לבדוק ולעקוב אחר ביצוע נושאים שונים בין היתר:
- תשלומי הוצאות רכב לנגנים.
- תשלומי ותק מקצועי ותואר שני.
- מעקב תביעות כספיות של התזמורת (לרבות תביעה נגד לבנה קיסר)
- היעדרות נגנים מקונצרטים.
- בדיקת חשבונות טלפון.
... זמן רב הושקע בנושאים אלה על-מנת לתקן את המעוות...
מסמך זה מתמצת את הבעיות העיקריות שליוו את ניהול העמותה ואת תפקידו של היו"ר:
א. שלא כפי שרשם היו"ר, לא ההנהלה הציבורית דאגה 'לבדוק ולעקוב' אלא רק הוא בלבד. ההנהלה לא הייתה מודעת לרוב הבעיות, כגון החשד לגניבה של עובדת הנהלת החשבונות והחשד לגניבת שיחות הטלפון. היו"ר לא יידע את יתר חברי ההנהלה בנוגע לבעיות שהתגלו (כל המכתבים שצורפו למסמך הם בחתימת היו"ר ואינם ממוענים ליתר חברי ההנהלה).
היו"ר פעל בתום לב אולם באופן פעולתו מנע את הפרדת הסמכויות הרצויה בכל ארגון.
ב. רשימת הנושאים שציין היו"ר הייתה צריכה להיות מטופלת בידי המנכ"ל. הנושאים שהוא טיפל בהם, חלקם חודשים רבים לאחר התרחשותם (כגון גניבת שיחות טלפון), היו צריכים לעורר את חשדו בנוגע לתיפקודו של המנכ"ל, בייחוד משום שחלקם לא המנכ"ל הוא שהביא אותם לידיעתו.
על-פי הממצאים שעלו בחקירה, אין לי ספק שהיו"ר הקדיש רבות מזמנו הפרטי, יותר מהמקובל, למען העמותה מתוך רצון אמיתי לקדם מקצועית את התזמורת וכנראה שמבחינה אומנותית הוא גם הצליח. אין ספק שנדרש להוקיר אנשי ציבור שפועלים ללא תמורה בעבור גופים ציבוריים אף-על-פי שלעיתים התפקיד כפוי טובה. אולם יש למצוא את המינון הנכון להתערבותו של היו"ר בפעילות השוטפת של הגוף הציבורי. פעילות יתר פוגעת בהפרדת הסמכויות שיש בכל ארגון. תקפיד הוועד המנהל בעמותות גדולות כמו התזמורת הוא לשמש מעין דירקטוריון (כפי שיש בחברה מסחרית) ולהתוות מדיניות להנהלת העמותה. במצב שבו אין הפרדת סמכויות בין הוועד המנהל לבין ההנהלה, הוועד המנהל והיו"ר בראשו מאבד מיכולתו לפקח על הפעילות השוטפת של העמותה.
מעורבותו הרבה של היו"ר מנעה ממנו קבלת החלטות קשות אך נחוצות בנוגע להמשך פעילות העמותה. בשנים האחרונות היו מספר תמרורים אדומים בהם היו"ר היה צריך ליזום הקפאת פעילות העמותה עד מציאת פתרון לזמן ארוך ולא פתרונות קצרי זמן מנעו טיפול בשורש הבעיה:
1. בניגוד גמור לחוק ותוך כדי ביצוע עבירה פלילית איחרה העמותה בהעברת ניכויי מס הכנסה. העמותה הגיעה להסדרי תשלום עם מס הכנסה ולא עמדה בהם.
2. בשנת 1997 חתמה העמותה על הסכם שכר עם הנגנים תוך ידיעה שהעמותה לא תוכל לשאת בעלויותיו. בעיית השכר העיקה בכל השנים על מצבה הכספי של העמותה.
3. אי מימוש ההבטחות לאורך שנים ממייסדי העמותה.
יו"ר מעורב פחות, הן רגשית והן מעשית, סביר שהיה מגיע להחלטות קשות אך נחוצות להצלת העמותה.
ב.2. העמותה בראשותו של היו"ר פעלה תוך
התעלמות ממגבלות התקציב ותוך התעלמות מנושי העמותה
בכל שנותיה, העמותה בראשותו של היו"ר פעלה במגמה לשיפור הרמה המקצועית וחתירה למקצועיות ללא בסיס כלכלי ותוך התעלמות מהיבטים תקציביים/כספיים של הפעלת העמותה.
היו"ר אמר בחקירתו:
שאלה: באיזה גירעון אתה היית סוגר את התזמורת?
תשובה: לא הייתי סוגר.
היו"ר: לא היינו צריכים לסגור אותה, היא הייתה נופלת
שאלה: אני רוצה להבין, אתה לא היית סוגר את התזמורת?
תשובה: לא, תפקידי הציבורי היה להפעיל אותה
שאלה: להפעיל אותה לא חשוב מהו המצב הכספי שלה?
תשובה: נכון מאוד, כל הזמן.
כפי שניתן להיווכח מדברי היו"ר, הוא לא הבין את מהות תפקידו: מבחינתו תפקיד היו"ר להפעיל את התזמורת ללא תלות במצבה הכלכלי. היו"ר לא הפנים את העובדה שהעמותה, גם אם היא מוסד ציבורי, היא ראשית כל גוף עצמאי שצריך להתנהל על-פי כללים של הכנסות והוצאות וכל זה באחריות מנהלי העמותה: היו"ר, הוועד המנהל והמנכ"ל.
החתירה למקצועיות דורשת משאבים כלכליים: נגנים ומנצחים יקרים יותר, הרכבים גדולים יותר וכדומה. כפי שרשמתי בפניה לרו"ח לא בדקתי את רמתה המקצועית/אומנותית של התזמורת, אולם אני מניח על-פי ביקורות שראיתי שהיא הגיעה להישגים מכובדים. אולם הגעתה להישגים אלו דרשה משאבים כלכליים שלא היו ברשותה של העמותה: לדוגמה בשנת 2001 המנהל עבד עם התזמורת כ-8 שבועות בעלות של מעל 50,000 דולר. לעמותה לא היו האמצעים הכלכליים לעמוד בעלות זו.
היו"ר, במדיניותו זו, ובהיותו הרוח החיה בתזמורת, הנחה למעשה את המנכ"ל בנוגע לאופן הניהול הרצוי מבחינתו: שיפור הרמה המקצועית תוך התעלמות מהמצב הכלכלי וממגבלות התקציב.
הנושא עולה גם בדבריו של היו"ר כפי שצוטטו בסעיף הקודם:
... ובזה אני כן התערבתי. אני אומר לו 'תשמע, המנצח הזה לא שווה כלום, או הסולן הזה צריך לקחת אותו (ההדגשה לא במקור).
כפי שניתן להיווכח, ההתקשרות עם האומנים היא על בסיס אומנותי ולא כספי. היו"ר לא מתייחס כלל לצד הכספי של אותו הסולן ש"צריך לקחת אותו".
ההתעלמות מההיבטים הכספיים/כלכליים של ניהול העמותה, מקבלת ביטוי גם בהתייחסותו של היו"ר להוצאות בזבזניות שבוצעו בעמותה.
בחודש נובמבר 2000, לדוגמה, שהה המנכ"ל במלון בניו יורק בעלות של 385.92 דולר לילה. בחקירת היו"ר בנוגע לעלויות המלון הוא אמר:
שאלה: אתה לא יכול למצוא מלון במאתיים דולר?
תשובה: מלון במאתיים דולר בניו יורק, זה מלון של פשפשים, תסלח לי, אני לא יודע מתי אתה היית בניו יורק, מלון של פשפשים.
שאלה: מלון של מאתים דולר, זה מלון של פשפשים.
תשובה: בית פשפשים, כן, אני עכשיו הייתי שם.
ובהמשך אמר היו"ר:
ורואה חשבון אלחנתי, אם זה עלה עוד ארבע מאות דולר המלון שלו, זה הגירעון של התזמורת?...
ובנוגע לטיסות במחלת עסקים אמר היו"ר:
שאלה: ...האם המנכ"ל צריך לטוס במחלקת עסקים?
תשובה: בוודאי שכן, כי מקובל במוסדות, שרק לארה"ב נותנים עסקים, בכל המוסדות, ללא יוצא מן הכלל.
דוגמה נוספת להתנהלות זו של העמותה היא ביציאת התזמורת לסיור לחו"ל בחודש ינואר 2003, עת מצבה הכספי היה כבר בכי רע. היו"ר והמנכ"ל היו מודעים לכך שהסיור יתסיים בגירעון של כ-100,000 דולר כל עוד לא יתקבלו התרומות שלכאורה היו מובטחות, אולם בכל זאת חתמו על התחייבויות שהם לא יכלו למלא (לנגנים נוספים ולסוכנות הנסיעות, ראה פירוט בפרק 10). טענתם שהגרעיון היה צפוי להיות מכוסה מתרומות אינה מקובלת. לשניהם ניסיון רב דיו כדי לדעת שהעמותה במצבה הכספי אינה יכולה לחתום על התחייבויות לספקים אגב התבססות על הבטחות לתרומות. הם היו צריכים לבטל את הסיור, על כל המשתמע מכך (מבחינת תדמית התזמורת וייתכן שאף מבחינה משפטית), ולא להגדיל את ההתחייבויות הכספיות של העמותה.
ב.3. היו"ר אישר ביצוע תשלומי השכר לנגנים ללא תשלום ניכויי המס היו"ר היה צריך ליישם את החלטת וועדת הכספים בנוגע לאי-תשלום שכר במידה ואין אפשרות לשלם את ניכויי המס.
כפי שפורט בפרק על המנכ"ל, והיו"ר כבעל זכות חתימה אישר את תשלום המשכורות לעובדים ללא תשלום הניכויים בגין השכר. היו"ר היה צריך למנוע ביצוע המשכורות כל עוד לא משולמים במקביל גם הניכויים בגין השכר. חמור מכך, היו"ר הודה שאי העברת הניכויים, למרות שהיא עברה פלילית, היא קלה לביצוע.
היו"ר הודה בחקירתו שלא הועברו הניכויים למס הכנסה במועד ובאופן מודע:
שאלה: העם העברתם את הניכויים למס הכנסה במועד?
תשובה: לא, לא היה ממס להעביר.
שאלה: האם אי העברת ניכויים למס הכנסה היא עברה?
תשובה: בוודאי, כתבתי.
...
שאלה: למה אתה לא משלם ניכויים, למה לא תשלם שכר?
תשובה: למה לא משלם שכר כדי לא לשלם ניכויים? כי אני צריך להמשיך להחזיק תזמורת.
שאלה: וזה מצדיק ביצוע עבירה?
תשובה: זה לא מצדיק, לכן הוצאתי מכתבים... כמובן כשאתה מקבל חצי מיליון במקום מיליון, אתה משלם לעובדים כדי שהם ימשיכו לעבוד, כי זה השכר שלהם ואת הניכויים אתה מעכב...
...
שאלה: ועובדה שצברתם חובות במס הכנסה, צברתם חובות לחברת הנסיעות.
תשובה: ... מס הכנסה צברנו כי זה הכי קל לצבור...
בתאריך 23/5/02 שלח חבר הוועד המנהל, עו"ד אפרים אברמזון, מכתב ליו"ר ורשם בו כדלקמן:
'הופתעתי לקבל את מכתבו של זוסיא מהיום.
כזכור החלטנו בוועדת הכספים, לפי דרישתי, כי לא ישולמו יותר משכורות מבלי להעביר במקביל ובמועד את זיכוי מס ההכנסה וביטוח לאומי.
מצוקת התזמורת ידועה לנו אולם עדיף לנהל את התזמורת תחת כונס (אני מכיר מועמד מצוין לכך) או לסגור אותה מאשר להמשיך במסלול המסוכן בו התזמורת נעה היום'.
היו"ר היה צריך להגיב באופן מידי על מכתב זה ולהפסיק את פעילות העמותה ולא להעמיד את חברי הוועד המנהל במצב של עברה על החוק.
ב.4. היו"ר מודע לפעולות הרבות המבוצעות במזומן והיה צריך להורות למנכ"ל לחדול מכך
כפי שרשמתי בפרק על המנכ"ל, ביצוע פעולות כספיות במזומן הוא ליקוי חמור בבקרה הפנימית של כל ארגון ומהווה פתח לביצוע מעילות.
על-פי ממצאי החקירה, היו"ר היה מודע לביצוע הפעולות הכספיות במזומן אולם לא הפסיק אותם.
בחקירתו טען היו"ר שרק תשלומי האש"ל לנגנים בוצעו בעמותה במזומן:
היו"ר: אבל מה שהיה בעיקר בתזמורת, אם היה מזומן, זה ענייני האש"ל, זה היה אך ורק אש"ל, תשלומים במזומן וזו בעייתיות.
...
שאלה: רק נושא האש"ל משולם במזומן?
תשובה: אני לא חושב על משהו אחר, תראה לי.
...
שאלה: (בנוגע לסיור לטורקיה) כמה כסף במזומן קיבלה התזמורת?
תשובה: שום דבר, לפי מה שאני יודע... התזמורת לא קיבלה כסף בטורקיה
...
שאלה: אתה התור יו"ר העמותה לא ידעת שהיו מזומנים ששימשו מעבר לאש"ל?
תשובה: חס ושלום, לא ידעתי.
הצהרה זו אינה סבירה בעיניי לנוכח מספר ממצאים:
1. היו"ר חתם על הוראות בנקאיות למשיכת מזומנים לצורך תשלומים שונים מלבד תשלום אש"ל לנגנים ולאמנים מחו"ל. בחקירתו אמר היו"ר את הדברים האלה:
שאלה: איזו סיבה יש לתשלום במזומן? אתה בתור יו"ר של עמותה, גוף ציבורי.
תשובה: אלף סיבות אלף סיבות. אני גוף ציבורי, אבל אל תשכח שאתה גוף ציבורי שנמצא בלחצים, יש נגנים, יש אמנים שרוצים את הכסף עכשיו, לא רוצים לחכות, יש אמנים שרוצים את הכסף
אתמול, יש אמנים שרוצים לא להצהיר בבולגריה, אז אני יודע מה, ואתה צריך לתת להם, כי הם לא יכולים להכניס את הכסף.
2. היו"ר ליווה את העמותה באופן צמוד מיום הקמתה והצטרף לחלק גדול מהסיורים. אין זה סביר שלא ידע שמתקבלים כספים במזומן בסכומים גבוהים שמשמשים לא רק לתשלומי אש"ל לנגנים:
שאלה: בפועל התזמורת קיבלה מאתיים שמונים אלף דויטש מארק במזומן.
תשובה: איך זה יכול להיות?
שאלה: זה מה שהיא קיבלה.
תשובה: אבל הם שילמו עם זה בטח משאיות, הכל לא?
כלומר, מתשובת היו"ר עולה שהוא ידע שהתזמורת משלמת באמצעות המזומנים שהתקבלו מהסוכן תשלומים נוספים מלבד הוצאות אש"ל לנגנים.
3. בחקירה נמצא שהיו"ר עצמו קיבל תשלום במזומן.
במהלך הסיור בטורקיה קיבל היו"ר סך של 600 דולר במזומן שהעמותה הייתה חייבת לו לדבריו:
שאלה: הדיווח פה זה שקיבלת מזומן. אין שיק על זה, זה מה שהיה מבחינת המזומנים. אתה קיבלת מזומן שש מאות דולר.
תשובה: חבר'ה, אני לא יכול לזכור, אולי כן אולי לא.
שאלה: אז אתה לא ראית בזה בעיה כשקיבלת את זה?
תשובה: בוודאי זה בעיה, אני לא אוהב את זה, אני צריך אחר-כך להפקיד את זה, להפוך את זה, אני לא אוהב את זה, באופן עקרוני אני לא אוהב מזומנים.
4. היו"ר מסר בחקירתו ש'לא עניין אותו', שיתכן שהתשלום במזומן לאמנים סייע להם להעלים מס:
היו"ר: ... יש אמנים שרוצים לא להצהיר בבולגריה או אני יודע מה, ואתה צריך לתת להם, כי הם לא יכולים להכניס את הכסף.
שאלה: אז אתה משתף פעולה בהעלמת מס.
תשובה: כנגד שלטונות בולגריה? זה לא מעניין אותי בכלל.
לסיכום אני סבור שהיו"ר ידע על הפעילות הרבה שבוצעה במזומן ולא פעל להפסקת נוהג פסול זה.
ב.5. היו"ר היה מודע לכך שפעילויות מרכזיות של העמותה מבוצעות ללא הסכמים, ולא פעל לשינוי נוהג פסול זה
היו"ר ידע שפעילויות מרכזיות ומהותיות מבוצעות ללא הסכמים כתובים ובחקירתו תמך במדיניותו זו של המנכ"ל:
שאלה: סיור לאירופה 2001 האם נחתם הסכם?
תשובה: אף פעם לא נחתמים הסכמים.
שאלה: ואתה בתור יו"ר ועדת ביקורת של בנק, נראה לך תקין?
תשובה: תקין לחלוטין...
בנוגע להסכם עם רואה החשבון והיועץ הכספי אמר היו"ר:
שאלה: האם חצי מיליון צריך הסכם?
תשובה: תראה, הוא איש שעבד קבוע, אני לא יודע, אני חושב, אני לא יודע, אני שואל את עצמ ברצינות, דילמה. האיש הזה עבד אתנו כל הזמן, חודשית, כמו שאין לנו הסכמים עם נגן שבא לנגן, או משהו כזה. או מנצח שבא לתקופה ארוכה. גם עם פוסטר אין הסכם חתום.
היו"ר היה צריך לוודא שיחתמו על הסכמים עם כל נותני השירותים של העמותה.
ב.6. יש חשש שהיו"ר, לקראת סיום תפקידו בעמותה וטרם פירוקה, דאג לכיסוי חלק מחובות העמותה להם הוא היה ערב באופן אישי על חשבון החזר חובות לנושים אחרים
היו"ר פתח לעמותה חשבון בבנק אינווסטק כללי ללא קבלת אישור מהוועד המנהל. החשבון נפתח על-שם 'בייניש יחזקאל, עו"ד בנאמנות עבור הפסטיבל הבינ"ל למוסיקה קאמרית ירושלים'.
בחשבון נלקחו הלוואות בניגוד מוחלט להסכם המייסדים. ההלוואות הובטחו בערבות אישית של היו"ר (באמצעות שיעבוד פיקדונות אישיים).
סמוך להפטרות הוועד המנהל בתחילת שנת 2003 וערב בפירוק, הועברו לחשבון כספים מהאמרגן בארה"ב וכן הופקדו תקבולים מחייבים אחרים, ובכך כוסה רוב האשראי שנתקבל בחשבון והתייתרה ערבותו של היו"ר.
המנכ"ל בחקירתו מסר שהפעולות שבוצעו בו היו חלק מהפעילות השוטפת של העמותה. על המפרק יהיה לבדוק האם פעולות אלו שביצעו היו"ר והמנכ"ל הם בגדר פעולה פסולה של העדפת נושים (במקרה זה של היו"ר עצמו) תוך כדי שימוש במידע פנים.
ב.1.6. לעמותה חשבון בבנק אינווסטק כללי בע"מ, חשבון מספר 383600 בסניף ירושלים.
ב.2.6. החשבון רשום ע"ש: 'בייניש יחזקאל, עו"ד בנאמנות עבור הפסטיבל הבינ"ל למוסיקה קאמרית ירושלים'.
ב.3.6. ביקשתי מהעמותה את הפרוטוקול ישיבת הוועד המנהל שבה הוחלט על פתיחת חשבון הבנק. התברר שלמעשה לא התקבלה החלטה בוועד המנהל על פתיחת החשבון, ולא ברור האם חברי הוועד ידעו על קיום החשבון. את החשבון פתח עו"ד בייניש באופן אישי, ומשום שבמסמכי פתיחת החשבון אין רישום לזכויות של העמותה, לא היה הבנק זקוק לאישורים הנדרשים בדרך כלל מכל עמותה הפותחת חשבון בנק (פרוטוקול, אישור מעו"ד על בעלי זכות בחתימה וכדומה). בפועל, מורשי החתימה בחשבון היו עו"ד בייניש והמנכ"ל.
ב.4.6. לא ברור מתי נפתח חשבון הבנק. מסמכי פתיחת החשבון שקיבלתי מהבנק אינם נושאים תאריך כלשהו. מרישומי הנהלת החשבונות ניתן להניח שהחשבון נפתח בשנת 2000.
ב.5.6. החשבון שימש להפעלת הפסטיבל הקאמרי, אולם בוצעו בו במשך השנה פעולות נוספות הקשורות לפעילות השוטפת של העמותה.
ב.6.6. בחשבון הבנק נלקחו הלוואות לזמן קצר, שהגיעו בחלק מהתקופה לסיכומים של מעל 300,000 ש”ח, שניתנו כנגד שיעבוד פיקדונות אישיים של היו"ר. על-פי הסכם המייסדים (סעיף 3. טז.) העמותה אינה רשאית לקבל הלוואות מגורם כלשהו ללא אישור מראש של כל הצדדים.
ב.7.6. יש לציין שבשנת 2001 מנהל סניף הבנק שנוהל בו החשבון, מר מאיר ברלך, הצטרף לעמותה כחבר ועד המנהל.
ב.8.6. בסוף שנת 2002 האשראי בחשבון עמד על-סך של 238,947 ש”ח. רוב היתרה נסגרה בתחילת 2003 באמצעות ההפקדות האלה:
13.2.03 - 44,550 ש”ח - תקבול מהחברה העירונית אריאל - ההכנסה נרשמה כנגד הכנסות פסטיבל ליטורגיקה.
20.2.03 - 96,431.74 ש”ח - המרת 25,000 דולר, שהתקבלו מהאמרגן בארה"ב בגין הסיור.
11.3.03 - 20,000 ש”ח - תקבול מהחברה העירונית אריאל - ההכנסה נרשמה כנגד הכנסות פסטיבל הקאמרי.
26.3.03 - 22,774 ש”ח - תקבול מכרם יבנה - בפרטים נרשם 'חוב אירוע היובל'.
3.4.03 - 27,309.55 ש”ח - המרת 5,922.95 דולר שהתקבלו מהאמרגן בארה"ב בגין הסיור.
7.4.03 - 22,774 ש”ח - תקבול מכרם ביבנה - בפרטים נרשם 'חוב אירוע היובל'.
ההפקדות מעוררות כמה תהיות:
א. ההפקדות בוצעו בתקופה קצרה מאוד בין התאריכים 13.2.03 עד 7.4.03, בסמוך לתקופה שבה החליטה ההנהלה על התפטרותה שתיכנס לתוקף ביום 1.3.03.
ב. התקבולים מסיורים בחו"ל הופקדו בעבר בחשבון העמותה בבנק הפועלים. בחקירתו נשאל המנכ"ל מדוע התקבולים מהסיור הנוכחי הופקדו בחשבון הבנק אינווסטק, ותשובתו היתה כדלהלן:
שאלה: לאן הכסף הועבר?
תשובה: לבנקים, לאחר החשבונות
שאלה: לאיזה חשבון?
תשובה: אינווסטק.
שאלה: למה?
תשובה: כי ככה נתבקשתי להעביר את זה.
שאלה: על-ידי מי?
תשובה: בייניש.
שאלה: למה?
תשובה: כי היתה בעיה עם הפירוק, את זה אתה צריך לשאול אותו.
שאלה: בקשה של בייניש? בקשה של בייניש להעביר את הכסף לאינווסטק?
תשובה: זה היה במסגרת סידור העניינים לפני הפירוק.
שאלה: ואז בעקבות זה נתבקשת על-ידו להעביר את הכסף?
תשובה: בעקבות זה ביקשנו להעביר את הכספים לשם.
שאלה: איך התקשרת?, מה בייניש עשה?, הרים טלפון?
תשובה: זה אני לא זוכר, אבל אני יודע שזה היה לפי בקשתו. בן אדם נתן סכום, שם את ה-400,000 ש”ח ערבות זו, שהוא יכול אחר כך לאכול אותה בגדול.
שאלה: היה אפשר לתת לכל נגן, נגיד 500 ש”ח. אי אפשר היה לכסות את כל המשכורות, אבל אפשר היה לתת משהו.
תשובה: יכול להיות, אבל אני אומר שבגלל שזה היה נקרא ערבות אישית של בן אדם שלא הרוויח מזה שהוא נותן את הערבות הזו, תמי הרוויחה מהעבודה עם התזמורת [הערה: תמי היא מנהלת משרד הנסיעות].
להלן דברי היו"ר בחקירתו בנוגע לנושא:
שאלה: האם נתת הוראה לזוסיא, להעביר עשרים וחמישה אלף דולר מהסוכן בארה"ב לחשבון אינווסטק?
תשובה: אני לא נתתי הוראה לזוסיא, הסוכן בארה"ב קיבל בזמנו הוראות להעביר חלק לבנק הפועלים אני חושב וחלק לאינווסטק, חשבון של התזמורת.
שאלה: למה שולם לחשבון אינווסטק ולא שולם לסוכנות הנסיעות?
תשובה: שיקול דעת שלי או של זוסיא היה, מה זה, זה כסף שאני ערב, אני רוצה לקבל את הכסף, אני לא יודע, זה לא אני אבל התזמורת הרגישה כנראה.
שאלה: כלומר אתה ערב, אתה רוצה לקבל את הכסף.
תשובה: אני בוודאי רוצה לקבל את הכסף, איזה שאלה?
שאלה: אז למה אתה לפני סוכנת הנסיעות?
תשובה: תסלח לי, למה לא? סוכנת הנסיעות נתנה שירות, אני נתתי כסף, ערבות, למה לא? מה מה זה פה?
יש לציין שבחקירתו היה זה היו"ר שקשר בין כיסוי החוב בבנק לבין הפירוק. בחקירה בנוגע לחשבון הבנק הוא אמר ללא שנשאל על כך את הדברים הבאים:
"אני באותו זמן, אתם צריכים להבין, אני לא חשבתי שיהיה פירוק, אני לא חשבתי שאנחנו מתפטרים, אני חשבתי שכמו שכוסו החובות הקודמים זה פעם שלישית או רביעית שלקחתי את הדבר הזה בבנק אינווסטק שנתתי ערבות, חשבתי שהכל יהיה בדרך הרגילה".
(דברי היו"ר נאמרו לקראת סוף החקירה (הציטוט הוא מעמוד 307 של התמליל מתוך 333 עמודים), ועד לדבריו אלו לא נזכרה בחקירה כלל המילה 'פירוק'. כלומר, היו"ר הוא שקשר בין ההפקדות בבנק אינווסטק לבין הפירוק).
יש לציין שהעמותה חייבת כספים רבים בגין הסיור לארה"ב, חלקם לסוכנות הנסיעות. בסיורים קודמים חלק מכספי הסיור הועברו ישירות מהמארגן לסוכנות הנסיעות.
ג. ההפקדות כוללות חובות בגין פעילות שאינה קשורה לפסטיבל הקאמרי: חוב בגין פסטיבל היובל וחוב בגין פסטיבל ליטורגיקה.
ד. בדקתי את ההפקדות לחשבון בשנת 2002 כדי לבדוק האם גם בשנה זו היה נהוג להפקיד כספים לחשבון בבנק אינווסטק כללי במקום לחשבון השוטף בבנק הפועלים. הבדיקה העלתה שרוב ההפקדות לחשבון בבנק אינווסטק כללי היו בסמוך לפסטיבל הקאמרי (בחודש ספטמבר 2002). בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2002 ההפקדות ברובן היו ממוסדות תומכים (הקרן לירושלים, הקרן החדשה ומפעל הפיס) והפקדות הקשורות לפסטיבל הקאמרי. לא היו כמעט הפקדות מפעילות שוטפת כפי שהיו בשנת 2003.
לדעתי יש חשש שמדובר בפעולה פסולה. אכן לא הייתה מוטלת על היו"ר החובה להעמיד מפיקדונותיו האישיים לכסוי חובות העמותה או לערוב להם בכל צורה אחרת. אולם ברגע שהועמדה הערבות, היו"ר הוא נושה ככל נושה אחר. אין לדעתי לקבל מצב שבו נושאי מישרה משתמשים במידע פנים ובסמכויותיהם, לשם כיסוי חובותיהם האישיים, על-חשבון נושים אחרים שיתכן שעל-פי דיני הפירוק, קודמים להם.
לסיכום, ממצאי החקירה מעלים חשד שהיו"ר והמנכ"ל, שחששו מקריסת העמותה, ביצעו פעולות שהן עברה של העדפת נושים. לנוכח הממצאים המפרק נדרש לבדוק את הנושא לעומק.
ב.7. היו"ר חתם כנראה על המחאות ריקות ששימשו על-פי החשד שעלה בעמותה לביצוע מעילה בכספים על-ידי מנהלת החשבונות
כפי שפורט בפרק על המנכ"ל, היו"ר והמנכ"ל חתמו על המחאות ריקות ששימשו על-פי החשד שעלה בעמותה לביצוע מעילה בכספים על-ידי מנהלת החשבונות. היו"ר היה צריך להימנע מפעולות שהם בניגוד לסדרי מינהל תקין ובכך למנוע מקרים של חשדות בגניבה כפי שעלו בחקירה.
בנוגע לחשד למעילה מצד עובדת הנהלת החשבונות, יו"ר העמותה טען בחקירתו שהוא ומנכ"ל הוחתמו על המחאות שכל פרטיהן מולאו וכך נגנבו כספים. בגלל הסכום הנמוך של ההמחאות (כ-3,000 ש"ח על המחאה) הם חשבו שמנהלת הכספים כבר אישרה אותם ושהם מתאימים להסכם העבודה עם העובדת, הסכם שלפיו התזמורת תשתתף בהוצאות לימודיה בסך של 10,000 ש"ח.
בחקירה טען היו"ר שלא היה חותם על המחאות ריקות:
שאלה: אין דבר כזה לחתום על שקים ריקים, לדוגמה?
תשובה: חס ושלום, בחיים שלי לא עשיתי את זה ואני לא אעשה את זה.
...
שאלה: אין שקים בודדים?
תשובה: זה עיקרון אצלי בחיים, לא.
מהחקירה עולה שבפועל הגנבה בוצעה כנראה באמצעות שימוש בהמחאות ריקות.
1. במכתב בחתימתו של היו"ר מיום 20.2.01, מכתב המופנה לעובדת, רשם היו"ר כדלקמן:
כל זאת עשית ללא ידיעתנו, ללא אישורנו ותוך שימוש שלא כדין בצ'קים חתומים מראש שנמסרו לך בנאמנות לתשלומים דחופים בהיעדרות המנכ"ל והיו"ר (ההדגשה לא במקור).
2. על-פי הדוח שהכין רו"ח אופיר אנג'ל בנוגע לחשדות לגניבה, נעשתה הגניבה באמצעות המחאות שמספריהן הסידוריים רצים: המחאות מספר 9980, 9979, 9978, המחאות מספר 1290, 1289 והמחאות מספר 10571, 10570, 10569. כלומר, אם המנכ"ל והיו"ר היו חותמים על ההמחאות לאחר שמולאו הם היו שמים לב שזו סידרה של המחאות.
3. בידי עדויות נוספות של עובדים בעמותה על-כך שבמשרדי העמותה היו מצויים המחאות ריקות שנועדו לתשלומים דחופים בעת שהמנכ"ל או היו"ר לא היו בארץ.
היו"ר מסר בחקירתו גרסאות סותרות בנושא להשתלשלות העניינים. בחקירה הראשונה, לפני שהוצג לפניו המכתב ששלח למנהלת החשבונות, הוא טען שאינו מכיר כלל את העובדת:
שאלה: מה הסיפור של לבנה, מה - איך היא גניבה את הכסף הזה, אני לא מבין.
תשובה: אני לא הייתי מעורב...אם תציגו אותה ברחוב, אני לא יודע שזה לבנה...
שאלה: מי חתם על הצ'ק?
תשובה: אם היה כתוב שנותנים לה השתלמות, או משהו כזה, ורות אישרה את זה, כל צ'ק היה בא אלי, אחרי שרותי הייתה מאשרת.
בחקירתו השנייה, לאחר שהוצג לפניו המכתב ששלח לעובדת, הוא טען שזו טעות ושמנהלת החשבונות (שכזכור הוא לא מכיר אותה כלל...) 'שכנעה' אותו שהוא רשם המחאות ריקות, אף על-פי שמעולם לא עשה זאת:
שאלה: זה מכתב שאתה כתבת?
תשובה: כן.
שאלה: מה רשום פה במכתב?
תשובה: מה שאתה אומר, אבל זה לא היה, לא היה.
...
שאלה: מה רשום פה?
תשובה: מה שכתוב, כתוב... אבל זה לא היה, זה בדיוק המקרה, אני חשבתי שבמקרה זה היא ניצלה אולי... זה כתוב, זה נכון, כי אני חשבתי, היא הטעתה אותי, היא באה אלי ואמרה לי מה זאת אומרת, אתם חתמתם לי... אני לא חושב שחתמתי לך על השק בלנקו והיא שכנעה אותי, והיא שיכנעה אותי, היא אמרה לי אתה חתמת לי על השק, שאחר-כך אני הכנסתי את שם בית הספר.
יש לציין שברשותי צילום של המחאה חתומה בידי המנכ"ל (לא כוללת חתימת היו"ר) שלא רשום בה הסכום. כלומר, ברשותי הוכחה נוספת לכך שנחתמו המחאות ריקות.
ב.8. היו"ר היה צריך להפעיל את סמכותו ולמנוע ביצוע הוצאות חריגות ומיותרות
כפי שפורט בפרק בנוגע למנכ"ל העמותה נשאה בהוצאות חריגות ומיותרות. לגבי חלקם היו"ר היה מודע והיה צריך להורות על חיסכון בהוצאות אלו.
ב.9. יש להדגיש שיו"ר העמותה, כמו יתר חברי הוועד המנהל, לא קיבל שכר בעבור פעילותו בעמותה
