אחת המטרות של צום יום הכיפורים היא להתנקות ולהשתחרר מחטאים וקיבעונות שליליים ולהתחיל שנה חדשה עם מצפון נקי וראש שקט. האם מלבד התנקות רוחנית יש בכוחו של הצום להביא גם להתנקות גופנית פיזית?
כשמדברים על ניקוי גופני בהיבט התזונתי בריאותי, בדרך-כלל מדברים על המושג "ניקוי רעלים". נשאלת השאלה מזה "ניקוי רעלים"? האם יש רעלים בגוף? האם הגוף לא יודע לנקות את עצמו לבד? מהי ההשפעה של התזונה על ניקוי הגוף?
כשבודקים באינטרנט את המושג ניקוי רעלים, מתקבלות מיליוני תוצאות שרק מאטות מבניהן מגיעות ממאגרי מידע מדעיים מהימנים ואשר מבוססות על עובדות מדעיות. מרבית התוצאות נקשרות לעולם הרפואה הלא קונבנציונלית ומציעות טיפולים שונים ומגוונים כגון: דיאטות קיצוניות בעיקר צמחיות, צומות, חוקנים, ואף טיפולים חשמליים, ואלקטרומגנטיים. מבחינה מדעית אולם לא נמצאו הוכחות ליעילותן של שיטות אלה והן לעיתים אף מסוכמות על-ידי ארגוני הבריאות כבזבוז של זמן וכסף ובמקרים אחרים גם כמסוכנות (MAYO CLINIC).
ובכל זאת למה מתכוונים כשמדברים על רעלים בגוף? מה מקור רעלים אלו ומה הסכנה בהם? מבחינה מדעית המושג "רעלים" הנקרא גם "טוקסינים" או "רדיקלים חופשיים", מתייחס למגוון חומרים סינטטיים או טבעיים כגון עשן, קרינה, חומרים ניקוי, תרופות, ומרכיבי מזון, אשר מגיעים לגופינו מהסביבה (אוויר, מים, מזון).
ישנם גם רעלים אחרים המגיעים ממקורות פנימיים כגון מטבוליטים או חומרי לוואי הנוצרים בגוף כחלק מהמטבוליזם הטבעי שלו. חומרים אלה, אם לא מנוטרלים, מסתובבים בגוף ופוגעים בתפקודו התקין בצורות שונות המתבטאות בסימפטומים כגון: כאבי ראש, כאבי שרירים, עייפות ועד תחלואות כבד וסרטן.
אז מה גורלם של רעלים אלה בגוף? איך אפשר לנטרלם? למזלנו אלוהים ברא לנו כבד המכונה גם ה"מעבדה הביוכימית של הגוף" שבין שאר תפקדיו הוא אחראי גם על פירוק, נטרול וסילוק רדיקלים חופשיים מהגוף והוא מבצע זאת בשני שלבים מטבוליים עיקריים שכל אחד תלוי בשני. אצל אדם בריא הכבד מבצע את עבודתו ללא כל בעיה, אך ישנם מחלות ומצבים שונים כגון צריכת אלכוהול גבוהה או שימוש רב בתרופות, בהם הכבד כושל ורעלים עלולים להצטבר בגוף. במקרים כאלה יש לטפל במחלה שגורמת לכשל בכבד ובמקביל לנטרל החומרים על-ידי טיפולים רפואיים.
האם ישנו קשר בין התזונה שלנו לניקוי הרעלים מהגוף? ישנם מגוון מרכיבים תזונתיים שנקראים גם אנטיאוקסידנטים (נוגדי חימצון), אשר יכולים לסייע לכבד לתפקד בצורה אופטימלית במטבוליזם של פירוק הרדיקלים החופשיים. ויטמינים כגון E, C, A ו-B עוזרים לכבד בשלב המטבולי הראשון וחומצות אמינו (אבני בניין של חלבונים), או שילוב שלהן כגון גלוטטיון וציסטאין, עוזרות לכבד בשלב השני. באופן כללי אנטיאוקסידנטים נמצאים בכל אבות המזון ובעיקר בפירות וירקות והם יכולים להיות שיטמינים, מינרלים, חומצות אמינו או חומרים אחרים אשר יודעים לנטרל רדיקל חופשי (רעלן) ולסלקו מהגוף.
מחקרים אקולוגיים על אוכלוסיות שצרכו דיאטות עשירות בפירות וירקות ובהן נצפתה ירידה בתחלואת הסרטן, הביאו למחשבה שאנטיאוקסידנטיים כגון: ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים (חומרים צמחיים בעלי סגולות בריאותיות), הם גורם מגן מפני מחלות. מבין חומרים אלה שנחקרו היו נפוצים האיזוטיאוצינטים הנמצאים בירקות המצליבים (ברוקולי, כרוב), תרכובות גופרית הנמצאות בשום ובבצל, כורכומין הנמצא בכורכום, מונוטרפנים הנמצאים בלימון, פלבונואידים הנמצאים במגוון צמחים ועוד רבים נוספים (PERCIVAL M., CLINICAL NUTRITION INSIGHTS, Vol. 5, No. 2).
אולם, במחקרים קליניים בהם מחפשים את הקשר בין התופעה והסיבה על-ידי בידוד הגורמים הסביבתיים לא נמצא קשר מובהק בין אנטיאוקסידנטים וירידה בתחלואת הסרטן, ירידה בתמותה או עלייה באיכות החיים ואף בחלק מהמחקרים נמצא שבכמויות מסוימות, אנטיאוקסידנטים יכולים להיות רעילים לגוף.
ישנם גם תיאוריות על כך שצום או הרעבה מנקים או מרפאים את הגוף. לגבי טענה זאת ישנם מחקרים, בעיקר על מיקרו אורגניזמים, המצביעים על שינויים מטבוליים ברמת התא הנגרמים בעקבות צום והנקשרים להתגוננות הגוף מפני מחלות כגון סרטן ואף יכולים להגביר יעילות של טיפולים רפואיים כמו כימותרפיה.
תיאוריות אלה אינן מבוססות מספיק ואינן נבדקו על בני אדם. בנוסף, ישנם גם עדויות על קשר בין צום או הרעבה לפגיעה בכבד כך שיש לחקור ולבדוק לעומת עדיין נושא זה. המלצת הרופאים והתזונאים הקליניים בהיבט של התגוננות הגוף מפני רדיקלים חופשיים היא לצרוך תזונה מגוונת, עשירה בירקות, פירות, שקדים, אגוזים, קטניות ופחמימות מלאות. תזונה זו מכילה מגוון רחב של ויטמינים, מינרלים, המוגדרים כאנטיאוקסידנטים, מסייעים לגוף לתפקד כראוי בתהליך סילוק הרעלים הטבעי שלו.
כמו-כן, המלצת משרד הבריאות לצרוך חמישה צבעים של פירות וירקות, נובעת מהסיבה שכל צבע מאפיין אנטיאוקסידנט מסוים, וקשת הצבעים מספקת קשת של אנטיאוקסדנטים. במקביל מומלץ גם לצרוך מזון טרי וכמה שיותר טבעי הנקי מרעלים סביבתיים, ולצרוך פחות מזון מעובד ומתועש המכיל חומרי טעם, ריח, מייצבים ועוד מרכיבים שבכמויות מופרזות עלולים להיות רעילים. בצורה זו ניתן להפחית כניסת רעלנים לגוף כמנגנון הגנה ראשוני. בהקשר זה חשוב לציין שחברות המזון עשו שינוי גדול בהפחתת חומרי המזון הבעייתיים וכמו-כן נעשתה חקיקה המחייבת לציין חומרים אלה.
הדת והמסורת מספקות סיבות רבות וטובות לצום הכיפורים, המדע אולי קצת פחות. כמו שכתוב ונאמר, חשוב שכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו, ויבחר בדרכו שלו שבה הוא מאמין לאחר שהוא מודע לכל משמעויותיה.
ולמי שמתכוון לצום, ולמרות שהצום במהותו לא אמור להיות קל, מספר טיפים לעזרה:
לפני הצום
- מומלץ לאכול ארוחת בוקר ושתי ארוחות ביניים עד לארוחה המפסקת;
- מומלץ שהארוחה המפסקת תהיה מגוונת ותכיל פחמימות מלאות כגון: אורז מלא, עדשים, אפונה, קינואה, בטטה, חלבונים (עוף / בקר / הודו / דג), שומנים (טחינה / שמן זית) וירקות;
- מומלץ להמעיט במלח, ובתיבול חריף בעת הבישול ובמשך הארוחה;
- מומלץ לפזר את שתיית המים לאורך כל היום ולא להעמיס נוזלים רק לקראת הצום;
- לא מומלץ לשתות שתייה המכילה קפאין (קפה / תה / קולה / רדבול) ושתייה מוגזת בסמוך לצום.
אחרי הצום:
- מייד בסיום הצום לא מומלץ להעמיס על מערכת העיכול בכמות גדולה של מזון, אלא לשתות ולצרוך ארוחה קטנה כגון: כוס מים / תה + פרוסת עוגה / פרוסת לחם עם ריבה / פרי / שתיים-שלוש עוגיות;
- לאחר-מכן ניתן לאכול ארוחה מלאה המכילה פחמימות, חלבונים ושומנים;
- חשוב להשלים נוזלים בהדרגה על-ידי שתיית מים.
