|   15:07:40
דלג
  רועי צזנה  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
כרזות הסבר ותמיכה בניסויים בבעלי חיים [התמונות באדיבות Foundation for Biomedical Research]

ילד מחוץ לניסויים

חיסון מארץ המונסון: דברים שלמדתי - וחטפתי - בתור לרופאת הילדים
23/11/2014  |   רועי צזנה   |   כתבות   |   הטכניון   |   תגובות

יעד מופרך
"לא מזמן העברתי סקר נרחב בין חוקרים רבים בתחום מדעי החיים בדיוק לשם כך - כדי להבין איך נראה עתיד הניסויים בבעלי חיים. פניתי לחוקרים האלה, כולם מהאקדמיה, וביקשתי מהם לפרט את הטכנולוגיות שיוכלו לצמצם את הצורך בניסויים בבעלי חיים, והם באמת הצביעו על הגישות שציינת - סימולציות וניסויי מעבדה; אבל אז שאלתי אותם תוך כמה שנים יצטמצמו הניסויים בבעלי חיים, כתוצאה מאותן גישות, בשיעור דרמטי של 80% ומעלה. רבע מהם העריכו שיעד כזה יושג רק עד שנת 2050. מספר כפול של חוקרים - כלומר חצי מכלל הנשאלים - אמרו שמדובר ביעד מופרך, שלא יושג לעולם, למרות המוטיבציה הברורה לצמצם את הניסויים בבעלי חיים הן משיקולים הומניים והן משיקולים כלכליים"

זו הייתה שעת צהריים בתור לרופאת הילדים. "סליחה, תוכל לעזור לי לסדר את השמיכה?" ביקשה אחת הממתינות.

"בשמחה," מיהרתי להשיב. הילד הקטן שכב בחיקה, תשוש. הידקתי את השמיכה סביבו. הוא שלח בי מבט מבועת והצטנף לתוך עצמו. "מה יש לו?" שאלתי.

"חַזֶּרֶת." אמרה. "וכנראה גם אַדֶּמֶת."

"באמת?" שאלתי בהפתעה. "אלה מחלות נדירות כיום, לא? כמעט חיסלנו אותן עם החיסונים."

"כן," ענתה האישה, "אבל אני ואביאור לא משתמשים בחומרים כאלה, שנוסו על בעלי חיים. זה לא נראה לנו מוסרי."

התבוננתי באביאור. חמוד, אמרתי לעצמי. האבעבועות האדמומיות שניקדו את לחייו הנפוחות חיוורות כמו בריכה אחרי שביקרה בה כיתה שלמה.

"באמת," אמרתי ונשענתי לאחור באי נוחות.

"באמת!" נדמה שלא הבחינה ברתיעתי. "אנחנו לא מתכוונים להשתמש בתרופות שנוסו על בעלי חיים.

רק כשהעולם יפסיק עם המנהג הנלוז הזה נחזור לרפואה המערבית. עד אז נקריב כל מה שיידרש." השמיכה רעדה על ירכיה.

"ומתי את חושבת שזה יקרה?" שאלתי.

"בקרוב," השיבה בפסקנות. "תדע לך שרק לפני כמה חודשים שמעתי בטלוויזיה - או בעיתון, או ברדיו, אני כבר לא בטוחה - על ירידה במספר בעלי החיים הרגילים המשתתפים בניסויים האלה. אפילו הקהילה המדעית מבינה לאן העולם מתקדם!"

היססתי לרגע. האם לפתוח את הנושא? השמיכה רעדה שוב. לא יכולתי לשתוק. "זה לא נכון," אמרתי.

"דווקא כן! אני אפילו זוכרת את הנתונים: ירידה במספר הניסויים בבעלי חיים רגילים מאז 1995!"

"אני מכיר את הנתונים האלה," אמרתי. "אבל... האם לא תהית מה פירוש 'בעלי חיים רגילים'?"

"עכברים." היא משכה בכתפיה. "חולדות. כאלה דברים. החיות הרגילות שמשמשות בניסויים."

"לא בדיוק," אמרתי. "בעלי חיים 'רגילים' הם כאלה שלא הונדסו גנטית, ובאמת משתמשים בהם פחות כיום, מכיוון שהם פחות מתאימים למטרת הניסוי ואינם אמינים כמודל למחלות אנושיות. כיום נערכים הניסויים בעיקר על בעלי חיים שהונדסו גנטית כך שיפתחו מחלות אנושיות כגון אלצהיימר ופרקינסון. אם כוללים בסטטיסטיקה של הניסויים גם את בעלי החיים המהונדסים גנטית, רואים דווקא מגמה הפוכה: עלייה במספר הניסויים בעשרים השנים האחרונות."

"אבל יש בעלי חיים שהוצאו מהניסויים!" קראה האֵם הנסערת.

"ראיתי את הנתונים. השימוש בחזירי ים, למשל, ירד בכמחצית. זה רק עניין של זמן עד שיפסיקו להשתמש גם בעכברים המסכנים!"

"את חצי צודקת," נאנחתי. "הניסויים בחזירי ים, או קביות, באמת הצטמצמו. את יודעת למה? מפני שלפני כעשרים שנה התברר שאת הניסויים הקשורים לנזקים לעור, שנעשו קודם בחזירי ים, אפשר לעשות גם בעכברים. וכך אכן הצטמצם מספר חזירי הים בניסויים האלה, אבל לא המספר הכולל של חיות ניסוי. אדרבה, המספר הזה אפילו גדל."

"טוב," היא החזירה לי אנחה. "אולי הקהילה המדעית עדיין לא התפכחה, עדיין לא הבינה שיש אלטרנטיבות לניסויים בבעלי חיים, אבל זה עניין של..."

"אין אלטרנטיבות לניסויים בבעלי חיים," אמרתי בתקיפות.

"בטח שיש!" טענה. "כולם מדברים על זה שננסה את התרופות החדשות על תאים ורקמות שנגדל במבחנות במעבדה, או על סימולציות של הגוף האנושי במחשב, או..."

"השיטות האלו לא עובדות," התפרצתי לדבריה. "או ליתר דיוק - עובדות, אבל באופן מוגבל מאוד. כבר שנים רבות בודקים חומרים כימיים על תאים ורקמות במעבדה כדי לקבוע מה עובד ומה לא, אבל הגוף האנושי מסובך הרבה יותר מתכולת מבחנה או מתוכנה של צלחת פטרי בודדת. במקרים רבים מתברר בשלב הניסויים הקליניים שהתרופות שפיתחנו במעבדה אינן משפיעות כפי שחשבנו, מסיבות שונות: הן נהרסות בזרם הדם, הן מתפרקות בכבד, ולעתים אפילו משתנות באופן שגורם נזק לגוף. אותה בעיה, מתברר, קיימת גם בתרופות ובטיפולים המבוססים על סימולציות של גוף האדם; אין כיום שום סימולציה שמסוגלת לשקף את מורכבותם של הגוף האנושי ושל מכלול התהליכים המתחוללים בו. ולכן, למרות שסימולציות וניסויי מעבדה מסייעים בפיתוח תרופות, הם אינם מהימנים מספיק. במילים אחרות, אין כיום תחליף לניסויים בבעלי חיים כשלב מוקדם, או תנאי מוקדם, לניסויים קליניים, כלומר ניסויים בבני אדם."

"ואיך אתה יודע את כל זה?" שאלה בהתרסה. "למה אתה חושב שהידע שלך יותר נכון מהידע שלי?"

"כי לא מזמן העברתי סקר נרחב בין חוקרים רבים בתחום מדעי החיים בדיוק לשם כך - כדי להבין איך נראה עתיד הניסויים בבעלי חיים." עכשיו זה היה אבוד; חשפתי את הקלף הסודי שלי. "פניתי לחוקרים האלה, כולם מהאקדמיה, וביקשתי מהם לפרט את הטכנולוגיות שיוכלו לצמצם את הצורך בניסויים בבעלי חיים, והם באמת הצביעו על הגישות שציינת - סימולציות וניסויי מעבדה; אבל אז שאלתי אותם תוך כמה שנים יצטמצמו הניסויים בבעלי חיים, כתוצאה מאותן גישות, בשיעור דרמטי של 80% ומעלה. רבע מהם העריכו שיעד כזה יושג רק עד שנת 2050. מספר כפול של חוקרים - כלומר חצי מכלל הנשאלים - אמרו שמדובר ביעד מופרך, שלא יושג לעולם, למרות המוטיבציה הברורה לצמצם את הניסויים בבעלי חיים הן משיקולים הומניים והן משיקולים כלכליים."

"אז אולי עדיף לעשות ישר ניסויים בבני אדם," הרהרה האם בקול וליטפה את בנה.

"אין מספיק בני אדם לשם כך," אמרתי. "ניסויים בבעלי חיים אינם נערכים רק במסגרת פיתוח תרופות, אלא גם למטרות אחרות.

באירופה, למשל, כ-2 מיליון בעלי חיים בשנה (15% מבעלי החיים המעורבים בניסויים) משתתפים בניסויים שמטרתם לבחון חיסונים בהיבטים של יעילות ובטיחות. במילים אחרות, אם כל אזרחי ישראל היו מנדבים את גופם ותופסים את מקומן של חיות הניסוי, ישראל הייתה מתרוקנת מתושביה תוך ארבע שנים."

"טוב," אמרה האישה בהיסוס. "אני לא רוצה להמשיך בוויכוח העצוב הזה. אביאור הוא הוכחה שלא צריך חיסונים שנבדקו על בעלי חיים. חיסנו אותו באופן טבעי, מהדואר."

"רגע," עצרתי אותה, " חיסון בדואר? את מתכוונת שפשוט הדבקתם אותו במחלה כמו שהיא? עם הסיכונים ועם הכאבים הכרוכים בעניין?"

"כן," אמרה בגאווה. "אנחנו מקבלים את החיסונים שלנו בצורה הכי טבעית. בלי ניסויים בבעלי חיים ובלי כלום. יש ילדים בהודו שעדיין חולים בכל מיני מחלות מדבקות, וההורים שם שולחים לנו את השמיכות שלהם. שמעתי שזה שוּק משגשג שם. יש הורים שממש מדביקים את הילדים שלהם בכוונה כדי שיוכלו להעביר את המחלה הלאה."

התבוננתי בכפות ידַי הנגועות, והמילים בקעו מגרוני בקושי רב. "אני חושב... אני חושב שאלך לקבל מנה נוספת של חיסון בימים הקרובים."

"אל תדאג," היא חייכה, ואביאור פלט אנקת כאב נוספת. "כבר קיבלת, וזה לא פגע באף חיה בדרך."

פורסם במקור: מגזין הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
הכותב הוא מרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון וחוקר עתידים בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב.
תאריך:  23/11/2014   |   עודכן:  24/11/2014
ד"ר רועי צזנה
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ילד מחוץ לניסויים
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהרון שחר
23/11/14 21:55
2
אייל, תל אביב-יפו
25/11/14 09:10
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אימא שלי השאירה לי צוואה בין גרגרי הקוסקוס. היא השביעה אותי להכין את המאכל הזה שאליו השתוקקה לפחות לארוחת שישי. כששכבה על ערש דווי וכבר לא יכולה הייתה לאכול כלל אלא רק "אינשור", מזון נוזלי למי שאינו מסוגל ללעוס ולבלוע, לחשה "תכיני לי קוסקוס". היא לחשה את הבקשה שלה, כי לא היה לה כבר כוח לחיות. המחלה התפרצה ולא השאירה סיכוי להימלט מגזר הדין המר. לא יכולתי לעשות דבר כדי להקל על כאביה. אלה היו הימים האחרונים שלנו יחד.
23/11/2014  |  שושנה ויג  |   כתבות
על כשרונותיהם של קבוצת מסיימי מחזור נ"ג עמדנו כבר בראשית השנה, עם הצגת "החגיגה" ועם ערב השאנסונים הצרפתים "אם נדע לאהוב", וכעת נפעמנו מהגשת המחזה המתאר את היחסים הדורסניים ופוגעניים של בני שתי משפחות, המתערבלים זו בזו. השריטות באופיים ובנפשם של דמויות המחזה, נראות כמו מוגזמות - אך לא היא. סם שפארד מצליח בלשונו התמציתית, מבלי לעייף בחזרות שוב ושוב, לחדור לנפש הדמויות בצורה כה עמוקה, עד שהצגות מסוימות שראינו על הבמה הישראלית לאחרונה נראות כה שדופות, שטחיות ודלות, לעומת יצירתו של סם שפארד.
23/11/2014  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
מחזהו של סם שפרד, המחזאי, תסריטאי, במאי והשחקן האמריקני "שקר בנפשנו" עוסק באלימות במשפחה וזוהי הפקה נוקבת וכואבת, מרגשת וטעונה. הבמאי דב רייזר הצליח לצקת בהצגה העולה בבית צבי ברמת גן את נפתולי האירועים הקשים והכואבים של שתי משפחות אמריקניות ולהאיר את הסוגיה של אלימות במשפחה באור נוקב וחד, בזכות להקת השחקנים המוכשרת.
23/11/2014  |  חיים נוי  |   כתבות
בבית, בעבודה ואם חברים וקרובים, ישנם לצערנו טיפוסים שמנסים להחליש אחרים על-ידי עוקצנות, זלזול, השפלה, התעלמות והתנהגות פוגענית. אנשים שנתקלים בבעיה זו, יכולים ללקות בכאבי ראש ובמיגרנה, כי האדם שמולם מעורר בהם אלרגיה רגשית על-ידי המטענים השליליים שהוא פורק לתוכם. לא תמיד אנשים יודעים איך להתגונן מאדם כזה עם עוצמה ואנרגיה שלילית, ששואב את האנרגיות הטובות מהם ומטעין אותם במקום זה באנרגיות השליליות שלו.
23/11/2014  |  ד"ר אדית דניאל  |   כתבות
אחת ההמלצות החשובות של ועדת גרמן, אולי החשובה מכולן, היא למנוע את המשך גידולה של הרפואה הפרטית ואת קיפוח הציבור שאינו משתמש ברפואה הפרטית, אך מסבסד אותה.
23/11/2014  |  מוטי רביד  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רון בריימן
רון בריימן
תמלול של קטע מרתק ומאלף מתוך ראיון של דובר צה"ל לשעבר, המותח ביקורת נוקבת על התרבות הארגונית של צה"ל    לא מיותר לציין שתרבות זו היא של צה"ל בפרט, אבל של החברה הישראלית בכלל, לפחות ...
ויסף אורן
ויסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il