לפני כשבועיים אירעה תאונת-דרכים נוראה בכביש 31, בה נהרגו שמונה נשים מהישוב חורה, ונפצעו עשרות, בעת שחזרו מתפילה במסגד אל-אקצה בירושלים.
האסון הכה את כולנו בתדהמה ומכאן נשלחים שוב דברי כאב וניחומים למשפחות.
התאונה התרחשה במרחק של כ-1800 מטרים מזרחה לצומת להבים, למעשה - בין השער המערבי לשער המזרחי של הישוב להבים.
משום-מה נמסר לעתונאים, כנראה ממשרדי התחבורה והמשטרה, שהתאונה אירעה באותו כביש 31, המועד מזה שנים לפורענות, בדרך לצומת שוקת. המידע היה מטעה, כי השתמע ממנו שהתאונה אירעה אכן סמוך לצומת שוקת, המרוחקת ממקום התאונה 10 ק"מ ויותר.
עיתונאים פנו טלפונית לראש המועצה המקומית להבים, מר
אלי לוי, שאכן חש למקום, ושאלוהו על מקום התאונה והוא הבהיר להם,
בתום לב, את העובדה שהתאונה לא אירעה סמוך לצומת שוקת אלא סמוך לצומת להבים.
גסויות והעדר אמת
על כך יצא קצפו של
משרד התחבורה, ודובר המשרד, אבנר עובדיה, הרשה לעצמו להתלהם, להשמיץ ולהוציא דיבה על ראש המועצה. הוא לא הסתפק בהשמצה במדיה האלקטרונית ובעיתונות אלא אף הוציא ביום 3.2.2015 הודעה כתובה לעיתונות ובה חזר על הדיבה, כולל מילים אלה: "ראש מועצת להבים משקר, מטעה ומנסה לתפוס טרמפ על דמם של ההרוגים והפצועים בתאונה המחרידה שאירעה בכביש 31, כדי לקדם הקמת מחלף בצומת להבים, שכן התאונה לא התרחשה בצומת, שם יש בעיות עומס, אלא בכביש 31 לכוון צומת שוקת".
זהו סגנונו של עובד ציבור בכיר כלפי ראש רשות מקומית, אשר נבחר ע"י תושבי המועצה ליצגם? נדהמתי, כמוני כתושבים רבים בישוב, מחריפותם של הדברים, גסותם והעדר האמת המדויקת מהם.
מעבר לפגיעה האישית בראש המועצה הנה הדברים מהווים סטירת לחי לתושבי הישוב כולו, שכבר מספר מתושביו נהרגו בתאונות בכביש זה.
בצד העלבון הנורא הנה דווקא אלי לוי, אשר מעורה היטב באוכלוסייה הערבית וזו הבדואית בנגב בפרט, ומטפח יחסי ידידות ושיתוף פעולה עמם (כולל בהקמת אזור תעשיה משותף בצמוד לצומת להבים), ואשר בעברו גם שימש כראש מועצה בישובים ערביים, כמו בכפר עילוט, הואשם ב"לתפוס טרמפ על דמם" של הקורבנות מהישוב חורה?! כאן כבר הדברים גובלים בהסתה ממש, שלא לומר סיכון או הפקרת דמו לתושב חורה ששמע או קרא את דברי נציגו הרשמי של משרד התחבורה והאמין להם!!.
דרושה התנצלות ידוע לי שנשלח מכתב התראה לפני תביעת דיבה לאותו דובר, וכמדומני גם לשר התחבורה ישראל כץ, ובו דרישה לחזור מן הדברים ולהתנצל על תוכנם, ורק משלא נתקבלה כל התנצלות משך שבועיים ישבתי לכתוב מאמר זה.
גילוי נאות: שימשתי תקופה מסוימת כחבר המועצה בלהבים, ברשימה שדווקא התחרתה ברשימתו של אלי לוי, ועמדתי מקרוב על סגולותיו ומנהיגותו. אלי לוי אינו זקוק להגנתי, אך אני עצמי, כתושב להבים, נפגעתי מהדברים!
מה גרם להשתלחותו של דובר משרד התחבורה, נציגו המובהק של השר, להשתלח כך בראש נבחר של רשות מקומית?
המחלף החסר של צומת להבים
אני מרשה לעצמי לשער שאין זה בשל 31 ההרוגים עד כה בכביש 31, כביש שמשרד התחבורה הזניח משך שנים. אני מניח שמדובר במחלף החסר של צומת להבים. הנה מספר מילים על אותו מחלף:
צומת להבים משרת כמעט את כל התחבורה צפון-דרום. בצומת זה מתנקזת התנועה מאילת, הערבה וים המלח (למעט העולים בכביש 90 מאזור יריחו לירושלים). בצומת זה מעביר הצבא את רכביו, כולל גוררות טנקים לשיזפון ודרומה, שלא לדבר בשעת-חרום. בו מתנקזת התנועה מבאר-שבע, דימונה וירוחם, בו מועברים המטענים המסוכנים מהמפעלים הכימיים ברמת-חובב, הפסולת הכימית הנשלחת להטמנה ברמת-חובב, והפסולת ממרכז הארץ להטמנה באתר דודאים, וכן רוב התנועה מרהט, עיר בת 60.000 תושבים, שרבים בה רכבי-הענק כמו סמיטריילרים ופול-טריילרים.
משום-מה התעכבה בנית המחלף הכה-נחוץ בצומת להבים. מזה שנים העומס בצומת הוא בלתי אפשרי ובשעות העומס חצית הצומת (בנגב!!) נמשכת לעתים 45 דקות ויותר. המשטרה שולחת לשם בתדירות גבוהה ניידות לפיקוח על התנועה ולכוון ידני של הרמזור. נהגים נתקעים לשעה בצומת, שורפים דלק יקר המזהם את האויר, ההובלה מתיקרת ואין מושיע.
לאחר שנים של התרוצצויות ודרישות מצד כל ראשי הרשויות ומנהלי המפעלים בנגב, בערבה ובאזור ים-המלח השקיע משרד התחבורה כסף רב בתכנון המחלף, נמצאו התקציבים הדרושים להקמתו, ושר התחבורה דאז, רא"ל (במיל.)
שאול מופז, הכריז על הוצאת המכרז לביצוע בנייתו של המחלף החיוני. דא עקא שהתחלפו השרים. על מקומו של מופז, שנטש את הליכוד לטובת קדימה, בא השר ישראל כץ. ולפתע - הוחלט על ביטולו של פרויקט המחלף בצומת להבים.
הלשונות הרעות טענו כי כץ לא חפץ שהקמת המחלף תיזקף לזכות מופז וגם "העניש" את אלי לוי, שחבר למופז ונטש את הליכוד לטובת קדימה. כמובן לטיעון זה אין שחר: האיש כמו השר כץ ישקול שיקולים פוליטיים?!. לטיעון זה כאמור אין שחר (אם כי אולי יש לו ערב).
המעניין הוא שכל צמרת משרד התחבורה, שעד כה הייתה משוכנעת שהמחלף אכן חיוני ונתנה יד וכספים לתכנונו, "התישרה" לפתע אחרי השר כץ. כך מזה שנים משתרכות בוקר וערב שיירות לאורך קילומטרים לפני הצומת. כדי לחצות את הצומת, המצוי כק"מ אחד בלבד משערי להבים, נחוצה לעתים שעה תמימה, וכאשר מתרחשת בצומת או בסביבתו תאונה - אין יוצא ואין בא מלהבים, רהט, הערבה וים המלח למשך מחצית היום.
השר כץ טוען כי עם השלמת סלילתו של כביש 6 עד לצומת שוקת תתיתר הקמת המחלף, ולא היא. תושבי באר-שבע והדרום יוסיפו להזדקק לצומת זה. אומנם התנועה מים המלח, ערד ודימונה לצומת זה תתמעט, אך מחנות הצבא הנבנים ומאויישים והריבוי הטבעי בבאר-שבע ודרומה וברהט ימלאו מיד את מקומם והרבה מעבר לזה. אנשי באר-שבע לא יסעו לעומר ולתל-שוקת ויעשו מעקף גדול כדי לעלות על כביש 6 בתל-שוקת. מבט אחד במפה יסביר זאת.
ההחלטה לבטל או לעכב את בנית המחלף בצומת להבים היא החלטה גרועה ומוטעית, שהשר כץ ומשרדו אינם מוכנים להודות בה, היא גורמת לסבל עצום לכל הנזקקים לצומת, ולנפגעים בתאונות הדרכים, וכנראה על-כן יצא הקצף על ראש המועצה, ש"העז" לתקן את המידע בקשר למיקום התאונה, לאמור בסמוך לצומת להבים ולא כמידע השקרי שהתאונה אירעה סמוך לצומת שוקת (המרוחקת כ-10 ק"מ, כאמור!).
על ראשו של מי בער הכובע? ראוי גם לציין כי לא הרי נהיגה בכביש ובמחלף רגילים כנהיגה אחרי עצירה והמתנה ממושכת ברמזור. המרווח בין כלי הרכב קטן, הנהג המעוצבן מהעיכוב חייב לפנות במהירות את הצומת מבלי להתנגש ברכב שלפניו, ולהזהר מפגיעה ברכבו ברכב שאחריו, לא להקלע לחציה ברמזור צהוב או אדום, ועליו לשקול שיקולים רבים נוספים ביחס לנהג החוצה צומת בהשקט ובבטחה במחלף.
איני יודע מי מינה את הדובר לתפקידו. הוא לבטח לא עמד לבחירת הציבור כמו ראש מועצה, ואפילו אם הוא משמש "קול אדוניו" עדיין תמיהה היא מנין לו העוז והחוצפה לכנות ראש מועצה נבחר ציבור, הפועל במסגרת תפקידו, ולכנותו "שקרן" או "רוקד על דם". האומנם פקיד זה ראוי לתפקידו? כלום אין על נציבות שרות המדינה להעמידו לדין משמעתי, מעבר לתלונה למשטרה על הוצאת שם רע ומעבר להליך תביעת הפיצויים? מה היא עמדת שר התחבורה הנכבד בהכפשה זו?
