בְּנֵי-אֱנוֹשׁ, מִשְׁפָּחָה

הָאִישׁ הָרִאשׁוֹן נִבְרָא מֵעָפָר, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה,

וְהָאִשָּׁה שֶׁנִּבְרְאָה מִצֵּלַע הָאִישׁ שֶׁבַּמִּקְרָא

שְׁמָהּ הָיָה חַוָּה (וְזֹאת אַחַר שֶׁנִּקְרְאָה

אִשָּׁה, כִּי הִיא מֵהָאִישׁ לֻקְּחָה).

וְכָל זָכָר וּנְקֵבה שֶׁאַחֲרֵיהֶם

הֵם יִלּוֹדֵי הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה;



אִישׁ בַּר-אִשָּׁה פָּגַשׁ בְּאִשָּׁה זָרָה;

הָאִישׁ ְוגַם הָאִשָּׁה עָזְבוּ אֶת בֵּית הָאָב

וְדָבְקוּ זֶה בַּזֹּאת וְהָיוּ יַחְדָּיו לְבָשָׂר אֶחָד

וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: אָז אֵשׁ עָלְתָה בָּהֶם בִּנְהָרָה.



וְהָיָה אִם הָאִשָּׁה תִּהְיֶה הָרָה לְאִישָׁהּ,

וְתֵלֵד יַנּוּקָא, אוֹ תִּינֹקֶת קְטַנָּה,

אֲזַי הֵם יִהְיוּ כְּבָר שְׁלֹשָׁה

בְּנֵי-אֱנוֹשׁ, מִשְׁפָּחָה.