יאיר לפיד הקים מפלגת אוירה יש מאין, אין ספק כי איכותו ככתב ומראיין הביאו אותו לידיעת הציבור עוד בטרם פרץ לתודעה כפוליטיקאי. אני מתאר לי שגם כניסתו של אביו לפוליטיקה תרמה לו לא מעט ראיה של הנושא אולם היה מקום שילמד מנסיונו של אביו את מה שהוא נאלץ ללמוד עם כניסתו לחיים הפוליטיים.
כמו הטרנד שכבש את המפה הפוליטית של מפלגות בעלות פוסק יחיד שהוא הקובע הוא משבץ הוא הכל והם הגמדים בשורה אצלו כך גם יאיר לפיד החליט וקבע כי הוא יהיה הבוס הכל יכול.
בתחילה הכל הלך חלק, מפלגה נקיה מפוליטיקאים מקצועיים, נקיה מחקירות של אנשיה נקיה מעבר מכביד ועתיד מבטיח. אבל לאחר שקבל 19 מנדטים התחיל העסק להשתבש. קודם כל בחירת התפקיד שר אוצר, תפקיד חשוב ביותר החולש על כל תחומי חיינו ועל כל המשרדים ברצותו יתן ברצותו יעצור. יקדם רפורמות או יעצור אותן. למה לא עצר את הכספים להתנחלויות בניגוד להבטחות (איפה הכסף הוא שאל), אלא שעד מהרה נתקל בחומת סין והיא פקידות האוצר וכמו שקרה בעבר הוא נלקח בשבי על-ידי הפקידות ונאלץ לעבור את הזובור שעוברים כל שרי האוצר בדור החדש. כתבתי לו על כך עם כניסתו וגם לראש המטה שלו והפצרתי בו לקבוע את המדיניות ולהגיד לפקידים למלא אחריה אבל במקום זה הלך שבי אחריהם.
הדוגמה הקלסית הייתה שעם כניסתו לתפקיד מצא כדבריו בור של 40 מיליארד שקל ובמקום לערוך דיונים יסודיים עם ניתוח נתונים והצלבתם קיבל את המלצת הפקידים להעלות מיסים ואכן המיסים עלו אולם בסופו של יום הסתבר כי לא היה בכך כל צורך. היום הוא "שוכח לציין זאת ומדגיש רק את הבור". דוגמה נוספת היא כמיקלים לישראל שהוא טען שלו הוא עכשיו בתפקיד לא היה נותן למהלך הפיטורין הזה להתקיים אבל הוא שוכח שהייתה הצעת קניה ל
כימיקלים לישראל מחברה קנדית שהייתה מחזיקה אותה בחיים אבל הוא בלחץ החשכלית התנגד לכך.הוא שוכח שגם בתקופתו היו פיטורין כאלה ואחרים והוא לא נקף אצבע.
טענה נוספת שלו היא שעשרים שנה לא נעשה דבר והוא בשנה וחצי עשה אין סוף דברים. להזכירו כי בעשרים השנה האחרונות גם אביו היה בתפקיד בכיר בממשלה האם גם הוא לא עשה דבר?. האם המדינה לא התקדמה בעשרים השנים הללו ?לא בנו בתי ספר לא בנו מפעלים נו באמת מי מאמין בכך.
ואז על-מנת להראות שהוא יודע יותר מהאחרים בא עם תוכנית מעמ אפס תוכנית לא רצינית מכל הבחינות אולם הפעם החליט ללכת עם הראש בקיר ולאשר אותה יקוב הדין את ההר.
ומאחר שלא היה פוליטיקאי מבטן ומלידה ולא למד משגיאותיו של אביו והלוחשים על אוזנו דחפו אותו לאיים פעם אחר פעם בפרוק הממשלה זה אכן הגיע שלא ביוזמתו, דווקא כאשר כמה צעדים שלו טובים או רעים עמדו לקרום עור וגידים והוא נשאר ללא משהו מטריאלי להתגדר בו עד כדי כך שכאשר בחודש מסוים ירדו מחירי הדיור באחוז הוא ראה בזה את האור בקצה המנהרה.
במהלך הבחירות הנוכחי הוא זורק כל מיני דברים שכאילו הוא עשה וללא עזרה. לדוגמה התקציב הכי חברתי וללא תוספת מיסים הוא כמובן לא מציין את הגדלת הגרעון התקציבי המתוכנן.
גם הפוליטיקה החדשה בה התגדר בתחילת הדרך לא החזיקה מעמד. כל החיבור שלו עם
נפתלי בנט היה בבחינת פוליטיקה ישנה במלוא מובן המילה. גם ההבטחות המרובות שהוא זורק לאויר העולם בימים אלו זוהי טיבה של הפוליטיקה הישנה.
ולכן האכזבה ממנו גדולה בבחינת כגודל ההבטחות כן גודל האכזבות. וכשהוא אומר גם בפעם שעברה הסקרים היו נמוכים ובסוף קיבלנו פי שניים זוהי נחמת עניים. הפוליטיקה היא אכזרית ראה כל מפלגות האוירה שקמו החל מדש עבור בשינוי, דרך
ישראל ביתנו ועוד.
