שלושת הצבועים

קשה כיום לפתוח תוכנית טלוויזיה בנושאים אקטואליים בכלל ובענייני בחירות בפרט בלי לצפות בדמותו הססגונית של חבר הכנסת איתן כבל העומד בראש מטה הבחירות של המחנה הציוני ומשתלח ללא רסן בראש הממשלה בנימין נתניהו.

חבר הכנסת איתן כבל בעל האמביציות והערכה עצמית מוגזמת רואה את עצמו מזמן כמנהיג לאומי בכיר ולא בכדי הוא ייחל להיבחר לאחד המקומות הראשונים ברשימת מפלגתו לכנסת אך נדחק למקום העשירי.

אחרי שכבל קיבל הבטחה ממנהיג מפלגתו חבר הכנסת יצחק הרצוג לקבלת תפקיד של שר בכיר אם יהיו חילופי שלטון הוא מקדיש את כל מרצו לעשות סדר במטה הבחירות. מי שמסייע לחבר הכנסת כבל במשימה זו במטה הוא אחיו הצעיר בועז שמקבל שכר נאה עבור עבודתו והאח הצדקן לא רואה בכך שום ניגוד אינטרסים.

מן הסתם בגנים של משפחת כבל נהוג לקבל תמורה. אין ארוחות חינם. על מידת כישוריו של כבל כראש המטה של המחנה הציוני ניתן ללמוד מהבלגן הגדול ששורר, הפעילות הרופסת, מסע ההסברה הכושל ובעיקר מהיריבות הפנימית בין פעילי העבודה חסידיו של בוז'י הרצוג לבין שליחיה של ציפי לבני שותפתו מהתנועה שביקשו להשתלט על עבודת המטה.

בואו של המושיע הפוליטי ראובן אדלר הביאה להרגעת הרוחות במטה להסתרתה של ציפי ולדחיקתו של כבל.

השבוע חטף כבל סנוקרת כאשר יו"ר ועדת הבחירות השופט העליון, סלים ג'ובראן דחה עתירה של פרקליט פרטי שביקש לאסור על היומון ישראל היום לפרסם דברי תעמולה על ראש הממשלה נתניהו. ג'ובראן טען שלא השתכנע שיש קשר ישיר בין ראש הממשלה לבין העיתון.

רשימת המחנה הציוני לא קשורה אומנם לעתירה אבל ראשיה בוז'י וציפי תמכו בשעתו בהצעת החוק שנועדה לסגור את העיתון בנימוק שהינו מחולק בחינם ומונע תחרות חופשית בענף התקשורת. מי שיזם את הצעת החוק היה חבר הכנסת כבל שהצליח לשכנע חברי כנסת רבים וטובים במתק שפתיו.

בפתח הדיון בכנסת בנושא טעון זה אמר "בעליו של " ישראל היום", מר שלדון אדלסון אומנם אינו נוכח פה איתנו, אך רוחו מרחפת מעל הבית, ובתוך האולם הוא ממלא פה כל פינה עד להתפקע. הצעת החוק לא באה לעולם בגלל רצון זדוני לפגוע בישראל היום מטרתה להציל את כלל העיתונות המודפסת שהולכת ונמוגה לנגד עינינו. חקיקה למען הפלורליזם, ריבוי הדעות, העיתונאים וכלל עורכי העיתונים. זהו מאבק על כך שבתוך כמה שנים לא נהיה מדינה של עיתון אחד בלבד. מדינה שבה בעל המאה הוא בעל הדעה היחידה.

סוד גלוי הוא שמי שמנווט את חבר הכנסת כבל בשלט רחוק הוא פריץ העיתונות נוני מוזס שגייס את כבל לפעילות חוזרת ונשנית נגד ישראל היום. כבל איבד מזמן את עצמאותו והפך לחייל בשירותו של פריץ התקשורת נוני מוזס.

בפגישות עם פעילי מפלגתו ערב הפריימריז הוא התקשה להשיב לשאלותיהם הנוקבות מדוע התגייס להוביל את התחיקה שנועדה להביא לסגירתו של ישראל היום שלא הבשילה בכנסת היוצאת.

בשיחת אקראי שהייתה לי בשעתו עם כבל באירוע באשדוד שוחחתי אתו בנושא זה הוא התקשה להסביר לי מדוע אינו יוצא נגד ידיעות אחרונות ונגד פוסט שמחלקים מדי יום רבבות עיתונים בחינם. לא השתכנעתי שטובתה ועתידה של התקשורת העצמאית, כביכול, עומדת לנגד עיניו של כבל שלקה במחלת הצביעות.

הזכרתי לו את התקופה שבה כיהן כבל בעת ובעונה אחת כשר ממונה על רשות השידור ומזכ"ל מפלגת העבודה ואומ"ץ יצאה נגד כפל התפקידים שהעיד על חוסר רגישותו לתקשורת דמוקרטית. הודעתי לו שאני חתום על עצומה של אנשי רוח ואנשי תקשורת שיוצאים נגד הכוונה הזדונית לסגור את ישראל היום.

היו זמנים רחוקים שבהם תנועת אומ"ץ שיתפה פעולה עם חבר הכנסת בתחום של תחיקה מסוג אחר לגמרי שנועדה להגביר את הפיקוח על פעילותם של הפרקליטים בשירות הציבורי. בנסיבות אחרות התעמתה אומ"ץ עם כבל כאשר גילה חוסר רגישות למנהל תקין בפעילותו הפוליטית עם עמיר פרץ בתקופה שהוא פרש מתנועת עם אחד והצליח להשתלט על מפלגת העבודה.

אני מתגעגע לאותם הימים שבהם היה חבר הכנסת איתן כבל שמינה את עצמו לנציב הטפות המוסר מופיע לישיבות פרלמנטאריות לבוש מדי צה"ל ומכריז שהגיע ישר משירות מילואים. למרות הקריצה הפטריוטית היו כאלה שראו בהופעה במדים סוג של העמדת פנים אופיינית לו. מאז זרמו מים רבים בנחלים וחבר הכנסת כבל החליף לא רק את מדיו אלא גם את עורו.

לא ידעתי אם לבכות או לצחוק כאשר הובא לידיעתי שיו"ר הכנסת לשעבר, דליה איציק מופיעה בחוגי בית ברחבי המדינה מנסה לגייס קולות של מצביעים לרשימתו של ליברמן "ישראל ביתנו". התוצאות בשטח עלובות כפי שמעידים הסקרים.

ע"י כך נטרף חלומה החדש של איציק להתמנות ע"י ליברמן אחרי הבחירות כשגרירת ישראל באו"ם אחרי שכשלה בבחירות לנשיאות למרות שפעלה על-פי החשד מאחורי הקלעים לטרפוד המועמדות של מתחריה בלי להותיר עקבות. אומ"ץ פעלה לסיכול בחירתה של איציק מתוך כוונה שלא תהיה לישראל נשיאה מושחתת.

לאמיתו של דבר ה"רומן" בין ליברמן לאיציק החל כבר לפני שנתיים כאשר איציק החלה את מסע הבחירות שלה לנשיאות המדינה ופעלה במישורים שונים מאחורי הקלעים כדי לגייס ראשי סיעות בכנסת לבחור בה כמועמדת להחליף את פרס.

במסגרת זו נחלצה איציק בבחירות המוניציפליות האחרונות בניסיון לסייע לרו"ח משה ליאון מועמדם של ליברמן ודרעי להיבחר לראשות עיריית ירושלים על-מנת לשרת אינטרסים זרים שלהם. איציק לא הסתפקה בכך והצליחה לגייס את האישה החזקה במפלגת "ישראל ביתנו" סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום למען תמיכת "ישראל ביתנו" בבחירתה.

במהלך החקירה של המשטרה בחשד שכמה מראשי המפלגה, בהם פאינה קיבלו שוחד מחברות ממשלתיות ומגופים ציבוריים נודע לאומ"ץ כי פאינה ובנותיה קיבלו לכאורה טיפולים רפואיים קוסמטיים חינם מרונית רפאל חברתה הקרובה של איציק (רפאל מכרה באחרונה לאיציק במחיר מבצע דירת פאר שברשותה בגן העיר בתל אביב).

אומ"ץ הגישה על כך תלונה לאגף החקירות במטה הארצי אך ככל הידוע עד כה לא נפתחה חקירה. הקריירה הפוליטית של איציק שהחלה לפני שני תריסר שנים זרועה בתחמונים, מניפולציות, חנופה, זיגזגיות, בגידות בבני ברית פוליטיים, כוחנות ושקרים.

צביעותה של ח"כ איציק באה לידי ביטוי מוחשי לפני כשנתיים כאשר גייסה את עצמה בפומבי יחד עם חבר הכנסת לשעבר רוני בר-און למען בחירתו של השופט (בדימוס) יוסף שפירא לתפקיד מבקר המדינה ללא ידיעתו ומבלי שפנה אליה.

אצל ח"כ איציק הכול מחושב מראש בדרך צינית. מן הסתם היא מצפה שהמבקר החדש יהיה חייב לה במקרה שתמעד בעתיד פעם נוספת כפי שהיה פעמים רבות בעבר. איציק למדה לקח ממערכת יחסיה הבעייתיים עם מבקר המדינה לשעבר השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס שביקש למצות אתה את הדין בגין שורה של מעללים שהיא ביצעה ורק בנס ניצלה בכך שלינדנשטראוס העניק הנחות תמוהות לאיציק שנחשפה כמה פעמים כפורעת המנהל התקין ועבריינית טוהר המידות. כפיות הטובה של ח"כ איציק מרגיזה בעקבות דברי ביקורת חריפים שהשמיעה על מבקר המדינה לשעבר לינדנשטראוס אחרי פרישתו.

לאיציק לא הייתה בעיה לעשות זאת למרות שמשרד מבקר המדינה עשה עמה חסד כאשר פרסם דוח צמחוני על מעלליה ולא העביר את הממצאים להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה על-מנת שיקבע אם עברה על החוק.

מסתבר שאיציק גם כפוית טובה. אומ"ץ לא תניח שההיסטוריה הפלילית תחזור על עצמה ואיציק לא תשלם את המחיר על כך.

צריך להיות מצויד במידה רבה של חוצפה, עזות מצח וצביעות כדי לפרסם מידע שקרי בעיצומו של הוויכוח על היקף ההוצאות של בית ראש הממשלה נתניהו. נא להכיר את גלעד שרון בנו הצעיר של ראש הממשלה המנוח, אריאל שרון שטען בימים האחרונים שההוצאות השנתיות של חוות השקמים המשפחתית בדרום לצרכי מילוי תפקיד ראש הממשלה היו צנועות יותר מאשר אלה של ראש הממשלה הנוכחי.

אולי כדאי לרענן את זכרונו של שרון ג'וניור ולספר לו על ארוחות השחיתות המסואבות של שרון האב בלשכת ראש הממשלה ובמסעדות פאר ולציין את הוצאת השיירה שנעה בכל יום מירושלים לחווה ובחזרה.

לגלעד שרון יש בעיה מסוג אחר לגמרי: הוא לא מסתדר עם סעיפי החוק ולכן הוא נהג בעבר מדי פעם לעקוף אותם. כאשר נחקר במשטרה כחשוד בביצוע עבירות פליליות הוא לא הטיף מוסר אלא שמר בקפדנות על זכות השתיקה.

הפרשה האחרונה שקשורה בגלעד שרון קשורה במאבקה לקבל היתר חוקי לקולטני אנרגיה סולארית שהוקמו בשטח החווה בניגוד לחוק. בשעתו קיבל בג"ץ את עמדת רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) שעל פיה מתקן רחב ממדים לקליטת אנרגיה סולארית בשטח של 8.7 דונם, שבנה גלעד שרון בשטח חוות השקמים, בניגוד לתנאי חוזה החכירה של המנהל, שאינם מאפשרים לקיים בשטח החווה המשתרעת על פני 3,800 דונם פעילות שאינה חקלאית.

מאז החלטת בג"ץ לא חדל גלעד שרון ללחוץ על משרד הבינוי והשיכון ועל הנהלת רמ"י במטרה לחפש דרכים לעקוף את החלטת בג"ץ ולהפעיל את המערכת הסולארית שעשויה להכניס לחווה הכנסות כספיות נאות. בין השאר טוען שרון שבית המשפט החליט להחזיר את הנושא לדיון חוזר במועצת רמ"י למרות שמצויים משפטנים בכירים שלא מוצאים המלצה כזו בהחלטת בית המשפט.

גלעד שרון הבן נחשד בעבר כמה פעמים גם בקבלת שוחד בסכומים גדולים עבור עבודות ייעוץ מקצועיות מדומות ומוזרות בידיעת אביו ולעתים בתיווכו. רק בנס ניצל גלעד מהעמדה לדין פלילי בפרשת האי היווני שבה "שומן" על-ידי איש העסקים דודו אפל ולא שילם את המחיר הנדרש בחוק, בדומה לאחיו עומרי, שנכלא מאחורי הסורגים בגין עבירות פליליות אחרות.

פרשה שנייה שבה היה מעורב גלעד הייתה קשורה בחשד לקבלת שוחר בסך 4.5 מיליון דולר, בגין ייעוץ מקצועי, כביכול, לקולחוזים ברוסיה. פרשה זו שנחשפה לפני כמה שנים, הושתקה משום מה. החקירה התנהלה בעצלתיים וקיים חשש שיש גורמים מסוימים במשטרה ואולי גם בפרקליטות שליוו את החקירה ומתחמקים לקבל הכרעה בתיק זה.

לאחר שמידע על כך הועבר לאומ"ץ על-ידי גורם משטרתי בכיר שהיה בקיא במה שמתרחש מאחורי הקלעים, התחלנו להפעיל לחץ על המשטרה והפרקליטות. במכתב שנשלח אל פרקליט המדינה לשעבר משה לדור נאמר בין השאר: "תנועת אומ"ץ פנתה אליך בעבר בנושא חקירה שנערכה נגד גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר, בחשד לקבלת 4 וחצי מיליון דולר מגורמים סמויים בתמורה על ייעוץ עבור קולחוזים.

אומ"ץ זיהתה כבר אז את הקשר בין התשלום הנ"ל לבין איל ההון היהודי אוסטרי מרטין שלאף, ונתנה לכך ביטוי בפניותיה לפרקליטות מחוז תל אביב שמטפלת בתיק זה".

בסוגריים כדי אולי לציין שקולחוזים לא קיימים כבר ברוסיה מזה שנים אבל הם קמו לתחייה במסגרת חשד לצרכי הלבנת כספי שוחד שניתן לשרון הבן ע"י ידיד המשפחה איל ההון היהודי אוסטר מרטין שלאף שהשחית שורה של אישים פוליטיים במדינה.

בתגובה לכך נאמר לנו שהחלטת הפרקליטות בנושא הנדון עדיין לא נתקבלה. כצפוי סגר היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את התיק שזעק לשמי החווה. סגירת התיק עוררה הדים רחבים בציבור והתעוררו שאלות לגבי מידת התמודדותה של מערכת אכיפת החוק עם בעיית ההון בשלטון שצברה תאוצה מדאיגה ביותר.

בשעתו הודיע הבן על כוונתו להשתלב בחיים הפוליטיים במפלגת קדימה שהקים אביו המנוח אחרי פרישתו מהליכוד. ציפי לבני מנהיגת קדימה באותה עת הזדרזה לקדם בברכה את הודעתו גלעד שרון. משום מה לא הפריעה ל"גברת קלין" כלל העובדה שגלעד הוא בן נאמן למשפחה מושחתת שהתעשרה במהלך שירותו של שרון האב מאדריכלי החיבור בין השלטון להון.

גלעד שרון איחר את הרכבת הפוליטית. מפלגת קדימה התפרקה וציפי לבני הקימה את מפלגת התנועה שהתמודדה בבחירות הקודמות באורח עצמאי ובבחירות הקרובות נחתה בחיקה של מפלגת העבודה.

לגלעד שרון לא נותר אלא לכתוב מדי פעם מאמרים בידיעות אחרונות עיתון המקלט של האישים הפוליטיים המושחתים שהולם את מידותיו המפקפקות.