א. מסוכן

יותר מתשעים רצים נפגעו במרתון תל אביב - למרות שכבר היה אסון דומה, וכביכול הופקו הלקחים. כרגיל אצלנו - רק כביכול, ואיני מדבר על הטרדה, הנגרמת לאזרחי תל אביב, ולמי שבא בשעריה עקב הטירוף.

נזכרתי בנשכחות: פידיפידס, השליח האתונאי, שרץ (כמה?) ממרתון לאתונה, וקבע את השיטה, מת בסופה של ריצתו. ודרך אגב, ג'ים פיקס, ממציא הג'וגינג, מת במהלך מהתקף-לב במהלך ריצה, והוא רק בן 52.

ב. מוטב מאוחר

באיחור נורא, הודיע חגי סגל, עורך "מקור ראשון", כי עיתונו לא יפרסם צילומי גרדומים של ארגון דאעש, אלא אם יתעורר צורך מקצועי, או מוסרי.

טרור הוא לוחמה פסיכולוגית מעורבת באלימות. תפקידו למוטט את חוסן הצד שכנגד גם באמצעות שימוש מתוחכם באמצעי התקשורת. משך שנים מתריעים, כי הטרור משתמש בתקשורת המערבית, בחופש העיתונות ובחופש הביטוי, כדי לפורר את התנגדות הקורבנות. זה נעשה בין השאר, באמצעות שימוש נבון במיוחד באמצעי התקשורת המערביים, שחלקם עושים זאת מתמימות וחלקם מזדון של משתפי-פעולה, המייחלים לניצחון הטרור על האגדה, שהמציאו בדבר המערב הקולוניאליסטי והכובש.

גם אצלנו חלק גדול מהתקשורת משתף פעולה עם האויב, ומקדם את מטרותיו.

לכאורה, מה רע לדווח על עריפת ראשים? אלו חדשות אליבא דכל העולם - פרט לכך, שנוצרו מלכתחילה כדי לשמש טרף לעיתונות המערבית, שמשדרת את דברי הטרור ללא מגבלה.

לפני כשלושה עשורים החליט שירות השידור הבריטי BBC לא לשדר את התעמולה של המחתרות האיריות; ולבטח לא מפי אנשיהן. לעומת זאת, אצלנו דַברי הטרור האש"פי והחמאסי מקבלים זמן חינם שידור חופשי בתקשורת הממלכתית (ולא רק באלג'זירה), והפכו לסלבריטאים. רובם למדו עברית, ומסוגלים להעביר את מסריהם בעברית די תקינה לקהל הישראלי, מבלי לשלם - כנהוג בפרסומת.

"מי שבכל זאת משדר, מדפיס או מפיץ תצלומים שכאלה - משרת את מדיניות דאעש פי כמה מאשר את ערכי הפלורליזם", טען סגל, והוסיף כי במקרה הטוב, גורמים המפרסמים לביעותי-לילה אצל צופים צעירים ובמקרה הרע הם משחיתים את נפשם.

ג. שיא

עיינתי בשלושים ושניים העמודים המשמימים של בטאון המועצה האזורית שלי, ואני מופתע מאוד: הפעם לא הופיעו ב"פראוודה" המקומי ארבעים תמונות של ראש המועצה, המוביל את בטלני המועצה לשיאים לא-נודעו.

קרה משהו?!

ד. זוטי-זוטות

מערכת הבחירות הוסטה בזדון לכיוון זוטי-זוטות במקום לעסוק בדברים עקרוניים. כך, למשל, בזכות תקשורת רעה ומסיתה, אנחנו יודעים הכל על בקבוקי בית ראש הממשלה, אך שום דבר על נושאים אחרים - כמו ההיערכות האירנית בגבולנו הצפוני. זה, כמובן, לא חשוב - עד שיהיה הנושא הראשי בדיוני ועדת החקירה הבאה. ויש עוד כמה נושאים כביכול לא-חשובים לחלוטין, שהורדו בזדון מסדר היום.

וזה מגיע לנו, כי אנחנו מאזינים לתקשורת האלקטרונית, ואיננו מחרימים אותה. זה מגיע לנו כי אנחנו קונים את הזבלונים, שמפרסמים את השטויות מתוך זדון ברור.

בעוד כשלושה שבועות נחזור לשגרה ולמציאות - אלא אם התקשורת האלקטרונית והעיתונות הכתובה ימשיכו במאבקם לרצח אופי של נתניהו.

ה. מעודדים התנגשות

החוק הישראלי אינו שולט ברוב המדינה - ובעיקר, לא באזורים שמשטרת ישראל הנפלאה החליטה להפקירם. למשל, הר-הבית.
אחרי שהרחבה הפכה לאתר למשחקי כדורגל - ובניגוד לפסיקת בתי-המשפט, ש/המשטרה אמורה לאוכפה - התחילו גורמים מוסלמיים להגיש ארוחות בוקר ציבוריות גדולות חינם במתחם המקודש ליהודים. זה נעשה כדי למשוך המוני מוסלמים להר-הבית, כדי שיתנגשו עם היהודים, העולים להר.