הנה הדירות החסרות

בתקופה בה הממשלה והכנסת עוסקות וימשיכו לעסוק בניסיון לתת מענה לציבור המשווע להגדלת היצע הדיור, ובמקביל לצמצם את שיעור האבטלה ולחזק את הכלכלה הישראלית, דומה, כי פתרון משמעותי הקיים עוד משנת 2003 לא זוכה לקידום ומימוש.

לפני מעל ל-11 שנים אושרה במחוז המרכז תוכנית המתאר המחוזית מספר 21/3, אשר מטרתה המרכזית היא ליצור תנאים נאותים למגורים ותעסוקה. אלא שלמרות מטרה זו נראה, כי איזורים ושטחים נרחבים המצויים בשטח התוכנית, נשכחו ולא קודמו על-ידי מוסדות התכנון. כך לדוגמה, במסגרת התוכנית אותרו 34,000 דונם, אשר הוגדרו כ"איזורי נופש מטרופוליני" ("אנ"מים"), שבעיקרם נועדו להוות שטח פתוח לנופש, ספורט וחקלאות, עם שימושים תואמים כגון גני אירועים, בתי קפה, מזנונים, פארקי מים ועוד.

באיזורים אלו, המצויים בערים אטרקטיביות כגון ראשון לציון, נס ציונה, פתח תקוה, רחובות, רעננה, נתניה ועוד, מתירה התוכנית בנייה למגורים, מסחר או תעשיה בשטח של 15% מאזור הנופש המטרופוליני, המוגדר כ"צמוד דופן", קרי: צמוד לאזורי בינוי קיימים. במילים אחרות: מאז אושרה התוכנית ב-2003 קיים מלאי תכנוני של 5,100 דונם לבנייה במרכז הארץ, עליו ניתן להקים עשרות אלפי יחידות דיור.

שטחים נוספים שאותרו, הם מרכזי התעסוקה המטרופוליניים המשניים, אשר נועדו לספק 100,000 מקומות עבודה חדשים בתעשיה מתקדמת ועתירת ידע, מסחר, שירותים עסקיים, שירותים פיננסיים ועוד. מרבית מרכזי התעסוקה קיימים אבל לא מעודכנים או מתאימים לתכנון ולצרכים המשתנים, כגון היי-טק. מרכזי התעסוקה מצויים בהיקף רחב בערים מרכזיות כמו נתניה, פתח תקוה (קרית אריה), ראש העין, ראשון לציון, רחובות ונס ציונה, רמלה-גזר-מודיעין, ומצויים בקרבת צירי תנועה ארציים, מסילות ברזל ומרכזי תחבורה, המאפשרים נגישות קלה ונוחה אליהם.

הסיבה לכך שאותן עשרות אלפי יחידות דיור ו-100,000 מקומות עבודה חדשים לא נוצרו בפועל, היא התנהלותם של מוסדות התכנון. מצד אחד, הללו נמנעו מלקדם ולאשר תכנון כולל לאותם מתחמים כנדרש על-פי הוראות התוכנית, ומצד שני - דחו תוכניות נקודתיות שניסו לקדם יזמים בשטח האנ"מים ובמרכזי התעסוקה.

העדרו של תכנון כולל מוביל לכך, שבעלי קרקעות המצויות בתחום איזורי הנופש המטרופוליני, נתקלו במצב בלתי סביר, בו ניתן לאשר עליהן בנייה למגורים ושימושים מאושרים נוספים כגון גני אירועים, מתקני ספורט וכולי; אולם מצד שני, ועדות התכנון לא מקדמות כל תכנון ולא מאפשרות לעשות בפועל כל שימוש בקרקע - והנזק שנגרם ברור.

לאור התנהלות זו החליטה לאחרונה מנהלת מינהל התכנון, בינת שוורץ, למנות מנגנון פיקוח ליישום התוכנית שהינו - ועדת מעקב ובקרה - אשר תסייע בקידום התכנון הכולל בשטחים אלו, תבחן תקופתית את קצב פיתוחם ותייעץ בעניין לוועדה המחוזית.

אין ספק, כי הקמתה של הוועדה היא צעד מבורך. בנוסף לכך, כדאי להנחות את הוועדה המחוזית במחוז מרכז ואת הוועדות המקומיות בתחומה, להסדיר במסגרת תוכניות המתאר המקודמות/מופקדות בימים אלה (לאחר שאושר תיקון 101) גם את האנמ"ים ומרכזי התעסוקה המצויים בשטחן.