"האיום מאירן הוא אמיתי, והמשימה שלי כנשיא תהיה להעלים את האיום הזה" -
ברק אובמה. בשבוע שבו יחול פורים, אנו עדים להחלטה הגורלית ביותר מצידו של ראש הממשלה נתניהו לפני הבחירות הקרובות, כמי שכנראה מתיימר לעשות את הרושם של מושיע עם ישראל בתקופתו.
הנאום בקונגרס האמריקני שברובו רפובליקני ומזוהה עימו, הוא במה יוצאת מן הכלל 'דקה וחצי' לפני הבחירות, מה שמשרת בעיקר את נתניהו.
ימים עוד יגידו לנו אם ראש הממשלה, פעל באחריות מלאה כשירות נטו עבור מדינת ישראל?! או חלילה הממשל בבית הלבן, יחליט בעקבותיו להראות שמי שבעצם הוא בעל המאה הוא גם בעל הדעה!?. ההשלכות לכך אינן ברורות, אבל כנראה שליהודים בארצנו לא תהיה אורה ושמחה וששון ויקר מהמקום הזה, בטח שהאייתולה חומייני לא ימשוך את סוסו של נתניהו כי אובמה חפץ ביקרו.
למעשה, ההישג היחיד של נתניהו בנושא אירן עד ימינו אנו היא ביצירת קונספציה אחידה בקרב מעריציו. הרי את הישראלים שרוצים סה"כ 'לגמור את החודש', לא תעסיק השאלה מה באמת קורה בשיחות הגרעין והאם ההסכם אכן רע כמו שנשמע מדבריו!?
החברה הישראלית של ימינו מפולגת ומשוסעת ברמה כזו שהכי קל למנהיג כמו נתניהו לשלוט בה באמצעות יצירת הרתעה וקונספציה לוחמנית מעוקרת. "זה אנחנו או הם" היא לא סתם סיסמת בחירות בליכוד של נתניהו, מי אלו ההם? אלו שלא מסכימים עימו? אלו שלא מיישרים קו עם הקונספציה שתווה ורואים אותו כמנהיג העליון בדורו של העם היהודי? האם יש בכלל מקום לספק? משטר האייתולות באירן לא מחובבי ציון ומסוכן מאוד למדינת ישראל מכל הבחינות, אבל האם זה שווה 'פיגוע פוליטי' מול הממשל האמריקני דווקא שבועיים לפני הבחירות!? כנראה שהישראלי הממוצע לא נחשף מספיק אם בכלל לשיח האירני מול המעצמות,שיח שמציג טיעון להסכם בר פיקוח המגביל את ההתגרענות האירנית.
בניסיון לבדוק את הדברים בצורה האוביקטיבית ביותר תוך איזון של השיח הציבורי והאלרמיסטי שנוצר כאן בניצוחו של נתניהו, ועד כמה שקשה לשחות בניגוד לזרם זה,צריך לבדוק האם ההסכם אכן רע כדבריו.
אם כך, הסכם הביניים שנחתם בנובמבר 2013 בין אירן למעצמות, קבע מס' פרטים שעל פיהם הולך להתממש הסכם הקבע. פרטים אלו צפויים על-פי הנראה להותיר את אירן כמדינה נטולת נשק גרעיני, עם חותמת אמנת NPT למניעת הפצת נשק מסוג זה.
ההסכם מגביל את אירן להעשרת אורניום של עד כ-5% בלבד בפיקוח הדוק של סבא"א (הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית) על כלל המתקנים וזאת לצרכים שאינם צבאיים. על-פי מה שהיה קודם לכך, במצב בו אירן העשירה אורניום בניגוד להחלטות מועצת הביטחון, כמות נכבדה של כ-20%. לצורך העניין אם אורניום מעושר בדרגה זו היה מגיע ל-93%, זו כמות שיכולה להספיק לייצור חמש פצצות גרעין.
מה שכן, עד כה לא נחשף אם ההסכם הוא זמני או לא, אך סביר להניח שעצם מהותה של אמנת NPT בעניין זה, היא שלילת הפיכתה של אירן למדינת נשק גרעיני. בנוסף הדרישה הגורפת של ראש הממשלה לפירוק מוחלט של הצנטריפוגות במתקנים, היא בגדר חלום ולא ריאלית בעליל לעומת המציאות הבינ"ל. לפיכך מכל המשתמע, נראה פתאום כי הסכם הקבע שעתיד להיחתם, הוא אומנם הישג לא מושלם במיוחד עבור ישראל, אך חסר תקדים עד כה בפתרון בעיית הגרעין האירני.
