בעקבות מאסטרס וג'ונסון

טל פלג-שגיא מסיימת לכתוב את עבודת הדוקטורט שלה בפסיכולוגיה, ובמקביל מתמחה בפסיכולוגיה קלינית במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, במחלקת גברים סגורה. אבל התשוקה האמיתית שלה היא חקר המיניות. טל למדה טיפול מיני והיא מיישמת את התמחותה האקדמית בשילוב שבין מחקר, הוראה וטיפול בבעיות מיניות של נשים וגברים. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בדיכאון ובסיפוק מיני בקרב סטודנטיות לרפואה. היא מצאה שבקרב נשים אלה קיים לעתים קרובות פער בין המראה החיצוני של "סופר וומן" לבין מצוקה חבויה.

מה דחף אותך לתחום עיסוקך הנוכחי?

"מאז ומתמיד ידעתי שאני רוצה להיות פסיכולוגית, גם כדי ללמוד ולהבין את נפש האדם וגם כדי לעזור לבני-אדם ולטפל בהם. כשסיימתי את לימודי התואר השני חיפשתי נושא הקרוב ללבי בתוך התחום הטיפולי. עולם המיניות משך אותי משתי סיבות: קודם כל מצאתי שהעובדה שאני אדם פתוח שמוכן לדבר על הכל מהווה יתרון למי שרוצה להיכנס לנבכי העולם הזה. שנית, הופתעתי לגלות עד כמה מיניות היא עניין רחב, ועד כמה הכל קשור למיניות: בריאות וחולי, לחצי היומיום, זהות ונטייה מינית, חברות, אהבה ו... מה בעצם לא?".

את לימודי התואר הראשון, בפסיכולוגיה ובצרפתית, למדה פלג-שגיא באוניברסיטת תל אביב; באותה תקופה הכירה את בן-זוגה, שלמד בבאר שבע, ונשבתה בקסמי הדרום. את התואר השני ואת הדוקטורט עשתה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לאחר מכן למדה לימודי תעודה בטיפול מיני באוניברסיטת בר-אילן, ועכשיו היא נמצאת באמצע התמחות בפסיכולוגיה קלינית במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע.

לדבריה, ההתלבטות העיקרית שלה היא "כיצד לשלב את כל מה שאני אוהבת לעשות: לטפל באנשים, לחקור, ללמד - ולהשאיר זמן לפנאי ולמשפחה".

בשנה הבאה היא אמורה להתחיל פוסט-דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, במעבדה של פרופסור דפנה (דפי) יואל, העוסקת בחקר מגדר ומיניות.

מהי תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך?

"אני זן נדיר: תל אביבית מלידה שהתאהבה בבאר שבע ובאוניברסיטה שלה ו'היגרה' לדרום. לפני לימודי התואר השני התלבטתי איפה להמשיך את חיי האקדמיים, ומצאתי שאוניברסיטת בן-גוריון היא הבית המתאים ביותר למה שאני מנסה להשיג. רציתי לעבוד עם אנשים נחמדים ומסבירי פנים, ואני מוצאת שזוהי אוניברסיטה משפחתית שקל להרגיש בה בבית. אני נהנית מתמיכה רבה ומפתיחות לנושא המחקר שלי".

מהו בעינייך הישג מקצועי?

"הדוקטורט שלי. כשאני והמנחה שלי, פרופ' גולן שחר, חשבנו על נושא מחקר בשבילי, הוא נתן לי עצה: 'תמצאי משהו שמעניין אותך ואותו תחקרי'. הודות לחופש הבחירה שקיבלתי ממנו התמקדתי בשאלה שתמיד העסיקה אותי: האם נשים יכולות להיראות מבחוץ מוצלחות מאוד, אבל מבפנים להיות מאוד מדוכאות? בסרטים ובספרים אדם מדוכא שוכב כל היום במיטה ולא קם... גיליתי שאחוזי הדיכאון בקרב סטודנטיות לרפואה הם גבוהים, ושהמיניות שלהן היא חלק גדול מן המשוואה: כשמדוכאים המיניות נפגעת, וכשאין מיניות איכות החיים נפגעת ונהיים עוד יותר מדוכאים. מצאתי גם שאחת התופעות החשובות בהקשר זה היא השתקת העצמי (silencing the self) זהו מונח שהמציאה החוקרת האמריקנית ד"ר דנה ג'ק (Dana Jack), והוא אומר שנשים רבות דוחקות פנימה תחושות, רגשות ומחשבות שליליות וכך נהיות מדוכאות. ואכן, בראיונות שערכתי כחלק מן המחקר גיליתי שהרבה סטודנטיות לרפואה ששוחחתי איתן הרגישו שהן חייבות לתפקד בכל מחיר, ולשם כך השתיקו חלקים גדולים של העצמי שלהן".

מה נותן לך סיפוק בעבודה?

"פירסמתי כמה מאמרים בכתבי-עת, אבל אני מרגישה שההישג הגדול ביותר שלי הוא הצלחתי בהוראה. אין הרצאה או שיעור שאחריהם לא פונים אליי סטודנטים בשאלות או בבקשה לעזרה, וזה גורם לי להרגיש שאני משפיעה על אנשים ועוזרת 'להוציא מן הארון' את תחום המיניות".