ילדות הייתה בי

ילדות הייתה בי
והעזתי פני באיש הגדול,
אני רוצה שיהיה לי
לא לאחרים. והוא ענה,
במה שיש די לך ולאחרים/

ימים רבים היו
ולאחר מכן/
וטעם הרגע החד עדיין בפי
ריח פרדסים באפי
ואבק חם בחלונות/

ובפעם אחרת אמר,
אין כוונתי לאמת האוביקטיבית
זו האולי מוחלטת, אלא
לאמת שנוכל לחיות אתה.
ואני נמהר הוספתי,
אתה ועל פיה
בכבדות השיב, לא, אינך מבין/

לאחר מכן ימים רבים
- כמה רציתי אז לומר,
לא שאיני מבין, ילדות היא
שבי -
אבק חם בחלונות
באפי ריח פרדסים
ובפי טעם הרגע