שרה נתניהו לא הגישה תצהיר כנגד תצהירו של אב הבית שתובע בגללה. במקומה הביאה הפרקליטות לבית המשפט המון תצהירים של עובדי מדינה, מה שצריך לעורר תמיהה למה הם מתנדבים פתאום להצהיר ועל מה בדיוק מחתימים אותם. ונזכרתי:
אירוע א' במסגרת עתירה לבג"ץ הבאתי פעם נתונים על כסף ששולם מסעיף תקציבי מסוים במשרד החינוך. לא חלף זמן ופרקליטות המדינה הנלחצת מסרה הודעה ותצהיר לבג"ץ שמעולם לא הוצא ולא שולם שום סכום כסף מהסעיף הזה. בבג"ץ אין חקירת עדים וכל הודעות פרקליטות המדינה מתקבלות שם תמיד כאמת וכתורה מסיני. וכי ייתכן שהפרקליטות תשקר לשופטים?
חלפו כמה חודשים ופגשתי ברחוב את חשב אותה המחלקה במשרד החינוך שממנה שולם הכסף והבעתי בפניו תמיהתי על הודעת השקר הזו. "ואיך זה לא שאלת את עצמך למה חתימתי שלי, כחשב המחלקה, לא מופיעה כלל בתצהיר לבג"צ?", שאל אותי החשב, וסיפר:
"באה אלי היועצת המשפטית של משרד החינוך שאחתום על תצהיר מוכן לבג"ץ בו כתוב שלא העברנו כסף מהסעיף הזה. אמרתי לה שאני לא חותם ולא אחתום על זה לעולם כי זה שקר, כי כן העברנו הרבה מאוד כסף מהסעיף הזה, ובתוך כמה דקות אבדוק במסמכים ואגיד לה בדיוק אפילו כמה כסף הוצאנו ממנו. ואז שאלתי אותה גם למה הם רוצים לשקר בבג"ץ. היועצת המשפטית החווירה, קמה, הורתה לי לשבת בשקט ולא לדבר עם אף-אחד ולא להתערב. ממני היא הלכה ישר לראש המחלקה והחתימה אותו על התצהיר, למרות שידעה שזה תצהיר שקר מוחלט, וגם ראש המחלקה ידע זאת".
חלפו כמה שנים ויום אחד התגלגל לידי מסמך משפטי מתיק הפרקליטות. המסמך היה פקס בכתב יד ששלחה פרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים של משרד המשפטים, אל היועצת המשפטית של משרד החינוך, ושזה היה לשונו: "דורית שלום. למה החשב... [כאן בא שמו של האיש] מסרב לחתום על התצהיר? תנסי לשכנע ולהחתים אותו בכל דרך אפשרית, אבל אם הוא ימשיך לסרב ולא תצליחי אז תמצאי ותחתימי מישהו אחר". עדות כתובה המאשרת שמחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה ידעה שאיש הכספים המוסמך במשרד החינוך מסרב לחתום על תצהיר שקר שהכינה עבורו הפרקליטות, ובמקום לחזור בה ממעשה ההונאה היא הורתה להחתים מישהו אחר.
ליועצת המשפטית של משרד החינוך קראו דורית מורג. עו"ד. לפרקליטה ממחלקת הבג"צים קראו אסנת מנדל. עו"ד. מנהל המחלקה שחתם על התצהיר השיקרי היה דן רונן. ד"ר.
אירוע ב' חלפו כמה שנים, ובעתירה אחרת לבג"ץ, שדרשה לחשוף בפני תיק משטרה שנסגר ללא כתב אישום ולבטל את הנחיות פרקליטת המדינה דאז,
עדנה ארבל, שהורתה ואיפשרה להסתיר תיקים, התייצב בבג"ץ נציג הפרקליטות וטען שצריך להסתיר מחשודים את תיקי החקירות שנוהלו נגדם כדי להגן על העדים שדיברו במשטרה, כדי שהחשודים לא יתנכלו לעדים. הטיעון הזה הוא כמובן שטות, שכן אם מוגש כתב אישום, הרי ממילא חובה לחשוף בפני הנאשם את כל תיק החקירה, כולל את פרטי כל מי שהעידו במשטרה נגדו, ואז לא טוענים שהנאשם עלול להתנכל לעדים שדווקא עשויים להפלילו בקרוב בבית המשפט. אז דווקא במקרה שהתיק נסגר ואין כתב אישום - מה סיבה יש לו לחשוד להתנכל עכשיו למישהו?
כדי לתמוך בטענת הפרקליטות כאילו שעדים מפחדים ומסרבים לעזור למשטרה, הגיש נציג הפרקליטות לבג"ץ מסמך ובו ציטט (מהתיק המוסתר) את אחד העדים כמי שאמר לחוקרים במשטרה שהוא מפחד להעיד ולעזור למשטרה כי "אני לא רוצה להסתבך עם האיש הזה". ככה נמסר לבג"ץ בכתב.
התקיים דיון ובסופו של יום קיבל בית המשפט העליון את טענתי שהתנהגות הפרקליטות לקויה ובלתי חוקית, שהנחיות פרקליטת המדינה אבסורדיות ונוגדות את השכל הישר, זכיתי בעתירה ובג"ץ ציווה לחשוף בפני את תיק החקירה הסמוי (ומאז, אגב, כל תיק חקירה שנוהל נגדכם פתוח לעיונכם, ואסור להסתירו). אלא שאז התגלתה בתיק אותה עדות שצוטטה לבג"ץ. וכך היה המשפט הנכון שאמר העד במשטרה: "אני לא יודע למה הזמנתם אותי. אני מוכן לעזור לכם בכל מה שתבקשו, אבל אין לי מידע, אני לא מכיר בכלל את הנושא ואני לא יודע בכלל במה המדובר. אני חי בלונדון ולא הייתי בכלל בארץ בחמש השנים האחרונות, אני אומנם מכיר את פריצי הזה, שאני מאוד לא מחבב אותו ואשמח להפיל אותו, אבל אין לי שום קשר איתו, לא ראיתי אותו שנים, ואני אפילו לא יודע מה הוא עושה וגם אין לי שום סיבה ורצון לדעת או להתעסק עם האיש הזה". הנה עדותו הכתובה. הפוך לגמרי ממה שהפרקליטות ציטטה ומסרה לבג"ץ. לא אדם שמפחד להעיד ומהסס לסייע למשטרה מחשש להתנכלות, אלא אדם שמעיד שהוא לא קשור, לא יודע, לא היה בכלל בארץ בתקופה הרלוונטית ושאין לו מה להעיד.
טקסט עדותו החתומה במשטרה מוכיח שהציטוט שהוגש לבג"ץ היה שקר גס. ציטוט מסולף בהשמטות מכוונות, שהובא הפוך מתוכנו ונועד במפורש לשקר לשופטים.
לאיש שהופיע לדיון מטעם פרקליטות המדינה שכתב ומסר לשופטי הבג"ץ את הודעת השקר הזו קראו
שי ניצן. עו"ד. כיום פרקליט המדינה.
שיטה שכזאת... אז למי שלא מבין עדיין איך פרקליטות המדינה מביאה תצהירים והודעות לבתי משפט, איך היא מכינה כאלה, באלו שיטות היא נוקטת ומה מידת אמינותם, עבורם הובאו שני אירועים אלה לידיעה. נחמד להיזכר איך
חיים רמון, מי שסיפרתי לו בזמן אמת על המתרחש במערכת המשפט בישראל, כולל בפרשיות אלה, לא רצה להאמין לי שפרקליטות המדינה נוהגת לשקר, להסתיר אמת ואף מעלימה תיקים ומסמכים. היום הוא כבר מאמין ויודע. רק באיחור קרדינאלי וכואב מאוד מבחינתו.
אז למי שלא הבין איך זה שכל-כך הרבה עובדים במשרד ראש הממשלה ובבית ראש הממשלה התנדבו לפתע להגיש תצהירים נגד אב הבית, כשכולם עושים זאת במקומה של שרה, מומלץ לעקוב אחר המשפט. כי אם השופטת איננה בוגרת הפרקליטות בעצמה, והיא לא, זה עוד יכול להיות מרתק ומאוד מעניין. מעזרא סיידוף המוכר לנו מפרשת עמדי ועד אחרים, פחות מוכרים, שבוודאי ייחקרו ואולי יישברו ויחליטו לספר בשלב מסוים מה בדיוק הביא אותם להתנדב לחתום על תצהיר במקום שרה נתניהו ומי כתב להם את תצהירם ואיך. ואולי לא. משפטים לא תמיד חושפים את האמת, אבל את השיטה אנו כבר מבינים. הפרקליטות במיטבה.
