פוסט-מורטם

כשנפטר חולה בנסיבות בלתי ברורות, חייב הרופא להמליץ למשפחה על נתיחה שלאחר המוות, ובלועזית, פוסט-מורטם.

דווקא המונח בעברית טוב יותר מן הלועזי. פוסט-מורטם, אחרי המוות, יכול להיות הכל - לוויה, שירת מלאכים, מטח של שלוש יריות. בעברית זהו ניתוח - ניתוח גשמי וניתוח מחשבתי - על-מנת לברר את סיבת הכישלון, כשהמוות ניצח את הרפואה.

בימים האחרונים עורכת התקשורת נתיחה שלאחר המוות, אחרי הכישלון הבלתי צפוי שסבלה כאשר שילבה כוחות עם כל הגורמים האפשריים - האקדמיה, המשפט, גורמי חוץ, נשיא ארצות-הברית - כדי להשיג את המהפך המיוחל. כה נחרץ הוא הכישלון, עד כי חלק מאריות התקשורת חזרו אל סיסמת העבר וקראו להחליף את העם, בעוד שאחיהם החלו מתנבאים בשמחה משולחת רסן לאיד על השבר הנורא העומד לטרוף את העם עקב בחירתו באיש הלא-נכון.

האבחנה הטובה ביותר שמגיעים אליה מרבית התקשורתנים לאחר ניתוח נוגה לאחר המוות הוא כי העם, במיוחד שוכני הפריפריה של תל אביב, הוא טיפש, ואף מטומטם. טיפש, כי אינו מעריך את הדרך הנכונה שהוצגה בפניו ברוב עמל, מאמץ וכסף רב, ומטומטם, כיוון שהוא מאמין ליונים הפורחות מכובעו של הקוסם ולהפחדות ששלף משרווליו, לאחר שהפשילם לצורך עבודת החפירה שלפניו. כה מטומטם עד כי יומיים של תעמולה נמרצת ואזהרה חסרת שחר שנמסרה בקול סמכותי מפי הקוסם חמש שעות לפני סגירת הקלפיות מספיקות להפוך שש שנים של אומללות, יאוש וחוסר ביטחון תזונתי.

את האבחנה הזו מבססים התקשורתנים על העובדה שכל הסקרים חזו למועמד שלהם - השייך לזרם הנכון, למשפחה הנכונה, לשבט הנכון ונהנה מתזרים מזומנים ותמיכה נרחבת בעולם החושב נכונה - ניצחון, אם לא בנוק-אאוט אז לפחות בנקודות. לא יכול להיות, אלא בכישוף, שכל הסוקרים טועים, הגם שכולם נראים, מדברים ונשמעים כאילו יצאו מאותה כיתה מצומצמת למחוננים מבית הספר בליך.

את האבחנה הזו מבססים התקשורתנים על חוסר שביעות הרצון במקרה הטוב, והיאוש במקרה הרע, שמביעים בפני התקשורתנים כל נשואי הכתבות והחקירות והמחקרים והתחקירים. הרי אם יש כל כך הרבה אנשים בלתי מרוצים, שהמילקי יקר להם, שהדירות יקרות להם, שהמכונית יקרה להם, שהמרקע של 52 אינץ' יקר להם, בטח לעומת מדינה מתוקנת כמו גרמניה, הרי סביר שכל אותם בלתי מרוצים משתוקקים למהפך. הרי אם יושבי שדרות ואשקלון ובאר-שבע וקרית גת שחטפו טילים מרצועת עזה במשך 50 מיום, בסבב שלישי, מתלוננים, מובן מאליו שכולם כאחד ינשקו את פעילי V15 וירוצו לקלפיות כדי להשליך את הקוסם מן הבמה.



לא העם מטומטם

חלק מן העונג מן הנתיחה שלאחר המוות היא לקרוא את דברי הראש וראשון לחושבים נכונה, האיש שהביא אותנו לאוסלו ואת הטרור למשכנותינו - מר יוסי ביילין. ארבעה ימים לפני הבחירות, בהיותו מבוסם סקרים, קבע ביילין כי הבחירות הן בין הלאומי ללאומני. לפי ביילין, המחנה הנכון יביא לסיום הכיבוש, מאמץ להביא לשלום ישראלי-פלשתיני על-רקע היוזמה הערבית החוגגת בר-מצווה, כי השלום עם שכנינו ישנה את ישראל, ישחרר אותה מן החרמות הכלכליים, ויביא לשיתוף פעולה עם מדינות הזקוקות לה, והחשוב ביותר: הוא יפתח בפנינו את העולם הערבי כולו. ואילו הגורם הלאומני חושש מאוד משלום, שהוא בלתי נמנע, ולכן הוא דוחה את הקץ הבלתי נמנע של שלטון הלאומנות.

האבחנה שלי מן הניתוח שלאחר המוות היא שכל המחנה החושב נכונה לוקה במחשבת כישוף. לחלופין, הוא לוקה ביכולת בלתי מוגבלת להאמין בשקרים של עצמו. לכן אך טבעי הוא שאותו מחנה של מאמינים בכישוף יתנהל באופוזיציה ביחד עם המערך של הערבים - נציגות ממשלת מחמוד עבאס-חמאס בכנסת. גם הערבים מאמינים בשקרים של עצמם באמונה שלמה, וכך הלך העורב אצל הזרזיר.

נתחיל מן הסוקרים. קמיל פוקס אומר, למי שמוכן להקשיב, כי רק אחד מכל עשרה נשאלים מוכן אכן לענות לשאלות הסוקרים. יתר על כן, הסוקרים מוגבלים לטלפונים נייחים בשעות שבהן סביר למצוא אנשים בביתם. לאחר מכן הם אוספים מידע מ-500 עד 1200 נסקרים, מקווים שכולם אומרים אמת לטלפנית שאולי עובדת עבור מס הכנסה, או אולי ארגון שוודי עויין, או אולי ממשלת אירן, שאכן יגיעו לקלפי, במקום לחוף הים, לכותל או לקניון, ואכן יטילו פתק כשר על-פי המתווה שמסרו לאותה טלפנית. אחרי כל זה, אומר לנו הסוקר שהדיוק הסטטיסטי של המדגם הוא 3 אחוזים. האם מישהו מוכן לנסות תרופה שנוסתה באופן כה רשלני על-ידי אנשים שאולי קיבלו כסף כדי להשיג תוצאה רצוייה? הייתכן שהסוקר התחיל להאמין לשקרים ולסטטיסטיקה?

כי מול כל שוכר שמתלונן ששכר הדירה יקר לו, יש בעל הנכס שמרוצה מאוד מכך שעם פרסום המודעה, צובאים על דלתו 70 שוכרים בכוח. מול כל רוכש דירה המתלונן על יוקר הדיור, ניצב קבלן או מוכר שמרוצה מאוד שחמישה קונים בכוח מתחרים ביניהם על הדירה ושיש להם הכסף לממש את הרכישה. מול כל מי שחפץ במרקע חדיש המתלונן כי אותו מוצר מצוי בשליש המחיר בגרמניה, עומד מוכר שהצליח באורח פלא למכור 10 מכשירים כאלה. הפנייה הסלקטיבית אל המתלוננים בעם, במיוחד כשהמראיינת המפורכסת מעודדת את המרואיין המשתוקק ל-30 שניות של תהילה (הייתי בטלוויזיה!) להתלונן כדבעי, יוצרת גלי אתר של התלהמות תלונתית, נחשולי אתר של חוסר שביעות הרצון, שעליהם גולשים התקשורתנים. "אתר" כידוע הוא המצאה מילולית מן המאה ה-18 לתווך שאינו קיים.

נמשיך בתלונות של הרצים אל המקלטים וצופי קרבות-האוויר בין הקסאם לכיפת ברזל. על כל מיבב שחטף פצמ"ר על ביתו יש שכן שזוכר מי מסר לחמאס את השטח. על כל מתלונן שהמתיישבים ב"שטחים" שתו לו את הכסף, יש מי שרואה את ההשקעה העצומה במיגון, ברכבות, בדרכים ובהרחבת ישובים שהושקעה כתגובה ציונית הולמת לטרור החמאסי. התקשורתנים ששתו בשקיקה את דברי המתלוננים התעלמו מאסירי התודה שבנו בית בהרחבה בקיבוץ, ולא ספרו אותם בדרך לקלפי. כל אלה לא נספרו אצל הסוקרים והתקשורתנים, אך בקלפי הם נספרו היטב, על-אף הזיופים בקלפיות הערביות.

לבסוף, ניתוח של דבריו של המכשף שבאמת מאמין, לפחות מעל דפי העיתון החינמי שחבריו רצו לסגור, לאשליות המילוליות שהוא מפזר.

הכיבוש: שלי צדיק ושלך כבוש - זוהי משנתו של ביילין. ומה חמאס חושב על זה? הפצמ"רים על מפלסים, נתיב עשרה ושדרות נותנים את התשובה. שוחט החייל ברכבת ההגנה היא תשובה נוספת.

שלום ישראלי-פלשתיני: 22 שנה לאחר ה"שלום" - המלחמה בעיצומה. לא רק מלחמת הערבים ביהודים, אלא מלחמת הערבים בערבים, הסונים בשיעים, ההות'ים בתימנים, ג'בהת אלנוסרא בצבא המצרי, האנסים של מלמו בנשים השוודיות. גבולות האיסלאם תמיד מדממים, ולא משנה מי נמצא בצד השני של הגבול.

יוזמה ערבית 2002: ר' לעיל. את היוזמה הערבית אנו רואים בפעולה בסירוב של המפלגה הערבית אפילו להסכם עודפים עם מפלגה שהיא יהודית רק בחלקה, שלא לדבר על שלום. נראה את הסעודים עושים יוזמה מדינית עם ההות'ים של תימן.

שחרור מחרמות כלכליים: המדינה המחרימה ביותר את ישראל היא טורקיה. סך הסחר עם טורקיה עלה מ-2011 עד 2014 ב-1.2 מיליארד דולר. מ-1997 עלה הסחר כמעט פי-20. ובאשר לאירופה, על-פי האתר של מכון היצוא, במחצית הראשונה של 2014 עלה היצוא לאיחוד האירופי בשיעור דולרי של כ-10 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. האם היציאה מעזה שחררה אותנו מאיום החרמות?

שיתוף פעולה עם המדינות הזקוקות לה: בימי הזוהר של מזרח-תיכון-חדש של שמעון פרס, הזדעקו מדינות ערב מהצהרותיו של שמעון כהוכחה לכוונות ההשתלטות של היהוד על הכלכלות של הערבים. לעומת זאת, דווקא בימי שלטון של הלאומני-הניאנדרתלי-שישתה-ציאניד-ביבי, חתמו מצרים וירדן על הסכמים לרכישת גז בהיקף של מיליארדים, ובפעם הראשונה שמדינת ישראל הופיעה ככזו בספרי הלימוד של הממלכה ההאשמית.

שליטה בעם אחר: דווקא העם החמאסי ששוחרר, הוא שתובע לראות בו ככבוש, והוא שנסמך לחלוטין על ישראל לכל צרכיו. סביר שמדינת פלשתין בלב הארץ תהיה אף היא לחמאסטן, ותתבע לעצמה את מעמד הכיבוש והתלות בישראל לכל צרכיה אף יותר ממדינת אש"פסטן.

אז זהו. העם אינו מטומטם. הוא פשוט מסרב להאמין לשקרים שממציא חלק ממנו. למעשה הוא כה חכם, עד שהוא מוכיח את שקריותה של האמת-על-פי-גבלס, שככל שתחזור על השקר יותר פעמים כך יהפוך לאמת.

ייתכן שזהו ההבדל בין העם הגלותי לעם הישראלי. יהדות הגלות והיהודים שהגלות מאפיינת אותם נוטים להאמין לשקר הגדול שעליו חוזרים עוד ועוד עד שיאמינו. ואילו העם היהודי הישראלי, זה שעיניו בראשו והקורה הגלותית ניטלה מבין עיניו, רואה מבעד לשקר וכישוף, מבעד לאחיזת העיניים והאשליות הממומנות היטב, מבעד לסוחרי הסחרירים והתקשורתנים - את המציאות שהיא הרבה יותר טובה, בטוחה וצופיה לעתיד משמספרים לו.

התקשורתנים מספרים לנו שהמת שנותח יקום חיש מהר לתחייה כשהעם המטומטם יוכה כדבעי בעקבות בחירתו. ייתכן. אבל סביר יותר להניח שאלו יהיו לא יותר מתנודות חסרות משמעות של פעילות חשמלית ללא דופק. כל עוד החושבים נכונה מאמינים בשקרים של עצמם ובנרטיב שחיברו לעצמם כחלופה לעם, לארץ ולספר הספרים, הגופה הזו של השמאל הפוליטי תישאר בקירור עמוק.