הפער בין החוק היבש למציאות המתקדמת

ההתפתחות הטכנולוגית

התחום הזה של הפיתוח הטכנולוגי עושה רושם כמו פריצה של מעינות, או מהפכי טבע שקשה לאדם להתחרות בהם למרות שהם המצאה של בני-אדם. אומנם יחידים ומוכשרים אבל הם רואים מהר ורחוק לעומת החוק שהוא בעיקרו סטטי ואיטי. הסטאר-אפים למיניהם הביאו למהפכה בתחומים רבים, תקשורת אישית, תקשורת עסקית, תקשורת בתעבורה, בקשר שבין התקשורות השונות עד שאדם מן השורה קשה לו לעקוב ולהבין את שפע האינפורמציה והטכניקה החדישה שעומדת לרשותו.

על-רקע טכנולוגיה כזאת, קשה לפעמים לחוק היבש למצוא פתרונות. לקח שנים, עד שהחקיקה הצליחה להדביק את קצב ההתפתחות בתחום הסלולר למשל: היכולת לאתר ולקבוע מיקום של אדם על-פי הטלפון הנייד או השיחה האחרונה שבוצעה. ירוט שיחות טלפוניות - האזנות לרשתות, ירוט מיילים, האזנות סתר בלתי חוקיות, שתילת תוכנות ריגול בנוסח "הסוס הטרויאני" וכדומה להם, ורוח הדמיון עדיין בעיצומה. לכל החידושים האלה - לא היה בהתחלה כיסוי משפטי, והלאקונות המשפטיות נתנו אותותן בפסיקה ע"י זיכויים פליליים או דחיית תביעות אזרחיות.

הטרור המדינתי והגלובלי

הטרור המודרני המסוכן וחסר הגבולות הן באכזריותו והן בגבולותיו, איננו מכוסה משפטית בחוק הבינלאומי. האמנות השונות כולל ארבע אמנות ז'נבה, המשפט הבינלאומי, כללי המלחמה והספרות המשפטית בנושא אין להם מענה משפטי, לרוב האירועים של הזמן האחרון, ובוודאי לא לתופעות כמו דאע'ש וגרורותיו.

התוצאה- מדינות רבות, ביניהן ארה"ב, אנגליה וארצות אירופה הנוספות, החמירו את החקיקה המתייחסת לתחום הגנת המולדת והציבור ע"י חקיקה מדינתית, שפוגעת מחד ומצמצמת במידה ניכרת את זכויות הפרט ע"ח זכויות הציבור, טובת המדינה ובטחונה.

חקיקה נגד טרור

מדינות דמוקרטיות רבות, נאלצו בלחץ הנסיבות והאירועים, לחוקק חוקים המחזקים את ארגוני הביטחון המדינתיים להילחם ולהתגונן כנגד הטרור המשתולל.

בריטניה והטרור: בשנת 2000 קיבל הפרלמנט הבריטי את Terrorism Act 2000 - שביטל חוקים רבים שכוונו בתחילה כנגד הטרור האירי, והסדיר את החקיקה בלחימה בטרור באופן כללי, לרבות עונשים כבדים לצד סעיפים רבים שניתן לראות בהם הגבלות ופגיעה בזכויות הפרט ע"ח זכויות והגנת הציבור, כולל מעצרים, מניעת פגישות עם עו"ד לתקופה מוגבלת וכו'. בדצמבר 2001 נתקבל בפרלמנט הבריטי החוק Anti-Terrorism Act, שהרחיב עוד יותר את הסמכויות של גופי הביטחון להגן על המדינה.

חקיקת אנטי-טרור בארה"ב: בשנת 2001 נתקבל החוק USA Patriot Act שערך רפורמה, איחד וביטל מספר חוקי ביטחון לחוק מקיף אחד ודי קיצוני בסעיפיו, שפגע לא במעט בזכויות האזרחיות וזכויות האדם, שהיו די ליברליים ופרוגרסיביים עד אירועי ה-9.11, כלומר: אירועי התאומים.

החקיקה בישראל: המעצר המנהלי הוא אחד הכלים החשובים במלחמה בטרור ובמניעתו לצד תיקוני חקיקה נוספים שנוספו משך השנים בנושא זה כמו התיקון של 2005, לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) או חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירות ביטחון), משנת 2000 וכן החוק למניעת טרור, שהחל עוד בשנת 1948 עם תיקונים, תוספות וחידושים בשנת 2012-2009.

הפתרון המשפטי

למרות החקיקה הנרחבת שבאה להילחם בתופעות חברתיות בלתי צפויות והקדמה המהירה בטכנולוגיה, הביאה למצב שבו המערכת המשפטית אין לה כלים לגונן על האזרח, על ביטחון המדינה, לפי החוק היבש, שעל פיו לרוב מתפקדת המערכת.

הפתרון המתבקש - הפעלת עקרון חדש/ישן של בתי המשפט והשופטים, הוא עקרון האינטליגנציה והשכל הישר.

פרשנות ושכל ישר - תורת פרשנות המשפט, בנויה על העקרון שבית המשפט, בעיקר בית המשפט העליון או בג"ץ מכניסים לחוק היבש את כוונת המחוקק או בתורת החוזים את כוונת הצדדים להסכם. אך לא תמיד זה מספיק ולא תמיד זה אפשרי ובתי המשפט מוציאים לאקונות בחוק וממליצים לתקנם שיתאימו לרוח הזמן והמשפט המתפתח.

אין תחליף לאינטליגנציה - כמו שאין תחליף למוחו ושכלו של אדם, אין תחליף להמצאותיו וכושרו לחשוב ולייצר פתרונות למצבים משתנים ומתחדשים.

אינטליגנציה - תבונה שכל (לפי המילון): זה מה שחסר במקרים רבים, בפוליטיקה, במשפט, בחיי יום יום ואפילו בחוקי הספורט. העקרון המודגש לעיל - צריך וראוי שיפעל גם בתחומים אחרים וגם בגופים אחרים, כמו ממשלה, כנסת, משטרה, פרקליטות ובכל מקום בו יש לאנשי צמרת יכולת להחליט, לחתוך עניינים ולקבוע הסדרים לטווח קצר או ארוך.

הערה: הנושא שבדיון עלה בכנס של לשכת עו"ד מחוז ת"א/המרכז בנוכחות שופטים עליונים.

ברגע האחרון:

חג שמח, פורה ובריא לכל הקוראים, חג של חרות וביטחון ואל תשכחו - עברנו את פרעה...