הבחירות מאחורינו, מסביבנו התפתחויות אסטרטגיות דרמטיות, אך אני רוצה להצביע על תופעה הנוגעת לעתיד בכל מה שקשור לדמוקרטיה הישראלית. כוונתי להתאגדות של "מפקדים למען ביטחון ישראל" שהייתה חלק בלתי נפרד מהתנועות החוץ מפלגתיות שהתלכדו סביב הסיסמה "רק לא ביבי"! ותחילה גילוי נאות. בתחילת דרכה, עוד בטרם החל מסע הבחירות, הרימה התאגדות ה"גנרלים" על נס את הקריאה להסדר אזורי, הדגישה שהיא לא נגד ראש ה
ממשלה, וכי "היוזמה הערבית" כפי שהיא אינה מקובלת עליה. תמכתי בכך, ואף כתבתי על כך (מעריב, 9 נובמבר 2014).
ברם, בהדרגה הבחנתי כי ההתאגדות הופכת לכלי פוליטי הפועל בראש חוצות להחלפת ראש הממשלה, הרחק ממטרת הקמתה הראשונית. אני מלא בושה וגם חרדה. למה בושה? כי התביישתי בקצינים שאני מכיר ומוקיר אותם, שהפכו לחומר תעמולתי הכי זול בידי פרסומאים ויחצ"נים. על חצאי עמודים, פעמים על גבי עמודים שלמים צבעוניים, בכל אמצעי התקשורת, אנו רואים את פניהם של קצינים בכירים ולידם כתוביות הקובעות "עובדות", כמו: "תחת נתניהו ירושלים לא בטוחה ומחולקת בפועל"; תחת נתניהו החמאס מתחזק, ממשיך להתחמש ולחפור מנהרות"; תחת ביבי חיזבאללה ממשיך להתעצם וכבר פותח חזית שנייה בגולן".
אני מוכן לחתום שאלו לא דברי הקצינים, כי קשה להאמין שהם הוציאו מפיהם דברי תעמולה כאלו זולים. ברוח התעמולה הזאת הייתי מוסיף עוד כמה "עובדות", כמו: "תחת ביבי גדלה האוכלוסייה בלבנון"; "תחת ביבי החמאס מחנך את ילדיו לשנאת ישראל". ודבר מעניין ומצחיק: כל הקצינים משתמשים במילים "תחת ביבי". אין כוונתם לאחוריים שלו, אלא כוונתם להגיד שבזמן כהונת ביבי קרה כך וכך (וכמובן שהוא אשם בכך). אבל השימוש האחיד במילה "תחת" (שהיא תרגום לא מוצלח של המילה האנגלית UNDER ), יכולה בהחלט להיות מובנת כאילו ביבי הוא זה שבזמן שלטונו על חיזבאללה, הצליח הארגון הזה להתעצם. אכן, טעויות של פרסומאים.
ואני מתבייש בשביל צה"ל. דומה כי ה"גנרלים" של ה"מפקדים למען ביטחון ישראל", התחרו ביניהם מי יגיד דברים חמורים יותר על ניצחון החמאס במבצע "צוק איתן". זאת למה? כדי להכפיש את ראש הממשלה שלא "חיסל" את החמאס כפי שהבטיח בעבר ?! ביישתם את הרמטכ"ל, ביישתם את הלוחמים, וכמובן, לדעתי, ביישתם את עצמכם.
ולמה אני חרד, וזאת הנקודה המהותית? כי איני מכיר אף מדינה דמוקרטית שבה התארגנו "גנרלים" על-מנת להפיל ראש ממשלה שהוא האחראי על הגופים הביטחוניים משם הם באו. לא היה כדבר הזה! בסוף שנות השמונים קמה הארץ תנועת "שלום וביטחון". היא כללה הרבה מאוד "גנרלים" ו"קולונלים" ואף בעלי דרגות נמוכות יותר, אך היו בתוכה גם הרבה אזרחים מעולם האקדמיה והעסקים. צביונה היה שמאל לאומי מתון. היא יצאה בתוכניות מדיניות משלה, ובהרבה מקרים התנגדה למדיניות ממשלות הליכוד. אבל מעולם לא נטלה חלק במסעות הבחירות, ומעולם לא קראה להפיל את ראש הממשלה. לא כך הפעם. איש ביטחון בכיר לשעבר אמר לי בערך כך: " נכון שאין דבר כזה בעולם, אך באף מקום בעולם ראש ממשלה לא מוביל את אונית הטיטאניק לעבר הקרחון". עניתי לו: בשביל זה יש מפלגות פוליטיות במדינה דמוקראטית; אם ה"גנרלים" חושבים שראש ממשלתם נוקט במדיניות שגויה לחלוטין, המובילה לאסון, אז שיצטרפו בבקשה למפלגות הפוליטיות. ככה נוהגים במדינה דמוקרטית.
הדבר החמור ביותר הוא שנקבע כאן תקדים מסוכן. "מחר" תתארגן קבוצה אחרת של קצינים בכירים, נגיד מהימין, שתשיג הרבה כסף ותקרא להפלת ראש הממשלה מהשמאל/מרכז. לאן נגיע?! טוב היו עושים מקימי " מפקדים למען ביטחון" אילו היו מתפרקים.
