שבועיים חלפו מאז היודע תוצאות הבחירות לכנסת ואין סימנים לכך שהתקשורת אכן מתכוונת לעשות חשבון נפש אמיתי לאופן שבו סיקרה את מערכת הבחירות למרות ההצהרות וההתבטאויות של בכירים בתקשורת על הצורך בכך.
אין שום סימנים לשינוי כלשהוא באופן שבו מסקרת התקשורת הישראלית את המערכת הפוליטית והמגעים להקמתה של הקואליציה החדשה.
מי שמנתח את הסיבות לכישלון הפרשנים הפוליטיים והסוקרים בתחזית התוצאה האמיתית בליל הבחירות יגלה כמה סיבות, רבים מאמצעי התקשורת הובילו קו סיקור ברור נגד הליכוד והעומד בראשו ונכנסו למה שנקרא קונספציה שגרסה כי
בנימין נתניהו סיים את תפקידו ההיסטורי וכי "
המחנה הציוני" בראשות
יצחק הרצוג יעלה לשלטון.
הפרשנויות הפוליטיות היו נגועות בקונספציה הזו עד לרגע האחרון, עד שנודעו תוצאות האמת, אז ניתן היה גם להבחין, על מסכי הערוצים השונים,בפרצופיהם המאוכזבים של כמה מהפרשנים הפוליטיים הבכירים.
התקשורת מוטה פוליטית ואין זה חדש, מערכת הבחירות האחרונה רק שבה וחיזקה את הקביעה הזו. אולם כדאי לשים לב לעוד שתי נקודות חשובות, מדגמי הטלוויזיה בערוצים השונים כשלו מכיוון שמצביעים רבים סרבו להשתתף בהם. חלק מהמצביעים שכן הסכימו להצביע בקלפיות של מדגמי הטלוויזיה שיקרו בהצבעתם ושמו פתקים שונים מאלה ששמו בקלפיות האמת.
הם פשוט הטעו את הסוקרים שהפעילו את המדגמים כאילו הצביעו עבור "המחנה הציוני" בזמן שבאמת הם הצביעו עבור הליכוד או מפלגות אחרות של הימין הישראלי. התופעה הזו, ששיבשה את היכולת לחזות את תוצאות האמת בשעה 22:00 ביום הבחירות, מעידה על היחס בעם לאמצעי התקשורת בישראל.
רבים בציבור הישראלי מאסו באופן הסיקור הפוליטי המוטה של התקשורת בישראל שהגיע לשיאים חדשים במערכת הבחירות האחרונה במיוחד נגד הליכוד ובנימין נתניהו. תחושת המיאוס הייתה מלווה גם ברצון לנקום בתקשורת ובשליחיה, במקרה הזה מדובר בסוקרים, להטעות אותה ולהכשילה ובסופו של התהליך גם לשמוח לאידה.
לכן, כל מי שרוצה לעשות חשבון נפש אמיתי בתקשורת צריך להבין כי אין מדובר רק בצורך בחשבון נפש אד הוק לתקופת מערכת הבחירות, זה צריך להיות חשבון נפש כולל ומעמיק שיבדוק מדוע חלקים רחבים בציבור הישראלי הם נגד התקשורת.
אין לי ספק שזה לא יקרה, מה שהיה הוא שיהיה. שום דבר מהותי לא עומד להשתנות בתחום הסיקור הפוליטי של אמצעי התקשורת בישראל. אותם הפרשנים יחזרו לסורם במהרה מכיוון שיש להם השקפות עולם מגובשות ואידיאולוגיה יצוקה בבטון.
לזה יש להוסיף את האגו הענק של אותם פרשנים ואת קו הסיקור שמכתיב העורך הראשי, המו"ל או בעל השליטה. לא מעניין אותם באמת מה שחושב העם על התקשורת, הם מרגישים מורמים מעם ובטוחים שהעם צריך להתיישר עם עמדותיהם ועם האידיאולוגיה שלהם.
לכן, אין מדובר רק ב "יום הכיפורים" של הסוקרים, למעשה מדובר ב"יום הכיפורים" של הפרשנים הפוליטיים של התקשורת הישראלית.
רבים מהציבור נקמו בסוקרים מכיוון שהם רואים בהם חלק בלתי נפרד מהתקשורת, הרי לכל ערוץ טלוויזיה היו סוקרים שעבדו עבורו והכינו לו את המדגם.
במצב הזה שבו התקשורת לא עושה חשבון נפש אמיתי, מסיקה את המסקנות ומיישמת את הלקחים הנדרשים, נראה שהסטטוס קוו ימשך והעם ימשיך להיות נגד התקשורת.
