ביום הבחירות היה יו"ר
הבית היהודי נפתלי בנט משוכנע שיזכה בכמות מכובדת של מנדטים שיאפשרו לו להגיע לעמדת מיקוח טובה על "תיק מכובד" שיקבל במו"מ הקואליציוני, אך נוכח המפולת של הבית היהודי והניצחון הסוחף של הליכוד, נותר ורק חצי תאוותו בידו. מצב זה, הרחוק מאוד מגודל הציפיות, היה ככל הנראה הסיבה שגרמה לבנט לאבד את מעט הסבלנות שעדיין נותרה לו אחרי הכישלון האלקטורלי ולגרום לעצמו ולמפלגתו נזק אסטרטגי, כאשר בכנס פעילים פתח בקרב מילולי חריף נגד
בנימין נתניהו, קרב שהוקלט ונחשף על-ידי
גלי צה"ל.
"נתניהו חושב שאנחנו פראיירים? למה, מה קרה?", נשמע בנט קורא-שואל בהתרסה זועמת, המושמעת כאילו מעמדת כוח. "הוא בונה על זה שהציבור שלנו פראייר", הסביר בנט הנרגז והבהיר לחברי מפלגתו כי "נפגשתי עם נתניהו פעמיים והוא התחמק מלנהל אתנו משא-ומתן". כדי להוסיף עוצמה לאווירה הסוערת הבהיר בנט למאזיניו את גודל העלבון והזלזול מצד נתניהו בדרך הבאה: "כל מה שהוא אומר לנו זה 'או חוץ או חינוך'. האם כתוב בטאבו שאריה דרעי יהיה בתיק הפנים? האם כתוב בטאבו שליברמן יקבל תפקיד של שר החוץ? האם כתוב בטאבו שש"ס ידרסו אותנו בתחום הדתות?".
בנט הזועם על התנהלות נתניהו במהלך הדיבורים ביניהם, שכלל לא היו משא-ומתן, לא הבין כנראה כי עלבון איננו יכול לשמש תשתית למדיניות פוליטית כשהסביר: "נתניהו חושב שאנחנו פראיירים ושהוא יוכל לעשות על הציבור שלנו 'סיבוב' עוד פעם. הכול כתוב בטאבו חוץ מהבית היהודי, כי אנחנו ערכיים". והוסיף בנט והשמיע דברי יוהרה שלמשקיף מהצד נראים מגוחכים: "אנחנו רוצים עמדה לאומית בכירה מאוד. חוץ, ביטחון".
בסיום ההקלטה ששודרה נשמע בנט אומר: "הליכוד יגידו שאם אנחנו נתעקש להיות בעמדת הובלה אז אנחנו נוביל לממשלת אחדות. יגידו שאנחנו נהיה האשמים". אחד הפעילים הגיב, בלגלוג ששיקף את האכזבה הגדולה של הנוכחים, כאשר שאל את חבריו: "עם שמונה מנדטים הוא רוצה לקבל את החוץ"?.
הטעות של בנט בהשמעת דברי הזעם המשקפים עלבון אישי כבד, איננה טמונה בחוסר הבנה פוליטית, אלא בכישלון לרדת לשורשי נפשו של נתניהו ולמהות סביבת חייו. דווקא הוא, בנט, שעבר התנסות לא נעימה במחיצתם של נתניהו ורעייתו שרה, היה חייב לדעת טוב יותר מאחרים, כי ניסיון להפגין כוח שאין לו, יוביל אותו רק בכיוון אחד - רחוק משולחן הממשלה.
עדיף היה לבנט אילו הבין, כי נתיב המילים החריפות וצורת ההתבטאות הנמוכה, לא יוביל אותו לעמדה בכירה - חוץ או ביטחון, כמשאלתו - אלא עלול להשאיר אותו גם מחוץ למשרד החינוך ואולי בסופו של יום יוביל אותו רק למשרה מדרגה פחותה במשרד הדתות.
במצב הדברים המעורפל בכול מה שקשור למו"מ על הרכבת הממשלה נראה, כי טוב היה עושה בנט אילו התריס בפני נתניהו, במישרין או בעקיפין, שבמצב הנוכחי כלל לא בטוח שמפלגתו מעוניינת להצטרף לקואליציה שמנסה נתניהו להרכיב. בתור אדם מאמין, טוב היה בנט עושה אילו במקום להכניס את עצמו למסלול של מריבה קולנית מיותרת ובלתי מועילה, היה משנן לעצמו שוב ושוב את הפתגם: "מוות וחיים ביד הלשון" או לפחות מגבש אמירה אישית בנוסח "סוף דיבור במחשבה תחילה". בדרך זו היה בנט מאפשר לעצמו להוות איום מסוים על נתניהו ולהשיג הרבה יותר.