בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האזור בוער, אבל לאובמה בוער לטפל בסכסוך הישראלי-פלשתיני. הפלשתינים נמצאים בתנופה של "אינתיפאדה מדינית". יוזמה ישראלית שתכליתה לפתור את הסכסוך אינה ריאלית, לדעתי. אם יוזמה, אז צנועה יותר, אך בחסות כל מדינות הקואליציה הערבית הנלחמות נגד אירן בתימן: שיקום עזה והסרה הדרגתית של המצור הישראלי (והמצרי) תמורת התחייבות חמאס לרגיעה ארוכת טווח
|
עזה. חסות של כל מדינות הקואליציה הערבית [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בחג הפסח של 2015 עומדת ישראל מול ארבע בעיות מרכזיות בתחום מדיניות החוץ והביטחון שלה: האחד, הסכם ההבנות בין המעצמות לאירן בנושא הגרעין ; השנייה, מערכת היחסים עם ממשל אובמה, ובמרכזו השאלה: האם ממשיכים ב"מלחמה" נגדו בעניין ההסכם או שמנסים להגיע איתו להבנות; השלישית, התהפוכות באזור והאיומים הנובעים מהם; הרביעית, הסוגיה הפלשתינית. אני רוצה דווקא להתעכב על הסוגיה האחרונה הזאת. מדוע? ככלל, מדובר בנושא שמחייב טיפול תמידי מצדה של ישראל; זהו נושא שנמצא כל הזמן "בראש" של הממשל האמריקני: כל האזור עולה באש, מדינות מתפוררות, ואובמה אומר לפני כשבוע: אם לא יהיה הסדר, אזי "האזור יכנס לתוהו ובוהו". איוולת ברורה, אך זה מה שמציק לנשיא ארצות הברית; ואנחנו נמצאים עכשיו תחת "אינתיפאדה מדינית" של הפלשתינים, כאשר היוזמה בידם; במועצת הביטחון הצרפתים מתכננים להעלות הצעה שתכיר במדינה פלשתינית, ולך תדע האם האמריקנים יטילו ווטו; ובשטח, יש פוטנציאל להתלקחות ברצועת עזה; וישנה כמובן החרב המתהפכת של איומי החרם של האיחוד האירופאי. מה עושים? ממשיכים להגיב ולהתגונן, או שיוזמים משהו? האוויר אצלנו מלא בקריאות ליוזמה, מלוות בסיסמאות ריקות על "יוזמה ערבית". לדעתי, כל יוזמה לפתרון כולל של הסכסוך בעת הנוכחית אינה מעשית, ולו מהסיבה הפשוטה שרצועת עזה ובה חצי מהאוכלוסייה הפלשתינית, מצויה מחוץ למסגרת של פתרון מדיני. במילים אחרות: כל מי שחפץ ב"מדינה פלשתינית" חייב להראות איך הרשות הפלשתינית תשלוט שם. ואיני מדבר כלל על אבו מאזן, אם הוא פרטנר או לא, ואם הוא בכלל רוצה הסדר סופי עמנו. העובדה הברורה היא שהוא אינו שולט ברצועה ואינו משפיע שם. רבים, בכללם הפרלמנטים באירופה שהכירו סמלית ב"מדינה הפלשתינית", מעדיפים לעצום עיניים מול המציאות הזאת. אני מעלה כאן רעיון והוא: "עזה תחילה בחסות אזורית". במה דברים אמורים? המצב הכלכלי ברצועה הוא חמור ומיליארדי הדולרים שהובטחו לשיקום לא מגיעים. לפני זמן קצר הועלתה בפני החמאס הצעה, ככל הנראה ע"י האיחוד האירופאי, ולפיו החמאס יתחייב לרגיעה ארוכת טווח (לפחות 5 שנים) ובתמורה תשוקם הרצועה ויוסר ממנה המצור. החמאס טרם השיב רשמית על כך, ומכל מקום לא דחה את ההצעה על הסף. מנגד, דווקא אבו מאזן אינו תומך בכך. התקשורת הממוסדת שלנו לא דיווחה על כך, כשם שאינה מדווחת על אירועים מגוונים הנוגעים לפלשתינים ול"שטחים", אלא אם כן מדובר באמרת שפר בנושא "שלום" של אבו-מאזן. לדעתי, ההצעה שהוצגה לחמאס מעניקה הזדמנות לישראל "להתלבש" על הנושא ולצאת ביוזמה שעיקריה יהיו: ועידה בינלאומית בראשות נשיא ארה"ב, בהשתתפות ישראל, בנושא עזה; נכונות ישראלית להסרת המצור בהדרגה; שיקום הרצועה ופרויקטים כלכליים; חסות של כל המדינות הערביות הנאבקות מול אירן, התחייבות חמאס לרגיעה של 10 שנים. היתרונות הם, בראש ובראשונה, בתחום המדיני, ההסברתי ומול הממשל האמריקני. אבל מה שאולי חשוב יותר הוא שרצועת עזה היא "פרונקל" שאסור להתעלם ממנו. או שמחליטים לפוצץ אותו (כמו שממליצים אחדים בתוכנו, הבוכים שלא השמדנו את החמאס), או שמחליטים לטפל בו ע"י הוצאה הדרגתית של המוגלה .חסרונות לא חסר, כמובן, כמו בכל יוזמה, ואבו מאזן ינסה אולי לטרפד, ויש סימן שאלה גדול לגבי עמדת מצרים- אך מה רע לממשלה החדשה-ישנה, כשתקום, לצאת פעם אחת ביוזמה מדינית?
|
תאריך:
|
06/04/2015
|
|
|
עודכן:
|
06/04/2015
|
|
עמוס גלבוע
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אהרון שחר
|
6/04/15 18:22
|
|
2
|
|
סניל
|
7/04/15 07:44
|
|
ראש הרשות הפלשתינית אבו מאזן הורה להשיב לישראל את כספי המיסים המופשרים, והוא דורש שישראל תעביר לפלשתינים את מלוא הסכום, בלי קיזוזים.
|
|
|
זמירות חדשות-ישנות מהכיוון הפלשתיני. לאחר שאיים לא פעם כי יפרק את הרש"פ, קורא יושב-ראש הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן, לישראל לחדש את התהליך המדיני. בראיון שהעניק (שבת, 4.4.15) לאתר החדשות הערבי-ישראלי "עלא-ערב", אמר אבו מאזן: "אין לי בעיה לנהל שיחות עם ראש הממשלה נתניהו, כי הוא מייצג את מדינת ישראל".
|
|
|
החודש ימלאו מאה שנה להולדתו, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. הוא מהווה דמות מפתח להבנת ההיסטוריה של המזרח התיכון במאה העשרים בכלל, ושל הסכסוך הישראלי-ערבי בפרט. היוולדו באימפריה הבריטית וחינוכו במוסדותיה, גרמו לו לינוק מגיל צעיר את תרבות הממלכה ולהיחשף להשפעתה העמוקה, שנצרבה אצלו. את השכלתו האקדמית רכש בראשית שנות השלושים בלב הפועם של האינטליגנציה המערבית, בבניינים אפופי ההיסטוריה של אוקסברידג'. הוא נמשך לנושאים הקשורים במוצאו האתני, שכן זו בדיוק הייתה העת שבה התעוררה התנועה הלאומית ששאפה לאחד את כל בני האומה במדינה עצמאית, תוך שחרור מכבלי המנדט האירופאי. לאחר שעשה חיל באקדמיה, פנה לעסוק בתחומים שנוגעים לתנועה הלאומית עמה הזדהה, כמעין 'סוכן כפול' בשירות הוד מעלתו. הוא גויס לשמש כפקיד במערך הקולוניאלי הבריטי והוצב בזמן מלחמת העולם השנייה במשרדים האימפריאליים בירושלים ובקהיר. החל מאמצע שנות הארבעים הפך למעורב יותר ויותר במאבק הלאומי בפלשתינה, ומשנת 1948, במקביל לפרוץ מלחמת ישראל-ערב, מיקד את פעילותו במה שהיה המסלול לו הקדיש את חייו, ובזכותו ייזכר.
|
|
|
ניב אסרף (22) תושב באר שבע, אשר נעדר משעות אחר-הצהריים (יום ה', 2.4.15) באזור חברון, נמצא בלילה ליד קריית ארבע. כוחות הביטחון חיפשו אחריו והיה קיים חשש כבד לחייו.
|
|
|
חייל ישראל ספג (יום ה', 2.4.15) פצעי דקירה קלים במחסום בצפון השומרון.
|
|
|
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
|
אורי מילשטיין
ברית ארוכה בין גרמניה לברית המועצות; המטרה של גרמניה וברה"מ הייתה פולין; יהודי פולין לא הבינו מה מאיים על שרידותם; פיתוח ה"בליץ קריג" הגרמני; הגנרל היהודי גאורגי שטרן מפתח את מלחמת...
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|