|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים

הקוטב הפנימי

כיצד מתארגנים ומתעצבים תאי בטא, האחראים על ייצור והפרשה של אינסולין בלבלב?
07/04/2015  |   מכון ויצמן למדע   |   כתבות   |   מכון ויצמן   |   תגובות
אי לנגרהנס מעכבר. שלפוחיות מכילות אינסולין בתוך תאי בטא מסומנות בלבן [צילום: באדיבות דוברות מכון ויצמן למדע]

   רשימות קודמות
  כוח הכבד
  התאמות
  לגשר על הפער
  שריר וקיים
  סיבה ומסובב

"איי לנגרהנס", למרות שמם, אינם יעד לחופשה אקזוטית, אלא קבוצות תאים בלבלב. ה"איים" כוללים, בין היתר, תאי בטא, אשר מייצרים ומפרישים אינסולין, הורמון החיוני לוויסות רמות הסוכר בדם ולכניסתו לתאי הגוף. מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה, כי תאים אלה מאורגנים במבנה מוקפד. במאמר שפורסם בכתב-העת המדעי Cell Reports חשפו המדענים את המבנה המצולע של תאי הבטא. חשיפת אופן עיצובם של תאים אלה עשויה להעמיק את הבנתנו באשר לתפקודם, ולהוביל לתובנות חדשות באשר למאזן משק הסוכר בגוף.

פגיעה בתאי בטא היא המחוללת את מחלת הסוכרת: בסוכרת מסוג 1 התאים נפגעים מתגובה אוטו-אימונית של הגוף, ובסוכרת מסוג 2 הם מפסיקים להפריש אינסולין, דבר המוביל למשבר אנרגיה חריף בכל שאר תאי הגוף, וללא טיפול – למוות. איי לנגרהנס הם רק חלק קטן מהלבלב, אבל האופן המיוחד שבו הם מאורגנים מאפשר להם לתפקד כאיבר בתוך איבר. מבט מעמיק יותר באופן שבו מאורגנים התאים באיי לנגרהנס מראה, שהתאים ערוכים בצורה המזכירה ורד, סביב הוורידים שבלבלב, כאשר עורק מקיף את ה"ורד".

המדענים, פרופ' בני שילה, תלמיד המחקר ארז גרון וד"ר איל שכטר, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, בחרו להתמקד בארגון המרחבי של תאי הבטא. ההנחה הרווחת היא שמדובר בתאים קוטביים, כאשר הקוטביות מאפשרת לתאי הבטא להפריד מרחבית בין פעילויות שונות, ולבצע אותן באזורים שונים של התא. עם זאת, עד למחקר הנוכחי לא התגלו בפועל סימני קוטביות בולטים בתאי הבטא.

ארז גרון בדק את מיקומם של חלבונים שונים בקרום תאי הבטא, המקום בו התאים מזהים את נוכחות הסוכר, וממנו מופרש האינסולין. הוא בודד איי לנגרהנס מלבלב של עכבר, גידלם בתרבית, ובהמשך החדיר חלבון פלואורסצנטי לכמה מתאי הבטא. שיטה זו איפשרה לחברי הקבוצה לעקוב אחר סיבי אקטין, המהווים חלק חשוב בשלד התא, ובדרך זו לחזות, לראשונה, כיצד מעוצבים תאי הבטא, וכיצד נשמר עיצוב זה בזמן אמת.

להפתעתם, גילו חברי הקבוצה כי שלד האקטין שבקרבת קרום התא יוצר פינות בנות זווית חדה לכל אורך התא, וגורם לו להיראות כמו אוהל שהוצב באמצעות מוטות פנימיים. אך מסתבר שהסיבים שלאורך התא אינם סתם מוטות תמיכה: למרות שהפינות מהוות רק חלק קטן משטח הפנים של התא, מתרכזות בהן כמויות גדולות של חלבונים הממלאים תפקידים חשובים בהכנסת סוכר לתא ובהפרשת אינסולין.

מדוע מתעצבים תאים אלה במבנים זוויתיים? למה הם מרַכזים את כל פעילותיהם השונות לאורך הקווים האלה? פרופ' שילה וחברי קבוצתו משערים, שהצבת מנגנוני הדגימה וההפרשה בסמיכות מרחבית מתבצעת כדי ליעל ולזרז את התהליך.

פרופ' שילה אומר, שהמחקר מצביע על התפקיד החשוב שממלאת התקשורת הבין-תאית. אחד מממצאי המחקר הוא, שבכל הנוגע לעיצוב התא, היחסים בין התאים השכנים ממלאים תפקיד מכריע, כיוון שתקשורת זו מובילה להתפתחות הצורה הזוויתית מלכתחילה. ביטוי לכך הוא שתאי בטא אשר "נפרדים מהעדר", מאבדים במהרה את זוויותיהם. "ממצאים אלה מעידים על כך שתאי הבטא פועלים בתיאום מוחלט", אומר פרופ' שילה, "וכי תיאום פעולותיהם עשוי למנוע מתאים בודדים להגיב באופן אקראי".

המחקר בוצע בתאי לבלב של עכברים, אך המדענים מצביעים על ראיות לכך, שגם תאי הבטא בגוף האדם מתאפיינים במבנה זוויתי. ממצאים אלה שופכים אור על דרך פעולתם של תאי הבטא אשר מייצרים אינסולין, והם עשויים להצמיח תובנות חדשות באשר לאופן תפקודם של תאים אלה, החשובים כל כך לבריאותנו.

פורסם במקור: מגזין 'המכון' - מדע ותרבות בשפה ידידותית
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
תאריך:  07/04/2015   |   עודכן:  07/04/2015
מכון ויצמן למדע
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בשנתיים האחרונות מתמקד מדור "שיפוט מהיר" במידה רבה בשופטים בבתי משפט השלום ברחבי הארץ, הנושאים ברובו הגדול של נטל השיפוט. חלק לא-קטן מהשופטים באולמותיהם ביקר כותב שורות אלו, התמנו לכס השיפוט בשנים האחרונות. רובם המכריע מצטיינים ביעילות ובמזג שיפוטי, וניכרות בהם ההתלהבות ותחושת השליחות. אבל מה יקרה בעוד עשר שנים?
07/04/2015  |  איתמר לוין  |   כתבות
זיהוי קרקעות מזוהמות וטיפול בהן הוא אחד מהאתגרים הגדולים והמורכבים הקיימים במדינה. מקורות הזיהום שונים ומגוונים, ורבים מהם נחשפים רק לאחר שנים של חוסר מודעות וחוסר אחריות מצד גורמי הזיהום – בהם מפעלי תעשיה, מתקני צה"ל ואתרי פסולת. החומרים האלה מחלחלים אל מי התהום ופוגעים באיכותם, ונוסף על כך המזהמים הופכים את הקרקע לבלתי ראויה לשימוש נוסף.
06/04/2015  |  אתר זווית  |   כתבות
כשמשתמשים במטאפורות המתארות את מרכז העניין, הלב הוא זה שזוכה לכל התהילה. אך ישנו איבר נוסף שמבצע תפקיד מרכזי בגופנו – הכבד. עקב הצורך של הכבד לנהל את חילוף החומרים בגוף בנסיבות משתנות, הוא נאלץ להתמודד עם משימות מאתגרות; למשל, עליו לשמור על רמות קבועות של סוכר בדם נוכח תנודות באספקת הסוכר הנובעות מהמזון שאנו אוכלים. מדעני מכון ויצמן למדע גילו כעת, כי הגנים בכבד פועלים בהתפרצויות, ולא ברצף, דפוס המסייע לכבד לבצע ביעילות את משימותיו הרבות. הבנה לעומק של מנגנון זה עשויה לשפוך אור חדש על פעילות הכבד, ואולי גם על פעילותם של איברים נוספים, בבריאות ובחולי.
06/04/2015  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
הפרמטרים להסכם העתידי והכולל בין אירן לבין מעצמות המערב, כפי שפורסמו על-ידי הממשל האמריקני בשבוע שעבר, מדגישים את הבעייתיות שבהסכמות לכאורה בין המעצמות לאירן. אנו עומדים לפני המשך המשא-ומתן האמור להביא להסכם סופי, שיצמצם משמעותית את הסכנה הגלומה בהפיכה עתידית של תוכנית הגרעין האירנית לתוכנית צבאית ולהצטיידות בנשק גרעיני. להלן תובנות, המבארות את משמעויותיהם המורכבות של הפרמטרים שפורסמו, והמלצות למדיניות באשר להמשך המשא-ומתן עם אירן בנושא הגרעין. בשורה התחתונה יודגש הצורך בדיאלוג כן ואמין בין ממשלת ישראל לממשל האמריקני, שיסייע לקדם גם את הסגתה לאחור של תוכנית הגרעין האירנית והרחקתה ארוכת הטווח מהסף הגרעיני וכן לקדם את ההסכמות בין ארצות הברית וישראל על המענה למקרה של הפרת ההסכם על-ידי אירן.
06/04/2015  |  עמוס ידלין  |   כתבות
התפוד הלוהט של מחזהו של ארנה סקואן הסקנדינבי "בלרינה" החושף את מהות האוטיזם והשלכתו על כל בני משפחה, הוטל על כתפי הבימאי גיל וינברג שהופך את הנושא שכולם דוחקים מתחת לשטיח לדרמה עשויה היטב, על במה מעוצבת להפליא, תוך שההצגה סופחת אליה את הצופים וגורמת להם להתחיל להבין מה זה אוטיזם, והאם כדאי לשלוח את הילד האוטיסט למוסד, אם בכלל.
06/04/2015  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
התאמות  /  מכון ויצמן למדע
לגשר על הפער  /  מכון ויצמן למדע
שריר וקיים  /  מכון ויצמן למדע
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
בלפור חקק
בלפור חקק
הזמנתי את ההורים לשיחה. סיפרתי להם שהמצב בכיתה נואש, המורה פרישטיק אדם עדין מאוד, ואינו יכול ללַמד כאשר בנם בכיתה    הם נראו מתוחים, התייעצו ביניהם והיו במבוכה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il