המולת הבחירות שככה? חזרנו לעניינינו הרגילים? אם סברתם כך - טעיתם. בגדול. מפלס השנאה של השמאל למחנה הימין, איננו יורד. הגחלים עדיין עוממות. ולכן אל דאגה, יש כבר מי שמפיח עליהן אוויר על-מנת שהאש לא תכבה ואף תתלקח שוב... הפעם נתלו מפיחי הרוח למיניהם בנושא "חדש" לעייפה. תחבורה בשבת...

ההתארגנות הקלושה הזו אספה עד כה, בדי עמל, כ-15 - 20 איש. אלה באו להפגנה ליד ביתו של שר התחבורה, ביום חמישי שעבר (8.4.15). צילומי ההפגנה הזו חושפים את הבושה. את הנוכחות העלובה. ומי ניצב בחזית הפריים? ניחשתם נכון. ח"כ תמר זנדברג. איך לא... אבל גם המרכז-שמאל נמצא שם, אם לא באופן פיזי הרי ברוחו. עמם גם "חוגגות" העמותה הידועה 15- V, ועמותות אחרות הממומנות מחו"ל (שעכשיו נותרו מחוסרות עבודה לרגע), שוב מצויים פעילים מהמחנה הציוני, שוב אנרכיסטים (הזקוקים למצב שבו עצם ההפגנה מהווה הצדקת קיומם בעיני עצמם), ושוב, איך לא, נמצא מי שהתנדב להפיץ עצומה כל זאת על-פי התסריט הרגיל למחאות מהסוג הזה,

גם התקשורת לא שובתת חלילה. התהליך האמור כבר איפשר לה, להודיע בצהלה גדולה, כי "מתרחבת המחאה על מניעת תחבורה בשבת". "מתרחבת"... עוד מעט קט ויופיעו הפשקווילים הידועים, עליהם חתומים כל אותם מוחים כרוניים. במיוחד הוגי דעות דגולים מהאוניברסיטאות, על המשבר הנורא הפוקד את החברה הישראלית: העדר תחבורה ציבורית בשבת. כך, לנגד עינינו המשתאות, הולך ומתפתח שוב סינדרום ההונאה העצמית הקבוע, בו לוקה אותו מחנה ציוני: "מחאה מתרחבת". כאילו נמצאה הנוסחה הגואלת להחלפת השלטון בישראל.

אני ממליץ מאוד שהמעטים בתקשורת, שעדיין מוכנים להתמסר לנוסחה הקלוקלת הזו של סיבה ומסובב, שהיא בראש ובראשונה מבוססת על הונאה עצמית, לעקוב אחרי הנאמר במדיה החברתית, כדי לקבל פרופורציות נכונות. כאן תגלו עולם אחר. תגלו גם כיצד חוזר שוב ושוב אותו מחנה על שגיאותיו. תגלו שוב את אותו מעגל קסמים שהמחנה הציוני (ציוני?), לא מצליח או לא רוצה לפרוץ. מעגל הכולא בתוכו את המחנה הזה ואיננו מאפשר לו לחרוג אל עבר הבעיות האמיתיות של המדינה, הבעיות שגם מסעודה א' משדרות והפעם גם מסעודה ב' מדרום תל אביב, שרויות בהן וזקוקות לעזרה אמיתית.

בימים אלה הולכת ומעמיקה שוב אותה טרגדיה של תושבי דרום תל אביב, ולכיוונים לא טובים. שר הפנים גלעד ארדן מוביל מהלך נכון העשוי סופסוף לפתור את הבעיה. מדובר בעזרתן של שתי מדינות אפריקניות שהסכימו לסייע לישראל ולקלוט את מהגרי התעסוקה. הובטח למארגנים כי הפליטים הללו לא יפגעו (טענה עיקרית בפי המתנגדים להחזרתם למדינות מהן באו). הפעם גם ניתן אישור משפטי, מראש, למעשה זה, על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. סופסוף מסתמן לנושא הדליק הזה, פתרון אמיתי. והנה מתברר כי למרות הכול, הולכת ונוצרת שוב התארגנות נגד המהלך הזה כדי לסכלו, אולי באופן סופי. ומי בהתארגנות החסודה? כמובן אנשי שמאל-מרכז, מהמערכת הפוליטית הנתמכת הן על-ידי שלל העמותות הדואגות כמובן לזכויות הפליטים האפריקנים (אך לא לזכויות תושבי דרום תל אביב), הקבוצה הידועה של פעילים אנרכיסטיים בתחפושת פוליטית המקנה להם לגיטימיות, וכדי להבטיח נוק-אאוט סופי למהלך הזה – ניחשתם נכון: מתוכננת גם הסתייעות, שוב, במערכת המשפטית, ובמיוחד בבג"ץ, שכבר הוכיח את עצמו כפלטפורמה יעילה מאין כמוה להשבתת יוזמות חברתיות חשובות של הממשלה.

וכאן מונח עיקרו של הסיפור. היכן המחנה הציוני? היכן דאגת ראשיו לתושבי דרום תל אביב? האם הם ממשיכים לשבת, כהרגלם, על הגדר?, שהרי בעוד שהנושא הזה בוער לעשרות אלפים מתושבי תל אביב, עוסקים ראשי מחנה זה וספיחים נוספים שלו בנושא הקמל שהוזכר למעלה... תחבורה בשבת. נושא בלתי דליק בעליל, שצץ באיחור של 20 ו-30 שנה.

הקטע של תחבורה ציבורית בשבת חלף זמנו. המכונית הפרטית כבשה את דרכי הארץ ואת הסתעפויותיהן. כמעט ואין כיום משפחות נטולות תחבורה פרטית בשבת. והנה לכם שוב אותה מלכודת, שהמחנה הציוני יוצר לעצמו בצורת נושא "אזרחי", בוער כביכול, אקטואלי ולכן גם מפתה ציבורית, ו... נופל לתוכו, בשמחה ובששון. ומי נותר בשטח עם מחויבות ברורה לסייע לתושבי דרום תל אביב? הממשלה כמובן ושריה. בתחילה השר גדעון סער ועכשיו גלעד ארדן. ברור לתושבים מי בעדם ומי נגדם. כאן מצוי קו השבר האמיתי, ולא המשבר המלאכותי בעניין התנועה בשבת.

שר התחבורה הוכיח בשנים האחרונות כי הממשלה, שהוא חבר בה וביוזמתו, נתנה יד, גם בעת מצוקה תקציבית (לפיד דיבר על בור תקציבי של 10 מיליארד שקל, הלא כן?), לעבודות פיתוח בהיקף ענק. כולל העמדת מערכות להסעת המונים (רכבות מהירות, כבישים רבי מסלולים, מנהרות), העושות למען צמצום הפערים וקירוב הפריפריה אל המרכז, יותר מכל הדיבורים והדברנים למיניהם. באותו זמן ממש המרכז-שמאל והעמותות הנלוות אליו, ממשיכים לחבור יחד, גם אחרי הבחירות, סביב הסיסמה הנקוטה בפיהם והמאחדת אותם: רק לא ליכוד, או רק לא נתניהו. סיסמה, המסתירה אמירה אמיתית וכואבת יותר: רק לא מסעודה א' ורק לא מסעודה ב'.

הנה המרשם לכישלון המרכז- שמאל: אתמול, היום ומחר.