בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שושנה ויג, אחותו של סמ"ל טוביה פיינגולד שנפל ב-5.8.1974 בבלוזה ● אי-אפשר למנות את כל הסיבות שבעולם כדי להסביר למה משפחה שאיבדה שנתיים קודם לכן את היקר מכל תעקור מעיר ההולדת לעיר זרה ותתחיל חיים חדשים
|
משקים קבר [צילום: יונתן סינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מִלִּים לֹא יַעַזְרוּ לְחַדֵּד זִכָּרוֹן וְאֵין בִּי יְכֹלֶת קוֹסְמִית לְהַחֲיוֹת אוֹתְךָ. אַתָּה הֵיכָן שֶׁאַתָּה וְהָאִתּוּתִים לֹא יַעַזְרוּ, לֹא מוֹרְס וְלֹא שְׂפַת סְתָרִים. אֵינְךָ נִרְאֶה אֵינְךָ מֻרְגָּשׁ. כָּל כָּךְ הִתְרַחַקְתָּ הַמַּרְאָה מְטַשְׁטֶשֶׁת אֶת הַמַּרְאֶה אֵינִי יְכוֹלָה לִתְפֹּס בִּכְנַף בִּגְדְךָ אֵינְךָ כָּאן זֶה מִסְתַּכֵּם בְּכָל מַה שֶּׁאֵינֶנּוּ. מָתַי אַשְׁלִים עִם כָּל הָאֵין? בכל שנה אני מגלה משהו חדש על האח המת שלי, הוא לא ידע שהוא יעבור דירה, מרחוב הנשיא 91 באשקלון לרחוב דיזנגוף 41 בנתניה. ההורים שלי לא ידעו שהם יעברו דירה לנתניה. מי בכלל חלם על נתניה. גרנו בקומה השלישית בבית של חברת רסקו. בית שנבנה בשנות השישים של המאה הקודמת. אבא שלי לקח הלוואה כדי לעבור מדירת שיכון עם גינה של חצי דונם לבית מגורים מודרני. הבית ברסקו היה בית חדיש. שכונה חדשה שהבטיחה איכות חיים זמנית למשפחות צעירות. היינו משפחה בת חמש נפשות תמיד נשארנו חמש נפשות גם כשאחי עזב אותנו נשארנו ככה חסרים אותו והחלל הלך והתעצם עד שעברנו דירה. למה עברנו דירה? אי-אפשר למנות את כל הסיבות שבעולם כדי להסביר למה משפחה שאיבדה שנתיים קודם לכן את היקר מכל תעקור מעיר ההולדת לעיר זרה ותתחיל חיים חדשים בתקווה שעוד יהיו חיים חדשים בתוך החיים שהפכו מאוסים. ואימא שלי הייתה בסך-הכל בת שבע עשרה כמעט שמונה עשרה כשנולד אחי הבכור, וכעבור פחות מעשרים שנה כשאחי כמעט בן עשרים היא תהיה כבר אם שכולה. אישה צעירה וכבר קרע עצום בחזה שלה. הלב שלה נקרע לחתיכות קטנות ובתוך הנשמה היא התנדנדה בין הרצון לחיות לבין הרצון למות זה מה שקורה כשאתה מאבד את היקר מכל. ואחי הבכור היה נער יפה תואר. שחקן קולנוע אפשר לומר. התוכניות שלו היו לנסוע לשחק בהוליווד. כשאני נזכרת באחי אני נזכרת ביופי בלתי רגיל, אי-אפשר לתאר את גופו החטוב, אני תוהה כיצד היופי הזה נשמר כל השנים הללו בצילומים. פוזות של דוגמן אפשר לומר. אחד שאתה לא יכול להסיר את עיניך ממנו. ומה היה אם היה חי אתנו היה צריך להיות בן שישים וקצת בטח היה איש גבוה ויפה. התחלה חדשה נחזור לסיבות שלקחנו את אחי עד לנתניה בלי שידע. הוא עבר דירה בלי שידע. עשינו הכול כדי לחזור לחיים. מן המסלול הזה של תאונת האימונים שבה התהפך עם זלדה בעת אימונים לא הצלנו אותו. היה זה ניסיון כושל להעלות נגמ״ש כלי התחבורה צבאי על משאית שהיא מוביל. כולנו התהפכנו אתו בנגמ״ש הזה. כולנו נתקלנו בקירותיו של כלי המוות הזה. ורק אחי קפץ מן הכלי כדי להציל את עצמו כפי שצעקו לו מבחוץ החברים שצפו בו מתמרן את ההגאים. אחי, אחי, איבד את חייו ודמו נמהל באדמת סיני כשנהג בכלי מלחמה. ומן הרגע הזה שהתהפך אחי התהפכו חייהם של הוריי. החברים עברו לצד השני של המדרכה בעיר מגוריהם אשקלון. הוריי חשבו שכל הזמן מדברים עליהם. ומה גם ביקשו להתחיל חיים חדשים והייתה להם תקווה של התחלה חדשה בזכות הריון שצמח ברחמה של אמי. תקווה זמנית שהתבדתה כי לא הבשילה למציאות. חיפשנו מקום להתחיל חיים חדשים והייתה זו העיר נתניה בשנות השבעים. בחופשה קצרה מן הצבא גיליתי עיר שוקקת חיים. המדרחוב היה כל רחוב הרצל. הירידה לים הייתה כמו הריביירה הצרפתית. דודתי גילה הייתה בחופשה עם הילדים ואני הצטרפתי אליה. אחר כך היה קל לשכנע את ההורים לעבור לעיר אחרת. עזבנו את עיר ההולדת שלנו הילדים, עזבנו חברים, עזבנו את כל מה שהזכיר את אחי האהוב טוביה, והגענו לעיר שבה הים מחבק מבעד לגבעות הכורכר. עזבנו את הנוף שכה אהבתי ממרפסת דירת השיכון. את נוף הפרדסים שמדביק את הים אל האופק. אבא ואם לא שכחו את אחי הבכור באשקלון. בהתחלה הם נסעו פעם בשבוע להשקות את העציצים על הקבר הרענן. דאגו לנקות ולשפשף את המצבה שיהיה נקי שם. אין לי מושג למה מנקים קברים. מה מתלכלך שם. אח שלי עבר דירה לנתניה הוא קיבל לוחית זיכרון כשבנו את בית יד לבנים בנתניה. כשמדליקים משואות לזכר בני נתניה כל שנה בטקס הזיכרון אנו יושבים בטקס. ישבנו עשרים שנה עם אימא בטקס ועכשיו אנו יושבים עשרים שנה בלי אימא וארבעים שנה בלי אחי. מחכים שהתמונה תעלה וכשהיא עולה בזמן האחרון אח שלי הצעיר ממני ניר מצלם את הצילום של יום הזיכרון. אחי בין נופלי העיר נתניה, פשוט אחרי מותו סחבנו אותו לעיר חדשה להתחיל הכול מהתחלה.
|
תאריך:
|
22/04/2015
|
|
|
עודכן:
|
22/04/2015
|
|
שושנה ויג
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
א. וינשטיין
|
23/04/15 23:50
|
|
השכחה היא טבעית, חסד לנשארים. משום כך, "רק בעמנו נתפס הציווי לזכור כמצווה דתית לעם כולו", כדברי פרופ' יוסף חיים ירושלמי. נכחתי אמש בטקס זיכרון, שבו הניחה אלמנת מלחמת העצמאות זר על בעלה שנפל במבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים לפני הקמת המדינה. מי זוכר את המלחמה המכוננת ההיא? אנחנו, כולנו, כל מי שהתכנס במקומות הרבים מאוד בארץ לתפילה ישראלית בליל התקדש יום הזיכרון. עמדנו שם עם ילדינו וזכרנו את גיבורי המלחמה ההיא עד לגיבורי השנה האחרונה, שבזכותם - לנו חיים.
|
|
|
נכנסנו לתקופת "הימים הנוראים" של מדינת ישראל, הימים שבין יום השואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הימים בהם אנו מתייחדים לא רק עם שליש מהעם שהושמד ועם רבבות חללי לצה"ל ותקומת ישראל, אלא גם עם החלל העצום שהם הותירו בקרבנו.יש לנו נטייה למלא את החלל הזה במילים ודמעות, אבל לנו יש חוב אחד עצום למתים: לפעול כך, שנצח ישראל לא ישקר. שלא נחריב את מה שחיו או מתו למענו, וגם שלא נשקר להם, גם כשאנו רוצים למלא את החלל שהותירו במילים גבוהות. טקס ייחודי שמתקיים בקבוצת הכדורגל הפועל באר-שבע גורם לך להבין שהיום הזה הוא הרבה מעבר "ליום זיכרון". היום הזה הוא מעבר "לצפירה". היום הזה הוא יום של אחדות, הוא יום שאין בו קוטביות. יום שבו אנחנו רוצים לחבק זה את זה.
|
|
|
ביום רביעי, עם רדת החשיכה על מדינת ישראל, היא תעטוף את בתינו, גם את הר הרצל, המקום בו מונחים גיבורי האומה לצד גדולי האומה. מגיניה לצד בוניה.
|
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר (יום ד', 22.4.15) בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים, לזכר 23,320 חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, וציין כי חגיגת העצמאות של ישראל ביום רביעי בערב, מגיעה תודות לחיילים של ישראל, שהקריבו את חייהם בעבורה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|