על קברי אבותינו

הנה זכינו בימים אלו להשתטח בקברי רבותינו הקדושים, ומרגישים בלבנו התעלות נפש גדולה ומתפללים ומתחננים לרבותינו שיעלו ויהיו מליצי יושר על הכלל ועל הפרט ושנזכה למיתוק הדינים ולראות בטוב ה'.

והנה חושבים אנו בדעתנו כמה יסודות בעניין השתטחות בקברי רבותינו הקדושים אשר כוחם עצום ביותר. הנה מצאנו כאשר בני ישראל רצו לשלוח מרגלים לרגל בארץ ישראל, משה רבינו התפלל על יהושע בן נון תלמידו וברכו - "י-ה יושיעך מעצת המרגלים" ועל שאר המרגלים לא מצאנו שהתפלל שיינצלו, וכלב בן יפונה הציל את עצמו מעצת המרגלים בזה שהלך לקברי האבות להתפלל (סוטה לד).

וקשה, מדוע משה רבינו לא התפלל על כל המרגלים, למה רק על יהושע בן נון? אלא יהושע בן נון היה תלמידו של משה רבינו ולמשה רבינו בחסד גדול היה כוח להתפלל רק עליו, משום שהיצר הרע היה חזק וקשה בעניין זה, והיה צריך ישועה גדולה להינצל. וכלב בן יפונה זכה להינצל רק בזכות שהלך לקברי האבות והתפלל, רק כוח התפילה הציל אותו.

הנה, רואים כוחה של תפילה בקברי האבות ביותר. אפילו שיש גזרה קשה ביותר, התפילה בקברי האבות משברת את כל המסכים ואת כל המניעות לתפילה לעלות ולהיוושע. ואם כל המרגלים היו הולכים להתפלל, היו ניצלים מחטא המרגלים, אשר חורבן עצום גרם לעם ישראל ואת תוצאותיו עד היום אנחנו חווים.

והנה צריך להבין, מה המיוחד בתפילה בקברי האבות? הנה כאשר הצדיק חי בעולם, המקטרגים נמצאים סביבו וככל שהאור גדול יותר, מרעין הבישין מרובים יותר סביבו, ואז כל דבר אשר יוצא מפיו משתדלים בכל דרך לטרוף ולקלקל. אך מתי שהצדיק בעולם האמת, תפילתו עולה למקום הגבוה ביותר בלי שום מניעות ובלי שום קטרוגים ומזיקים.

ויקשה - מדוע אחרי פטירת הצדיק כוחו גדול יותר מבחייו? אלא משום שבזמן שנשמתו של הצדיק יוצאת מגופו, הצדיק זוכה לעלות לגדולה נשגבה, כפי שמצאנו באליהו הנביא וכן מצאנו ביום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי.

ועוד, אחר פטירת הצדיק כוחו בשני מקומות - גם למטה וגם למעלה, למטה נשארים התורות של הצדיק ותלמידיו, ולמעלה הוא נמצא, ובכוחות המשולבים של למטה ולמעלה הכוח עצום וחזק ביותר.

ולכן אמרו חז"ל (חולין ז): "בכה רבי ואמר: מה בחייהן כך במיתתן על אחת כמה וכמה, דאמר רב חמא ברבי חנינא גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם".

ויחזק האדם בנפשו וידע שחייב כל יהודי להידבק בצדיק אחד שנפטר, כדברי בעל ה"דברי יואל" שלכל יהודי חייב שיהיו שני רבנים, רב אחד בעולם הזה כדברי חז"ל: עשה לך רב! (אבות א, ו) ורב אחד בעולם האמת - צדיק שנפטר. וכשנקשרים לצדיק אמת שנפטר, יונקים מכוחו והצדיק נהיה מליץ יושר בשמיים ובארץ על האדם.

אך חייב האדם בזהירות גדולה ביותר שלא ידרוש מהצדיק הנפטר שהוא ישפיע עליו, שזה חס ושלום בבחינת "דורש אל המתים" שזו עבירה קשה ביותר, אלא לבקש מהצדיק שיעלה ויהיה מליץ יושר בשמיים.

ולכן לפני שהולך לקברי צדיקים ישתדל לעשות הכנה בנפשו, כדי שתתקבל תפילתו ברצון:

א. ינדב צדקה לעילוי הנשמה של הצדיק שהוא בדרך אליו לפני שיגיע, ויאמר שהצדקה לעילוי נשמת הצדיק ומבקש מהנשמה שתודיע לצדיק שבא להשתטח על קברו.

ב. יקבל על עצמו לפני כניסה לציון: אהבת ישראל, אהבת התורה ואהבת הקב"ה.

ג. וכן טוב לומר התפילה מבעל ה"יושר דברי אמת": "הרי אני מקשר את עצמי עם כל ישראל, הן עם הגדולים ממני והן הקטנים ממני, שעל ידם תתעלה מחשבתי, ותועלת הקטנים ממני שיעלו על ידי".

ד. וכן טוב לומר התפילה (שאומרים לפני קריאת שמע שעל המיטה) "ריבונו של עולם הרינו מוחל וסולח לכל מי שהכעיס וכו'".

ובכוח ההכנעה ואהבת ישראל והתורה הקדושה והקב"ה, נזכה שכל ישני עפר יהיו מליצי יושר בעדנו ונזכה בזמן מיוחד זה של השנה להיות כלי קיבול לקבל התורה הקדושה. ושנהיה משכן לעבור נשמות של קדושים וצדיקים, כדברי ה"בן איש חי" שיכול האדם שתתעבר בו נשמה של אחד מהקדושים ואז האדם יכול להגיע להשגות עצומות.

וידע האדם שאין גבול למה שהוא יכול להשיג ברוחניות, ותמיד ידרוש מעצמו: "מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי".‏

וביותר בדור קשה זה שהאמת נעדרת והמלחמה ביצר הרע קשה ואין ממנה מנוחה אפילו לא רגע אחד, והיצר עובר ממקום למקום ומעניין לעניין ואינו מרפה רגע אחד.

ונזכה לישועה ולנחמה ולסיעתא דשמיא גדולה.