בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
משהו בסדר החגים הלאומיים שלנו לא מסתדר אצלי. המעבר הרגשי מיום השואה ויום הזיכרון אל שמחת יום העצמאות הוא כידוע מעבר לא פשוט. והנה למרות זאת, כל שנה אני מוצא את עצמי ממשיך הלאה לאחר הימים הללו כאילו לא אירע דבר...
כאשר עוסקים בקיומה של מדינת ישראל, השאלה היא מהיכן להתחיל, מפני שעם כל צד צריך לדבר אחרת. עם החילוני צריך לדבר בשפתו ועם הקנאי בשפתו ועם החרדי בשפתו. כל אחד ניגש לעניין בצורה אחרת ואין דבר אחד דומה למשנהו, מפני שהגישות והתפיסות שונות.
נשיא המדינה, ראובן ריבלין אירח (יום ה', 23.4.15) את נציגי הסגל הדיפלומטי והקונסולארי המוצבים בארץ לקבלת פנים חגיגית לכבוד יום העצמאות ה-67 למדינת ישראל במשכן הנשיא.
בהשראת הרב שלמה יוסף זוין זצוק"ל ודבריו (רסיסי הגיונות), התחדשו לי חידושים ביום העצמאות. יש ביום טוב מה שאין ביום העצמאות. ויש ביום העצמאות מה שאין ביום טוב.
ביום הזיכרון הלכתי "לבקר" את החברים שלי שנפלו במלחמות ישראל. החבר הטוב שלי נהרג בקרב מול קומנדו סורי במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן ליד בוקעתא. פגשתי ליד קברו חייל צעיר המשתייך לאותה היחידה שלו - מאז ומתמיד מקפיד צה"ל לשלוח כל שנה חיילים מאותן יחידות של הנופלים להשתתף בטקס יום הזיכרון ליד קבריהם. שוחחתי עם החייל שענד את תג היחידה ואת כנפי היחידה - פלס"ר 7. שאלתי אותו "באיזה כלים אתם נוסעים היום"? והוא ענה לי - "תלוי... בצוק איתן נכנסנו לעזה עם נגמ"שי זלדות". נדהמתי. אמרתי לו: "החבר שלי שאנחנו עומדים ליד קברו נהרג בתוך נגמ"ש כזה לפני 42 שנה מאש קומנדו סורי, וכבר אז טענו בתחקירים שהיה ידוע שאסור להיכנס לקרב בתוך נגמ"ש כזה. 'למזלו' של המ"פ דאז הוא נהרג בקרב ולא נדרש לתת הסברים למה הכניס את היחידה שלו למלכודת כזו במקום להיכנס רגלית".
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...