פרשת השבוע באור מאורעות הימים

אנחנו כחודש אחרי מערכת בחירות לכנסת ה-20, שפרסה שסעים רבים בחברה שלנו, חברה שרמסה ברגל גסה את הערך היפה ביותר של פרשת השבוע, פרשת קדושים, ערך שהוא כלל גדול בתורה, והוא למעשה כל התורה על רגל אחת - "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". (ויקרא י"ט 18)

מערכת הבחירות לכנסת ה-20 הייתה מלווה בשנאה תהומית לזולת, בהתרחקות מהצו כובש הלבבות בפרשת קדושים בדבר כיבוד הָרֵעַ, גם כשאתה מתנגד לדעותיו.

בשבת התייחד עם ישראל עם צירוף של שתי פרשות - פרשת "אַחֲרֵי מוֹת" ופרשת "קְדוֹשִׁים". צירוף החובק בחובו את עובדת "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרוֹן" (ויקרא ט"ז 1) ואת הציפיה הדרוכה לעתיד בו "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" (ויקרא י"ט 1.)

במציאות המקראית עברנו מעובדת מות בני אהרון הכהן, נדב ואביהוא, לעבר מתן כמיהה עזה למציאות חיים בעתיד של קדושים נהיה.

במציאות חיינו העכשווית סמיכות שתי הפרשות מעבירה בחיינו את כל מאפייני המעבר מיום זיכרון לחללים לעברה של כמיהה לחיים ללא אימת שכול בעתיד. אנחנו מייחלים לעתיד החובק בחובו תכנים של "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ", תכנים ערכיים שיהיו שזורים בחיקה של עצמאות מדינית לה זכינו.

במציאות חיינו אנחנו עוברים מימי זיכרון ("אַחֲרֵי מוֹת") ליום העצמאות ("קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ"), אנחנו עוברים מחיים של עָבָר, שיש בהם את כאב המוות לעברו של העתיד, שחובה ליצוק בה תכני חיים ההולמים את האמירה "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ".

מצערת העובדה, שרבים מתכני "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" אינם מפלסים דרכם למציאות חיינו היום יומית. רבים מערכי הפרשה ניצבים מובסים בחיי היום יום. בולט העדר תרגום של כלל הדרישות החברתיות של הפרשה במציאות חיינו.

חברה, שהחליטה ביודעין שמאות אלפים מאזרחיה ומילדיהם יחיו מתחת לקו העוני, זו חברה שלא מיושמת בה ההוראה הערכית "... לֹא תְּעוֹלֵל פֶּרֶט כַּרְמְךָ וְלֹא תְּלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזוֹב אוֹתָם אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיכֶם".(ויקרא י"ט, 10) זו חברה שמחליטה ביודעין לא להיות כרויה לזעקת רבים הנתונים במצוקה.

חברה, שנותנת לשסעים החברתיים להעמיק בתוכם, ואינה שמה סכר להסתה ולשנאה, זו חברה שתולשת מרקמות חייה את רקמת החיים המשמעותית ביותר "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". (שם י"ט 18)

ערכי פרשת קדושים נרמסים על-ידי ממשל של חברה, בה החוק אינו עוצר ספסרות בכוח אדם. מתיר לחברות הון לגזור קופון של אלפי דולרים מכל ראש של מהגר עבודה מתאילנד ומסין, מבולגריה ומרומניה.

ערכי חברה נרמסים על-ידי אטימות לקול ולציווי - "וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו. כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוכם." (שם י"ט 33).

לא שמענו את קולה של אגודת הסופרים במדינת ישראל, לא שמענו את קולה של הרבנות, כי אנחנו כקולקטיב שותפים יחד להפרת הצו של "לֹא תּוֹנוּ אוֹתוֹ" (את הגר), כשאנחנו שותקים, עוברים לסדר היום ונותנים יד לספסרות חוקית בחותמת רשויות המדינה, שהַגֵּר הזר חייב לשלם סכומי עתק של אלפי דולרים לשרלטנות של הון נואף בישראל רק עבור זכות יסוד של אדם, רק כדי שיממש את זכותו לעבוד תמורת משכורת זעומה.

לא שמענו את קולה של אגודת הסופרים, לא שמענו את קולה של הרבנות הראשית נגד התופעה, שחיינו נותנים לגיטימיות לספסרות וגזל כסף מחלש וזר רק עבור מימוש זכותו לעבוד.

קדושה בפרשת קדושים אינה נבחנת רק בהקפדה על שלל הוראות ריטואליות. מבחנָהּ המוסרי הערכי של הקדושה הוא בשמירה קפדנית על צווי חיים מוסריים וחברתיים.