כבוד נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין
כבוד נשיאת בית המשפט העליון הקנדי, צִ'יף גָ'סְּטִיס בֶּבֶרְּלי מֶקְּלָקְּלין
כבוד נשיאי בית המשפט העליון לשעבר, השופטים
מאיר שמגר,
אהרן ברק,
דורית ביניש ו
אשר גרוניס חבריי שופטי בית המשפט העליון בהווה ובעבר
מבקר המדינה, השופט (בדימוס)
יוסף שפירא מנהל בתי המשפט, השופט
מיכאל שפיצר מנכ"ל בית הנשיא, הראל טובי.
מכובדיי כולם, אורחים נכבדים,
אני מבקשת להודות לכבוד נשיא המדינה אשר יזם כנס חשוב זה, במשכן נשיאי ישראל. לדידי, לא חילופי הנשיאים עיקר אלא העיסוק בעיקרון של כבוד האדם כעיקרון חוקתי, ואני מצפה בעניין לשמוע את הדוברים השונים. מועד הכנס תואם כך שנוכל לשתף בו את ידידינו שופטי בית המשפט העליון מקנדה הנמצאים במשלחת בבית המשפט העליון בישראל:
הנשיאה בֶּבֶרְּלי מֶקְּלָקְּלין. שופטי בית המשפט העליון של קנדה - מייקל מוֹלדָבֶר, רישָארְּד ווגנר ואָנְדרוֹמָקִי קָארָאקָאצֵנִיס.
הנשיא גרוניס הוא שארגן את המפגש שלנו עם השופטים הקנדים ואת שילובם בכנס זה, ועל כך יבוא על התודה והברכה. יבואו על הברכה גם עורכת הדין מיכל צוק, יועצת משפטית לנשיא המדינה, וכל אנשי לשכת הנשיא שעשו במלאכה.
הכנס נקבע בסימן חילופי הנשיאים בבית המשפט העליון. כשנפרדתי מעליך, הנשיא גרוניס, בשם חברינו לכס השיפוט ובשמי כאן בבית הזה, במשכן נשיאי ישראל, במועד העברת הלפיד, ידעתי אז כי זו פרידה מדומה, לפחות לחודשים הקרובים. ידעתי כי מיד לאחר הטכסים נפשיל כולנו שרוולים ונפנה, משך שלושה חודשים, למתן פסקי דין בתיקים בהם היית אתה אב בית הדין, וכך אכן עשינו ממש עד אמצע החודש. עתה אנו באמת נפרדים ממך ככל שהדברים נוגעים להליכים משפטיים תלויים ועומדים. ואולם אין אנו נפרדים ממך לא כחבר ולא כשותף לדרכנו. כבר נענית לבקשתי לגבש את עמדת המערכת לגבי תיקוני חקיקה מסוימים, ועתה משמלאכת כתיבת פסקי הדין מאחוריך, ארשה לעצמי לפנות אליך בעניינים נוספים. במערכת המשפט השופטים בדימוס הם חלק בלתי נפרד ממשפחת השופטים והם נקראים, לא אחת, לדגל, למשימות שונות.
כאמור, עיתויו של כנס זה אותו הגה וקידם נשיא המדינה כרוך ושלוב בביקור המשלחת הקנדית, ביקור שמועדו וגם תכניו נקבעו לפני למעלה משנה. כך אירע שהכנס מצא את כולנו בימים שבין בחירות להרכבת ממשלה, ימים בהם נותרו סימני שאלה רבים בסוגיות שונות וביניהם עניינים הנוגעים למערכת המשפט.
הצורך בשמירה על כבוד האדם, ועל זכויות הבנות הנגזרות מעיקרון זה הוא דבר מובן מאליו. דומני שלא יימצא מי שיחלוק על כך. עיקרון זה בא לידי ביטוי בחוקותיהן או בחוקיהן של מדינות רבות. אולם השמירה על כבוד האדם אינה יכולה להתבטא ברמה ההצהרתית בלבד. הצהרה הנשארת כתובה עלי ספר החוקים בלבד, הצהרה שאין לה יישום בשטח - ערכה מועט. מדינות מסוימות מצהירות על הצורך בשמירה על כבוד האדם, אך אינן מיישמות ערך זה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית השומרת לא רק להלכה כי אם גם למעשה על כבוד האדם. במשטרנו הדמוקרטי, בית המשפט הוא המחסום האחרון מפני פגיעה בכבוד האדם ובזכויות יסוד נוספות. זוהי אחת הסיבות לכך שישראל נתפסת כחלק ממשפחת האומות הדמוקרטיות. אני חשה בכך בעת מפגשינו עם שופטים מארצות אחרות. יוזמות שונות מבקשות עתה להגביל את כוחו של בית המשפט ולהתגבר על פסיקותיו. לא ארחיב בדבר מעל במה זו. אסתפק בכך שאומר, כי כדי שהעיקרון של שמירה על כבוד האדם ישלוט גם בחיי המעשה ולא יהווה הצהרה בלבד זקוק העיקרון לשומר. זהו אינטרס של כל אזרחי המדינה ותושביה; זהו אינטרס של מדינת ישראל השואפת להיות חלק מהמדינות בנות התרבות. קשה לבנות וקל להרוס.
שמרו על השומרים.
