(לְ"חַג הָאַהֲבָה", ט"וּ בְּאָב תּשׁע"ה.)
אוֹמְרִים לִי, שֶׁהָאַהֲבָה דּוֹמָה לַסְּפִינְקְס שֶׁבָּאַגָּדָה:
בּוֹלַעַת הִיא מַמָּשׁ אֶל תּוֹך קִרְבָּהּ
אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מַצְלִיחִים בְּפִתְרוֹן חִידָתָהּ;
וּלְאֵלֶּה הַפּוֹתְרִים רַק מֶחֱצָה -
מַעֲנִיקָה הִיא אַשְׁלָיָה, כְּאִלּוּ הֵם חוֹוִים אוֹתָהּ;
אַך זוֹ, אוֹמְרִים, אֵינָהּ מַמָּשׁ הָאַהֲבָה,
שֶׁהִיא זַכָּה-עַזָּה, מְתוּקָה-מָרָה וַעֲמֻקָּה,
- אֶלָּא תַּחֲלִיף מִמִּין גָּרוּעַ
שֶׁל אַהֲבַת-בְּשָׂרִים
לְלֹא שְׁאָר-רוּחַ.
