|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הסוד האירני: פצצת אטום מפלוטוניום
|
דרושים כ-10-6 ק"ג פלוטוניום כדי לייצר פצצת אטום אחת ● חשבון פשוט מגלה כי מזה כשנה כבר יש בידי אירן כמות מספקת של פלוטוניום לייצור פצצת אטום
|
|
הסוד שמאחורי החיוכים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בשעה שהשיחות בין נציגי המעצמות לבין אירן על צמצום והגבלה של העשרת האורניום במדינת האייתולות מתנהלות כאילו בנתיבים של "הבנות לקראת סיכום", עוסק השלטון האירני, מאחורי מסך כבד של חשאיות ומניעת פיקוח בינלאומי, בהפעלת מערך ייצור נשק גרעיני המבוסס על פלוטוניום אותו מפיקה אירן בכור הגרעיני שהקימה באראק השוכנת כ-260 ק"מ מטהרן. בהקשר הזה חשוב לדעת, כי רק בנתיב של ייצור פצצות אטום המבוססות על פלוטוניום ניתן להגיע לייצור פצצות המימן בעלות כוח ההרס הגדול פי 1,000 (!!) מפצצות אטום המתבססות על אורניום.
כדי לדעת עד כמה חשוב להבין את המשמעות של עובדה זו, דרוש הסבר מדעי קצר. פלוטוניום הוא יסוד מלאכותי מתכתי הקיים בטבע בכמויות מזעריות בלבד, אך אינו קיים כעפרה מתכתית, כמו האורניום, והוא תוצר לוואי של תהליך הביקוע המתרחש בכורים גרעיניים המופעלים במערכות צינון של מים כבדים. פלוטוניום הינו יסוד רעיל ומסוכן ביותר מבחינה קרינתית. שאיפה או בליעה של יותר ממיליונית הגרם ממנו יכולה לגרום למחלת הסרטן או למוות.
השאיפה של אירן להשיג פלוטוניום לייצור נשק גרעיני - רגיל או מימני - אינה חדשה. במשך שנים לא מעטות ניסתה אירן לרכוש בחשאי את היסוד המזיק הזה ממדינות שונות ובעיקר מן המלאים של הרפובליקות הסובייטיות לשעבר. כיוון שכשלו בשאיפתם לרכוש פלוטוניום ב"שוק השחור", החליטו שלטונות אירן להקים בעצמם מתקן להפקת מים כבדים הדרושים לתהליך הפקת פלוטוניום.
אירן אינה מאפשרת למפקחי סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) לפקח על פעילות הכור באראק ואף מונעת ביקורי מפקחים במתקן לייצור מים כבדים שהקימה בצמוד לכור המתודלק באורניום טבעי. הטיעון האירני למהות הסירוב לשתף פעולה עם סבא"א פשוט: על-פי האמנות הבינלאומיות, כור המתודלק באורניום טבעי איננו חייב להיות נתון לפיקוח של סבא"א. עובדה זו מסייעת לאירן להסתיר את השימוש המעשי שהיא עושה ותעשה בכור באראק שההספק שלו הוא 40 מגאוואט ושם הקוד שלו הוא IR-40.
בתפוקה מלאה מסוגל הכור באראק לייצר 10 עד 12 ק"ג פלוטוניום בשנה. דרושים כ-10-6 ק"ג פלוטוניום כדי לייצר פצצת אטום אחת. חשבון פשוט מגלה כי מזה כשנה כבר יש בידי אירן כמות מספקת של פלוטוניום לייצור פצצת אטום.
פצצת פלוטוניום אינה המצאה חדשה. היא הופעלה בפעם הראשונה בתולדות האנושות בסוף מלחמת העולם השנייה, כאשר חיל-האוויר האמריקני הטיל אותה ב-9 באוגוסט 1945 על העיר היפנית נגאסאקי. הפצצה ששם הקוד שלה היה "איש שמן" הביאה למותם של כ-40 אלף איש ועוד רבבות שנפגעו מהקרינה הרדיואקטיבית.
המטרה האמיתית של מנהיגי אירן
אחת השאלות המרכזיות המעסיקה כיום את הזירה הבינלאומית היא: מה, בעצם, דוחף את מנהיגי אירן למדיניות של פיתוח נשק גרעיני ואמצעים בליסטיים לשיגורו אל "יעדי אויב" ולמימון רחב היקף של פעילות טרור עולמי - כמעט בכל מחיר - מדיניות שעל פניה נראית כלא רציונלית ועלולה לגזור השמדה על אירן. ומעל לכל: מדוע מפנה אירן את חיצי תעמולתה דווקא לעבר ישראל שלדעת רבים כלל אינה מהווה איום על קיומה של אירן.
על-פי הערכות מודיעיניות במעצמות הגדולות, היעד האסטרטגי האמיתי של אירן איננו השמדת ישראל אלא השתלטות על המדינות המפיקות נפט: ערב הסעודית, עירק ונסיכויות המפרץ הפרסי. שליטי אירן מאמינים, כי אם יהפכו למעצמה גרעינית וישלטו על כל מקורות הנפט במזרח התיכון - אירן לא תהיה "עוד מדינה" אלא אימפריה איסלאמית עולמית.
על מטרותיה האימפריאליסטיות האמיתיות של אירן מעידה, יותר מכל, העובדה הבאה שעליה מצהירים בגלוי מנהיגי אירן: התשתית המדעית והמחקרית שהושגה בכור באראק עתידה לשמש גם את הכור החדש בהספק של 336 מגאוואט שאירן כבר החלה להקים באתר דארחובין (Darkhovin) שליד העיר האוואז (Ahvaz). כור בעל הספק כזה, הגדול כמעט פי 10 מהכור באראק, יוכל להפיק 120-100 ק"ג פלוטוניום בשנה וכפועל יוצא גם פי 10 פצצות אטום מבוססות פלוטוניום.
|
| תאריך:
|
02/05/2015
|
|
|
עודכן:
|
03/05/2015
|
|
עמי דור-און
|
|
הסוד האירני: פצצת אטום מפלוטוניום
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מטי
|
2/05/15 11:26
|
|
|
|
2
|
|
קובי המלך
|
2/05/15 13:36
|
|
|
|
3
|
|
שאול.
|
3/05/15 06:35
|
|
|
|
4
|
|
הגוי..
|
3/05/15 22:43
|
|
כקלף מיקוח במו"מ על הגרעין עם מדינות המערב, מעוניינת אירן להשתמש בשליטה במעבר באב אלמנדב בתימן, החולש על השיט הבינלאומי לכיוון תעלת סואץ, אילת ועקבה
|
|
|
|
|
יממה לאחר פרסום מסגרת ההבנות על אודות עתידה של תוכנית הגרעין האירנית, שגובש בין מעצמות המערב לבין אירן בלוזאן, פורסם סקר שבוצע בקרב הציבור האמריקני על-ידי הוושינגטון פוסט וחדשות ABC, ואשר תוצאותיו הצביעו על תמיכה רחבה בהסכם לצד חוסר אמון לגבי יכולתו למנוע מאירן להשיג נשק גרעיני. תוצאות הסקר מאששות מגמה מדאיגה, שניתן היה להבחין בה במהלך המשא-ומתן הממושך בנושא הגרעין בין מעצמות המערב, ובראשן ארצות הברית, לבין אירן - שחיקה בעמדת ארצות הברית ביחס לעמדת אירן. נוכח מגמה זו חיוני לנצל את החודשים הבאים - פרק הזמן שהוקצב לניסוח הסכם סופי בין אירן לבין מעצמות המערב, ובראשן ארצות הברית - לשיפור ולחיזוק העמדה האמריקנית. זאת, על-מנת שארצות הברית תוכל, ביחד עם בנות בריתה, לצמצם את האיום העתידי הגלום בתוכנית הגרעין האירנית.
|
|
|
|
|
ההסכם בין אירן למעצמות, כפי שהוא מסתמן, על-פי הפרמטרים שפורסמו על-ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית ב-2 באפריל 2015, לאחר סבב השיחות שהתקיים בלוזאן, הוא בעייתי, אך אינו בהכרח התרחיש השלילי ביותר שיכול להתפתח בסוגיית תוכניתה הגרעינית של אירן. נקודת המוצא להשוואת התרחישים אינה מצב של אפס יכולות גרעיניות לאירן, אלא התמודדות עם אירן, שהתייצבה כמדינת סף גרעינית - אומנם לא לגיטימית - כבר בתחילת העשור הנוכחי. ברשותה של אירן התשתית הגרעינית, שאותה בנתה במהלך העשור האחרון, קרי כל הרכיבים והידע, שיאפשרו לה להרכיב פצצה גרעינית. לאירן יש כיום 19,000 צנטריפוגות, שמהן 9,000 מעשירות אורניום, 10 טון של אורניום מעושר בדרגה נמוכה (חומר המספיק ל-8-7 פצצות לאחר העשרה נוספת לרמה גבוהה), שני מתקני העשרה תת-קרקעיים, כור כוח בבושהר, היכול גם לייצר פלוטוניום, כור מים כבדים פלוטוגני ההולך ומוקם באראכ, וכן תשתית ידע, מחקר, פיתוח ופעילות חשאית בנושא הנשק. חשוב להדגיש, שההסכם המתגבש אינו כולל אישור לאירן לפתח נשק גרעיני - לא כעבור 10 או 25 שנים לאחר החתימה עליו, ולא בכלל. החלטה אירנית לפתח נשק גרעיני, גם ב-2025 או ב-2030, כאשר יוסרו מעליה מרבית ההגבלות שיוטלו עליה במסגרת ההסכם שייחתם בינה לבין המעצמות, תהיה הפרה שלו ושל תכתיבי ה-NPT, ותחייב תגובה נחרצת של המעצמות.
|
|
|
|
|
במאמרו תחת הכותרת "אלף נורות אזהרה אדומות" בעיתון הארץ מנתח ארי שביט את הראיון שנתן הנשיא האמריקני ברק אובמה לתום פרידמן מעיתון "הניו-יורק טיימס", בהצביעו על המשפט החשוב ביותר בראיון: "אירן לא תרכוש נשק גרעיני במהלך כהונתי", כלומר לפני ינואר 2017.
|
|
|
|
|
המערב, ובראשו ארצות-הברית, מגיש לאירן קרש הצלה על-ידי הגעה להסכם המסגרת בסוגיית הגרעין. זאת, במקום להמשיך בעיצומים ולהחליש את כוחה של אירן לעמוד מול המתקפה הסונית נגדה
|
|
|
|
|
