הכותרת לכאורה תמוהה ומטעה. ואולם בפועל היא משקפת את "חלוקת העבודה" המתבצעת בשטח. ישראל משקמת את האוכלוסייה האזרחית בעזה, ואילו אירן מחמשת מחדש את ארגוני החמאס והג'יהאד בעזה. ירי הרקטות הבודדות מעזה לעוטף עזה, בימים האחרונים מאז מוצאי יום העצמאות, החזיר את הזרקור הציבורי והתקשורתי לבעיה שכביכול נשכחה למרות שהיא לא נפתרה.
על-רקע ריבוי הידיעות, לפיהן רמטכ"ל החמאס
מוחמד דף, שרד וחזר לפעילות, התגברו הברחות הנשק לעזה, גדל הייצור העצמי של רקטות, שיקום ובינוי המנהרות. חובה לחזור ולפרט כיצד הסתיים המבצע צוק איתן ומה הבטיחו בזמנו המדינאים האירופאים, הפוליטיקאים הישראלים, המומחים והפרשנים. במילים אחרות, החמאס מצוי בתהליך מואץ של הכנות לסיבוב הבא.
תזכורת לאשליות שהובטחו בסיום המבצע "צוק איתן":
- שיקום אזרחי של עזה, בתמורה לפירוז החמאס מנשק.
- השלטת הרשות הפלשתינית של אבו מאזן על עזה.
- הצבת 1000 חיילי "המשמר הנשיאותי" של אבו מאזן על המעברים לעזה.
- פיקוח בינלאומי למניעת הברחות נשק לחמאס.
- הבטחת הליגה הערבית לגייס 5 מיליארד דולר לשיקום עזה.
- ההבטחה המצרית להקלות בפתיחת מעבר רפיח.
- הבטחות של הקוורטט, האיחוד האירופי ואובמה, לסייע לאבו מאזן בשיקום עזה ולנטרל את השליטה של החמאס.
תמונת המצב בעזה מאי 2015
אף אחת מכל ההבטחות והתוכניות הנ"ל של הפוליטיקאים והמדינאים בעולם ובארץ, שהיו מעורבים במהלכים לסיום המלחמה בעזה לא מומשו ולא התקיימו.
הליגה הערבית לא העבירה את חמשת מיליארד הדולרים לשיקום עזה. אבו מאזן ניבהל מהאיומים של החמאס ואפילו לא ניסה לשלוח את האנשים שלו לעזה. פיקוח בינלאומי, סיסמה מתה שאיש לא לקח אותה ברצינות. כל הבטחות הסיוע של האיחוד האירופי נותרו על הנייר. המצרים לא רק שלא הקלו אלא חסמו לחלוטין את מעבר רפיח, לאחר שנוכחות לגלות שהחמאס מעורב במלחמה נגד המצרים בצפון סיני.
החמאס ממשיך לשלוט בעזה ומכין עצמו לעימות נוסף נגד ישראל. לרשות הפלשתינית של אבו מאזן אין בפועל דריסת רגל בעזה, למרות שכביכול קיימת על הנייר ממשלת הפיוס והאחדות.
הקיום והשיקום של עזה אך ורק בזכות ישראל
ישראל הפכה לצינור החמצן היחידי, שמספק לעזה את כל הדרוש לחיים, שכולל חשמל, מים, מזון, תרופות, ושאר כל המוצרים והציודים הדרושים לשיקום ההריסות והנזקים ממלחמת "צוק איתן".
מתחילת 2015 עברו במעבר כרם שלום 33 אלף משאיות שהובילו יותר מ-990 אלף טון של ציוד מגוון כולל מלט.
מתחילת 2015 עוברות בממוצע יומי 440-500 משאיות לעזה. ישראל סיפקה כ-100 אלף טון של מלט לשיקום המבנים שנסגרו. עשרות אלפי עזתים ובמיוחד סוחרים נכנסו לישראל. ישראל היא עורק החיים של עזה.
לקחים ומסקנות מהאשליות שהתנפצו
כל עוד עזה תמשיך להיות נשלטת ע"י החמאס, אין סיכויי לשיפור מצבם הכלכלי של תושביה. החמאס היה ונותר ארגון טרור מוסלמי בסיוע כספי וצבאי של אירן המצוי בתהליך התעצמות. מנהיגיו של הארגון חוזרים ומתחיבים להמשיך במאבק מזוין נגד ישראל.
נוצרה מציאות בלתי נסבלת שלפיה החמאס ממשיך להיות גורם מאיים על ישראל, ואילו ישראל היא עורק החיים היחידי שמספק לעזה את כל הדרוש. זו מציאות של טירוף מערכות שלא תוכל להמשך ללא שינוי.
חייבים לזכור שהשיקום הכלכלי אזרחי של עזה הוא למעשה שיקום גם של החמאס. אין להפריד בין האוכלוסייה לחמאס. הנזקים של ההרס והסבל של האוכלוסייה בעזה שנגרמו בגלל הטרור שהחמאס הפעיל נגד ישראל, לא גרמו להתקוממות נגד החמאס. הסיסמה "שיקום תמורת פירוז" הייתה אשליה והונאה. לא ניתן לשקם את עזה ללא שיקום של החמאס.
היריבות בין החמאס לפתח היא טקטית, תוך אחדות המטרה האסטרטגית. החמאס מנהל "התנגדות" של טרור אלים נגד ישראל, בעוד שאבו מאזן מנהל "התנגדות" של טרור דיפלומטי. אין שום סיכויי לשיקום עזה ולקץ הסכסוך.
