|   15:07:40
דלג
  אלון קוחלני  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

עימותי עמותה

בג"ץ קובע: אזרח המבקש להתנגד להקצאת קרקע על-ידי רשות מקומית לעמותה, חייב להגיש ערר לשר הפנים ורק לאחר מכן יוכל לפנות לבית המשפט
13/05/2015  |   אלון קוחלני   |   מאמרים   |   תגובות
קודם לפנות לשר [צילום: פלאש 90]

עשור וחצי לאחר שפורסם לראשונה נוהל הקצאות קרקע ושמונה שנים לאחר שעודכן לאחרונה, נדרש בית המשפט העליון לדון בפרוצדורה להגשת התנגדויות להחלטה של רשות מקומית להקצאות קרקע ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית.

בעוד שבכל הקשור בעשייה במקרקעין, הוראות הדין מחייבות רשויות מקומיות בעריכת מכרז, הרי שעד לעשור הקודם, תחום הקצאות הקרקע שלא תמורה או בתמורה סמלית לא הוסדר. בספטמבר 2001 סגר משרד הפנים את הפירצה בנוהל זה, שכלשונו "נועד להסדיר הקצאת קרקע או מבנה בפטור ממכרז ללא תמורה לגופים הפועלים בתחום הרשות העוסקים בתחומי חינוך, תרבות, דת, בריאות, רווחה, ספורט וכיו"ב, וזאת כדי לסייע לפעולותיהם לטובת הציבור. נוהל זה מכוון בתחום הקצאת קרקע, מינהל תקין, שמירת עקרון השוויון, חיסכון, יעילות ושקיפות ולמנוע פגיעה בטוהר המידות".

על-מנת להבטיח שהקצאה תיעשה באופן שוויוני, נדרשת רשות מקומית המעוניינת להקצות קרקע לעמותות לקבוע בין היתר תבחינים ופרוגרמה, לפרסם את הדבר וכן את ההחלטות על כוונה להקצות קרקע וכן את ההחלטות הנובעות מכך. אך מה באשר לזכותם של אזרחים להתנגד להחלטה על הקצאת קרקע לגוף ציבורי?

בכל הקשור לכך, למרבה ההפתעה, נוהל ההקצאות אינו קובע פרוצדורה אלא רק מציין, כי ועדת הקצאות, בבואה לדון בהמלצות של גופים המייעצים, תדון גם "בהתנגדויות שהוגשו". למעשה, ההוראה האופרטיבית היחידה שנקבעה בעניין זה קובעת, כי "ועדת הקצאות לא תחויב לזמן את כל המתנגדים להישמע בפניה, אלא תהא רשאית לעשות כן אם תמצא לנכון". אם כן, כיצד על המתנגד להחלטה של רשות מקומית להקצות קרקע לפעול כאשר כתב ההתנגדות שלו נדחה? לשון אחר: כיצד אם כן יכול אותו אזרח לערור על ההחלטה שהתקבלה לדחות את ההתנגדות שלו?

לכאורה, הדרך הבטוחה היא הגשת עתירה מנהלית, שהרי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים קובע: "בית משפט לעניינים מינהליים ידון ב'עתירה נגד החלטה של רשות'". האמנם? בהסתמך על סעיף 8יא לנוהל הקצאת קרקעות, הקובע "כי חוזה להקצאת מקרקעין בין המועצה ובין הגוף הרלוונטי, טעון אישור מועצת הרשות המקומית ברוב מוחלט של חבריה וכן אישור של שר הפנים" קבע בג"ץ, כי אזרח שהתנגדותו נדחתה, צריך לערור על ההחלטה הזו בפני שר הפנים, שאם לא כך - פנייתו לבית המשפט תידחה בעילה של אי-מיצוי הליכים.

במקרה הנדון, כיוון ש"שר הפנים טרם אישר את החלטת ההקצאה... העתירה היא מוקדמת... העותרים לא מיצו הליכים בכל הנוגע לטענות בדבר אי-תקינות ההליך המינהלי ואי-כשירות העמותה לקבל את הקרקע שהוקצתה, שכן באפשרותם להעלות את מכלול טענותיהם בעניין זה בפני שר הפנים טרם שיקבל את החלטתו לגבי ההקצאה הנדונה".

אם כן, ההלכה שנקבעה היא, כי מקום בו הרשות המקומית דחתה את ההתנגדות להקצאת קרקע, על המתנגד להגיש התנגדות לשר הפנים, וזאת בתום מסגרת הזמן שנקבעה לכך בנוהל. יש לצפות, כי לאור זאת, יפעל משרד הפנים להחיל בנוהל תיקון ובו יסדיר, בראי ההלכה שנקבעה, כללים ברורים באשר לדרך בה ניתן להגיש התנגדות להקצאת קרקע.
בג"ץ 1332/15, מוסדות אבן החיים ואח' נ' הוועדה להקצאות פרדס חנה כרכור ואח' / פס"ד
ערעור על הקצאת קרקע לעמותה צריך להיות מופנה לשר הפנים לפני עתירה לבית המשפט

הכותב עוסק בתחום הרשויות המקומיות.
תאריך:  13/05/2015   |   עודכן:  13/05/2015
עו"ד אלון קוחלני
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לגירושין יש השלכות רבות ולא פשוטות על חיי בני הזוג הנפרדים. בצד פירוק המשפחה, הטראומה הנפשית וניפוץ התקוות, עוברים המתגרשים גם טלטלה כלכלית קשה. שלא כבעבר, כאשר בני הזוג נהגו לשאת יחדיו בנטל עלויות הדיור, המזון, הבריאות, חינוך הילדים, התחבורה, ההוצאות השוטפות וכיוצא באלה, הרי שלאחר הפרידה כל אחד מהם נוחת במציאות כלכלית שבה הוא נאלץ לעמוד בהוצאות הרבות בכוחות עצמו. לכך לעתים מתווספת הוצאה נכבדה של עלויות ניהול הליך הגירושין.
שנאת השמאל את הימין מעבירה אותו על דעתו. ציפי לבני, שלא עברה שום הליך דמוקרטי של בחירה במפלגת העבודה, התיישבה לה על כיסא שנדחף לעברה על-ידי איתן כבל (ואולי היה זה יצחק בוז'י הרצוג?), על-מנת שתשב, איך לא, לצד ועם הרצוג וכבל. הטריאומוויראט... נוסח ימי ברז'זנייב. המנהיגים הדגולים. הבעת פניה של שלי יחימוביץ' אמרה הכל... לבני התיישבה בהבעה אדישה, המקום הזה הרי נועד לה מימים ימימה. היא אף קמה להשמיע את דבריה אחרי הרצוג. בהתבטאות ששחררה לתקשורת אמרה כי ראש הממשלה נתניהו הוא כמו זיקית. משנה דעתו והחלטותיו חדשים לבקרים... ועוד הודיעה לבני, כשהיא מישירה מבט אלינו, הפלבאים, הסכיתו נא: "אני לא מחפשת כסאות אלא דעות לחבור אליהן". הלו, גב' לבני, מי הזיקית כאן? ומי החליף כסאות ומפלגות אין ספור פעמים? באמירות מעין אלה היא מתעתעת באינטליגנציה שלנו וגם בזכרוננו. די לזילזול שאת מפגינה כלפינו, גב' לבני!
12/05/2015  |  מרדכי ליפמן  |   מאמרים
הטראומה שעבר העיתון ישראל היום ערב הבחירות בגלל הניסיון הנואל לחוקק חוק שיעצור את קיומו, עדיין משפיע על עורכיו, אלא שכיום הוא עושה עבודה הפוכה, ומתחיל להצדיק את אלה הפועלים נגד המשך הופעת החינמון ככלי תעמולה זול של נתניהו.
12/05/2015  |  יהודה דרורי  |   מאמרים
העימות הפוליטי הכולל הקיים בישראל בין ימין לשמאל איננו קשור במסורת אלא במאבק על הגמוניה ברחוב היהודי בישראל. המהפך של 1977, בישר את תחילת השינוי מהגמוניה סוציאל-דמוקרטית להגמוניה אחרת; השלב הראשון הוא הגמוניה ליברלית-לאומית, והוא נמשך מאז ועד היום. כאשר הדמוגרפיה וההתפכחות הפוליטית של ציבורים בישראל מתוכניות החלוקה ההיסטוריות שאף אחת מהן לא צלחה, התפתחו לכלל מגמה ברורה שהולכת וצוברת מומנטום, התבצרו נציגי ה"עולם הישן" במספר מוקדי כוח ומשם הם ממשיכים לנהל את המאבק לשימור מעמדם. בכל עימות פוליטי שבו ידם על התחתונה, הם מחוללים מהומה "אידיאולוגית" ומוציאים לרחוב את דעותיהם ועמדותיהם, בתקווה שהארגון המשופר העומד לרשותם, בצרוף מנגנוני שליטה על דעת-הקהל, יקנו להם יתרונות במסלולים אלה או לפחות יקזז חלק מחולשותיהם.
12/05/2015  |  רפי לאופרט  |   מאמרים
חופש הביטוי הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו מבלי שיוטלו עליו הגבלות שרירותיות, אבל אין פירושה של זכות זו שהיא מתירה לכל אדם להציג את המציאות באופן מסולף. עם זאת, יש להבין כי היכולת לתאר את המציאות במדויק תלויה בנקודת הראות של מי שמבקש לממש את זכותו להבעת דעה. כדי להבהיר את הסוגיה ראוי להביא דוגמה היסטורית מאירוע שהכל מכירים: איך הרג משה רבינו איש מצרי.
12/05/2015  |  עמי דור-און  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il