|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
די בפרוץ הפגנות הזעם של העדה האתיופית להעניק לאזרחים הערבים תחושה שזו מחאתם הם. אלא שהערבים מופלים פי כמה ואילו האתיופים, שהיו נחרצים יותר, ישיגו יותר
|
|
נפלאות דרכי המחאה [צילום: בן קלמר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מחאת בני העדה האתיופית, אלמלא לא הייתה כל כך זועמת, זועקת ורועמת הייתה צריכה להיות הכי רועמת והיותר אסרטיבית ואגרסיבית מעודה. כל צורה אחרת של המחאה - שלא כפי שבאה לידי ביטוי בהפגנה הגדולה בלב תל אביב - לא הייתה מתקבלת על הדעת, לנוכח אפליה סיסטמתית שרכנה להם על הגב ולא הרפתה מהם! תמיד מצאתי ברפיון ובחיוורון האוחז באנשיה את הרפיון ואת החיוורון שלי. תמיד ראיתי בנחמדות המאולצת שלהם כדי לרצות ולמצוא חן ובכך להתחבב על גוזעיהם את הנחמדות המאולצת שלי, אותה אני מפגין יום-יום, בכל מקום, מתוך חולשה נגזרת הגזורה על מידותי כדי לשמר את טווח הביטחון מכל שונאַי, ממגרַי וממיתַי - זועקי "מוות לערבים!".
בכל עת שדרכי נקרתה ונקרית עם דרכם של אנשי העדה האתיופית, עולמי מתאזן מיידית ומתייצב אוטומטית, ומתפשטת בי תחושה עזה של אלה הם בעצם אתה ושכמותך. מה שיעשו, איך שינהגו ויתנהגו, מה שיאכלו וישתו וילבשו ויתלבשו וישכילו ויתוודעו ויצחקו ויחייכו - שום דבר לא יעזור, והמציאות המרה נשארת על-כנה: הם לא יחדרו לתוך ההוויה המקומית הבצורה ולא יפרצו את חומת הניכור האימתנית.
קל לי יותר, כבן מיעוט, לחבור ולהתחבר לאנשים קלי-חבירה אלה. הם ישמעו אותך ויאזינו ברוב קשב לדבריך. הם יצניעו לכת ולא ישמיעו הערות פוגעניות כלפיך. לא יזלזלו בחוכמתך ולא ילעגו לאופן התלבשותך. לא יצחקו ממבטאך ומהדיקציה שלך ולא יביעו פליאה איך אתה נראה מצוחצח וכל כך נקי ויפהפה, למרות ועל-אף היותך ערבי. הם לא יתמהו איזו וילה יפה יש לך, ולא ישאלו אותך בהפצרה רבה "אבל מאיפה העיניים היפות האלה?" (במיוחד כשגוון העיניים כחול או ירוק). הם גם לא יקפצו ויתפרצו לתוך דבריך שלא לצורך עם שאלה קנטרנית ומביכה, האם אתה עדיין מגדל עזים מתחת לבית, האם תרנגולות ממשיכות להסתובב חופשי בחצר הבית ולהטיל את ביציהן בחוצות ומה עם הגמלים והנאקות.
בני העדה האתיופית, למרות שבאו עם מטען חברתי תרבותי ודתי נחשב, מוערך וראוי מאוד ועם גאווה אישית ואנושית שלא תסולא בפז, נשארו בצל הצל, חיוורים ודהויים ולא מצאו קונים למרכולתם, יהיה טיבה אשר יהיה. הם נותרו כמונו-אנו, בני הארץ מדורי דורות, דחויים, מסויגים ומוקצים.
בדומה לנו, כמעט כל מה שנעשה למענם היה כלאחר יד, כמו רק כדי לצאת ידי חובה. דורות יחלפו עליהם, ועדיין - כל שר או חבר-כנסת, פקיד בכיר או זוטר, עסקן מפלגתי או קבלן קולות שיזדמן מסיבה זו או אחרת לריכוזי בני העדה האתיופית כמו לריכוזי הערבים, יידרש לקלישאה הנבובה שמזמן הפכה להיות פראזה ריקה על סגירת פערים. בנשימה אחת יאמר במצח נחושה ש"נעשה וייעשה מאמץ אדיר לסגור את הפער!".
בני העדה האתיופית! קמתם והתקוממתם בריש-גלי. נקשתם על הקירות. רקעתם ברגליכם. פילחתם את האוויר בזעקתכם וזעזעתם את אמות הסיפים של מדינה שלמה שהפלתה אתכם לרעה! הלכתם על כל הקופה וזכיתם להישגים מיידיים! אתם, יותר מאשר אנו, הייתם נחושים יותר ובעיקר אמיצים יותר.
|
|
הכותב הוא עיתונאי ושדרן בקול ישראל בערבית, שימש שדר במשדר הספורט "שירים ושערים" ברשת ב', סופר ויוצר בעברית ובערבית ותושב עין א-סהלה.
|
|
| תאריך:
|
13/05/2015
|
|
|
עודכן:
|
13/05/2015
|
|
קיסר קבהא
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אהרון שחר
|
13/05/15 08:34
|
|
|
|
|
|
מעולם לא היה
|
13/05/15 11:14
|
|
|
|
|
|
מעולם לא היה
|
13/05/15 11:15
|
|
|
|
|
|
אהרון שחר
|
13/05/15 13:15
|
|
|
|
|
|
תיקון הטעות,
|
13/05/15 13:46
|
|
|
|
2
|
|
קיסר אמיתי
|
13/05/15 10:19
|
|
|
|
3
|
|
מירר
|
13/05/15 11:06
|
|
|
|
|
|
אהרון שחר
|
13/05/15 18:42
|
|
|
|
4
|
|
ח
|
14/05/15 08:07
|
|
|
|
|
|
יסבלו גם מהגזענות
|
14/05/15 16:45
|
|
|
עשור וחצי לאחר שפורסם לראשונה נוהל הקצאות קרקע ושמונה שנים לאחר שעודכן לאחרונה, נדרש בית המשפט העליון לדון בפרוצדורה להגשת התנגדויות להחלטה של רשות מקומית להקצאות קרקע ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית.
|
|
|
|
|
לגירושין יש השלכות רבות ולא פשוטות על חיי בני הזוג הנפרדים. בצד פירוק המשפחה, הטראומה הנפשית וניפוץ התקוות, עוברים המתגרשים גם טלטלה כלכלית קשה. שלא כבעבר, כאשר בני הזוג נהגו לשאת יחדיו בנטל עלויות הדיור, המזון, הבריאות, חינוך הילדים, התחבורה, ההוצאות השוטפות וכיוצא באלה, הרי שלאחר הפרידה כל אחד מהם נוחת במציאות כלכלית שבה הוא נאלץ לעמוד בהוצאות הרבות בכוחות עצמו. לכך לעתים מתווספת הוצאה נכבדה של עלויות ניהול הליך הגירושין.
|
|
|
|
|
שנאת השמאל את הימין מעבירה אותו על דעתו. ציפי לבני, שלא עברה שום הליך דמוקרטי של בחירה במפלגת העבודה, התיישבה לה על כיסא שנדחף לעברה על-ידי איתן כבל (ואולי היה זה יצחק בוז'י הרצוג?), על-מנת שתשב, איך לא, לצד ועם הרצוג וכבל. הטריאומוויראט... נוסח ימי ברז'זנייב. המנהיגים הדגולים. הבעת פניה של שלי יחימוביץ' אמרה הכל... לבני התיישבה בהבעה אדישה, המקום הזה הרי נועד לה מימים ימימה. היא אף קמה להשמיע את דבריה אחרי הרצוג. בהתבטאות ששחררה לתקשורת אמרה כי ראש הממשלה נתניהו הוא כמו זיקית. משנה דעתו והחלטותיו חדשים לבקרים... ועוד הודיעה לבני, כשהיא מישירה מבט אלינו, הפלבאים, הסכיתו נא: "אני לא מחפשת כסאות אלא דעות לחבור אליהן". הלו, גב' לבני, מי הזיקית כאן? ומי החליף כסאות ומפלגות אין ספור פעמים? באמירות מעין אלה היא מתעתעת באינטליגנציה שלנו וגם בזכרוננו. די לזילזול שאת מפגינה כלפינו, גב' לבני!
|
|
|
|
|
הטראומה שעבר העיתון ישראל היום ערב הבחירות בגלל הניסיון הנואל לחוקק חוק שיעצור את קיומו, עדיין משפיע על עורכיו, אלא שכיום הוא עושה עבודה הפוכה, ומתחיל להצדיק את אלה הפועלים נגד המשך הופעת החינמון ככלי תעמולה זול של נתניהו.
|
|
|
|
|
העימות הפוליטי הכולל הקיים בישראל בין ימין לשמאל איננו קשור במסורת אלא במאבק על הגמוניה ברחוב היהודי בישראל. המהפך של 1977, בישר את תחילת השינוי מהגמוניה סוציאל-דמוקרטית להגמוניה אחרת; השלב הראשון הוא הגמוניה ליברלית-לאומית, והוא נמשך מאז ועד היום. כאשר הדמוגרפיה וההתפכחות הפוליטית של ציבורים בישראל מתוכניות החלוקה ההיסטוריות שאף אחת מהן לא צלחה, התפתחו לכלל מגמה ברורה שהולכת וצוברת מומנטום, התבצרו נציגי ה"עולם הישן" במספר מוקדי כוח ומשם הם ממשיכים לנהל את המאבק לשימור מעמדם. בכל עימות פוליטי שבו ידם על התחתונה, הם מחוללים מהומה "אידיאולוגית" ומוציאים לרחוב את דעותיהם ועמדותיהם, בתקווה שהארגון המשופר העומד לרשותם, בצרוף מנגנוני שליטה על דעת-הקהל, יקנו להם יתרונות במסלולים אלה או לפחות יקזז חלק מחולשותיהם.
|
|
|
|
|
