שלושה מכתבים שהחליפו ביניהם ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, ופרופ' עמוס דה-שליט, מהמדענים החשובים בארץ בראשית ימיה של המדינה, זורקים אור על מה שחשב "הזקן" על מחשוב וטכנולוגיה.

מדובר בשלושה מכתבים אותם פרסם ארכיון צה"ל לרגל יום המדע הלאומי, שחל (יום ג', 12.5.15). שלושתם נשלחו ביולי 1959: מכתב קצר של בן-גוריון, תשובה ארוכה של פרופ' דה-שליט ותגובה של בן-גוריון. הם מהווים חלק מוויכוח מתמשך בין השניים שעסק במה שנקרא בימינו בינה מלאכותית, וש"הזקן" קרא לו "הוויכוח שלנו על אדם ומכונה".

השאלות שהטרידו את בן-גוריון בולטות עד היום ומעסיקות רבים: האם המכונות יוכלו בעתיד לחשוב עצמאית? והאם הן יעברו את האדם? במכתבו הוא מצטט מספרו של אבי תורת הקוונטים, נילס בוהר, שכתב כי מנקודת המבט של תורה זו, אין יכולת לערב בין יצורים חיים ובין מכונות.

פרופ' דה-שליט הסביר בתגובה כי "בינתיים חלו התפתחויות נוספות והקו המבחין בין החי לדומם נעשה יותר ויותר מטושטש. תופעות המהוות את הבסיס למה שנקרא בשם חיים, למשל, נעשות יותר ויותר מטושטשות וניתנות להיעשות במבחנה. אנחנו קרובים היום מאוד להבנת התהליך האלמנטרי של ההפריה - תהליך חלוקת התא".

"אל לנו לשכוח בהשוותנו את האדם למכונה באילו תנאים קשים עובדת המכונה", הוסיף המדען. "כדי להפוך את המכונות המודרניות ביותר למשהו הדומה מבחינת היקף זכרונו למוח האדם אנחנו צריכים להחליף כל אלמנט בסיסי בזיכרונה של המכונה במכונת חישוב שלמה. אנחנו עדיין לא מסוגלים לעשות זאת, אך כדאי לזכור שרק לפני 10 שנים היה גודלו של כל אלמנט בזיכרון כגודל הזיכרון כולו במכונות החדשות".