כשאבי נכנס הביתה ראיתי שהוא אינו מצליח להסתיר את הדמעות שלו, והוא אמר בקול חנוק ונמוך: גנבו אותה, הפקיעו את האדמה שלנו, אדמתנו אשר ירשנו ועברה במשפחתנו דורות רבים. הפקעת האדמה הייתה לאחר מאבק ממושך שניהל אבי נגד הפקעה זו, ובידו טאבו על שמו, שהוריש לו סבא שלי המנוח, מוחמד אבו מערוף. "אבו מערוף" - הכינוי שהיה לסבא שלי בכפר ובאזור היות שהוא עשה רק טוב לאנשים. "אבו מערוף" פירושו אדם שעושה טובות לאנשים.
אני גם זוכר שבאותו יום אבא אמר: הרי אנחנו עדיין מעבדים את האדמה שלנו, חורשים וזורעים אותה, ובה צומחים זעתר ועלת. לא הקרן קיימת, לא ה"הימנותא" ולא מקרקעי ישראל שותפים לי בירושה עליה. אז הרהרתי ביני לבין עצמי, ייתכן שאבא היה צריך לענות לשופט לפי אמונתו הדתית: אדוני השופט, זו האדמה שלי והיא שייכת רק לי, ואפילו אני זוכר את זה מלפני יותר מ-2000 שנה בגלגולי הנשמות שלי שקיימים מאז בריאת העולם. או שיגיד: אדוני השופט, הרי הבן הגדול שלי הוא בצבא, אל-ג'יש, אז למה אתם מקפחים אותי ועל מה ועל מי הבן שלי מגן, גזלתם את אדמותי ואת הפרנסה שלי. אבל כנראה, אבי זיכרונו לברכה לא הבין את המשמעות או לא ידע שכך היה צריך לדבר בפני השופט, וכנראה שהייתה לו דרך חשיבה אחרת.
ובהקשר הזה ובצל המצב הכלכלי הקשה שהיה אז, התחלתי להבין שישנה מציאות שצריך לשנות: מציאות של קיפוח, אפליה, גם חברתית, גם מעמדית, גם לאומית. יש אי-צדק אשר נמשך עד היום, אבל עם יותר גזענות, יותר נקמנות והתעללות בכל הערבים אזרחי המדינה, שנקראים כאן "גויים", ללא שום קשר, ולא חשוב אם הגוי הזה משרת בצבא או לא. אפילו מי שמשרת, מצפצפים עליו יותר, והעדה הערבית הדרוזית, שאני אחד ממנה, שהיא חלק בלתי נפרד מהעם הערבי הפלשתיני, היא דוגמה לכך. כן, אנחנו חלק בלתי נפרד מהעם הערבי הפלשתיני (אומר מילים בשפה הערבית). זו עובדה היסטורית, דתית, חברתית, תרבותית, לשונית וגם לאומית.
ולכן, האמירה של הממשלות השונות ושל שר החוץ לשעבר שזכויות מותנות בחובות, היא אמירה הזויה לחלוטין, ונוגדת את כל עקרונות ויסודות
כבוד האדם וחירותו, ונוגדת את כל החוקים והאמנות הבינלאומיות שנוגעות בזכויות אזרחים.
השאלה המהדהדת: מהן הזכויות שקיבלה העדה מול חובות השירות? הרי את החובות נותנים, ובתמורה מקבלים הפקעת אדמות ממושכת, ועד היום נגזלו והופקעו 80% עד 90% מאדמות הכפרים הערביים הדרוזיים, באמצעים לא צודקים, כולל שימוש בכוח ואכזריות. וכולנו היינו עדים איך השוטרים תקפו את השייח'ים של דאלית-אל-כרמל ועוספיא, שהגנו על אדמותיהם, עם תמונות שתיעדו את המקרה, ואפילו יש בידי מסמך שבו משרד ראש ה
ממשלה נותן את האור הירוק להשתמש בכוח נגדם. אני אמשיך להגן על אדמותינו כמו שפעלתי תמיד לפני הגעתי לכנסת (אומר מילים בשפה הערבית).
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה שמאפיין את הכפרים הערבים הדרוזים הוא שהם כפרים ברמה סוציו-אקונומית ירודה וגרועה מהרבה כפרים ערביים אחרים, וכמובן לא אשווה עם המגזר היהודי, כי זה רחוק עשרות שנים משם. רמת ההשכלה בכפרים אלו לא מן הגבוהות, והישגי הבגרות נמוכים ומחייבים שיפור רציני. האבטלה וחוסר מקומות העבודה, במיוחד אצל נשים וצעירות - מן הגבוהים ביותר במדינה; חוסר תשתיות בכפרים, חוסר תוכניות בנייה, אי-הרחבת המתאר ואי-מתן היתרי בנייה; אי-מתן חלקות בנייה לצעירים, ואם נותנים אז נותנים בכמות מזערית עם מחירים גבוהים שאי-אפשר לעמוד בהם.
כל מה שהזכרתי הוא מצב כרוני קיים וממושך, תוצאה של מדיניות האפליה הגזענית. והיום אנו עדים למשבר מתמשך של הרשויות הערביות הדרוזיות, אשר דורשות את התקציב שמגיע להן על-פי חוק, אבל לא רק שאין אוזן קשבת בממשלה אלא מתעלמים מכל הדרישות הצודקות ומהמשבר הקיים. גם הצעתי הדחופה שהגשתי, לדיון בעניין הזה מעל במת הכנסת, נדחתה. אנחנו ברשימה המשותפת נפעל בכל כוחנו ויכולתנו כגוף אחד בכנסת ומחוצה לה למען מתן זכויות מלאות לכל הרשויות המקומיות במגזר הערבי בכלל.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נחזור לאותו יום שנחרת בזיכרוני, היום שבו ראיתי את דמעותיו של אבי המנוח וחשבתי לעצמי, כנער בן 14, מה הלאה? ואחד הדברים הראשונים שעלו בדעתי הוא שאני לא אלך לצבא, ואכן ככה היה. גם ישר ידעתי והבנתי שזה לא מספיק, הבנתי שצריך לשנות מציאות כואבת ולשנות את התפיסה הקיימת בכל העולם - עולם העוני, אי-השוויון, הקיפוח, אי-הצדק החברתי והגזענות.
ואני זוכר שמדי פעם בקיץ הייתי מגיע לעכו למכירת תאנים שהייתי קוטף עם שחר, ושמעתי את המילים: מה אתה עושה כאן, ערבי מלוכלך? אז גם הבנתי שישנה תרבות גזענית, ולא לקח לי הרבה זמן להבין שזה אחד מביטוייה האידיאולוגיים של הציונות.
כל זה נתן לי להבין שמקומי הוא המפלגה הקומוניסטית היהודית-ערבית, שאליה הצטרפתי בשנת 1974. היות שנכנסתי לעשייה פוליטית למען חיים אחרים ועתיד טוב לכולם, רציתי ללמוד אז יחסים בינלאומיים וכלכלה, אבל המפלגה הציעה לי מלגה ללמוד רפואה בברית-המועצות, והנימוק של מזכ"ל המחוז אז, החבר ג'מאל מוסא זיכרונו לברכה, היה שבירכא אין אף רופא, הרי השלטונות לא נותנים לנו ללמוד וירכא צריכה רופא שיחזור לשרת את התושבים. קיבלתי את החלטת המפלגה ונסעתי ללמוד בעיר האהובה עלי עד היום, לנינגרד, סנט-פטרסבורג. סיימתי את לימודי הרפואה בהצטיינות בשנת 1986, ולאחר הסטאז' קיבלתי רישיון לעסוק ברפואה ממשרד הבריאות. לאחר מכן סיימתי התמחות באורולוגיה, וגם תואר PhD בשנת 1994, גם בלנינגרד.
וכעת תישאל השאלה מה גורם לרופא המצליח בעבודתו ואוהב את מקצועו, מסור ואהוב על מטופליו, לוותר על כל זה ולעבור לפוליטיקה. הרי בעשייה הפוליטית אני נמצא מאז 1974, וכעת אני ממשיך בזירת הכנסת כדי אכן לחולל את השינויים ולשנות את התפיסה הפוליטית הקיימת.
אני כאן על-מנת להיאבק למען שלום צודק, מבוסס על שתי מדינות, ישראל ופלשתין, ועל גבולות 4 ביוני 1967, ושתי בירות, ירושלים המערבית והמזרחית; ליישם את החלטות האו"ם בנוגע לפליטים הפלשתינים העקורים מאדמותיהם, כולל זכות השיבה, עקירת כל ההתנחלויות מהגדה המערבית ונסיגה כוללת מרמת-הגולן הסורית הכבושה, וכמובן פירוק כל ההתנחלויות שם.
אני כאן למען דמוקרטיה במובנה האוניברסלי ויישומה בכל תחומי החברה והמדיניות, נגד סכנת הפאשיזם, ולהגן באיתנות על מעמדו, כבודו וחסינותו של בית המשפט העליון, למרות שאני חולק על חלק מההחלטות שלו.
אני כאן להיאבק נגד הגזענות עד מחיקתה ואף הכחדתה, כולל מעשי הוונדליזם הגזעניים תחת הכותרת "תג מחיר", ולהיאבק נגד מדיניות האפליה הממושכת והגזענית כלפי האוכלוסייה הערבית, נגד הריסת הבתים, ולמען השגת פתרון כולל, שלם וצודק לכל משבר הדיור במגזר הערבי ולמען החזרת הקרקעות שהופקעו לבעליהן הלגיטימיים.
אפעל למען ביטול חוק גיוס חובה המוטל על בני העדה הדרוזית והפיכתו לבחירה, לפי הרצון ולפי ראיית כל אחד. הרי זה עוול מתמשך, לא צודק ולא אנושי כלפי בני העדה, ואנחנו עדים שבכל הרכבת ממשלה מבטלים בעסקות פוליטיות את גיוס החובה לחרדים. אני לא מתנגד לזה בנוגע לחרדים, אבל ניתן בקלות לבצע את זה כלפי בני העדה הדרוזית ולהפסיק את מדיניות הפרד ומשול. ובכלל, אני נגד התרבות והתבונה של השרשת התרבות הצבאית בחברה, ונגד הפיכתו של הצבא לפרה קדושה.
אפעל למען שוויון מלא, לאומי ואזרחי, לכל האזרחים הערבים בישראל; אפעל למען הפרדת הדת מהמדינה; אפעל למען פירוק המזרח-התיכון מהנשק הגרעיני, כולל בישראל, אפעל למען הצטרפותה של ישראל לאמנות הבינלאומיות בעניין, ואפעל להפסקת השיח הדמגוגי ושטיפת המוחות של ראש הממשלה
בנימין נתניהו בעניין סכנת הגרעין האירני, שבו הוא מטעה את האזרחים ודוחק לטמיון את העניינים החשובים במדינה, והם: אי-יישום השלום הוא סכנה לישראל ולכל עמי האזור; אי-יישום הצדק החברתי הוא סכנה לחברה; אי-הצלת מערכת הבריאות מקריסה היא הסכנה הגדולה לחברה ולמדינה. אי-יישום הדברים האלה ועוד הרבה דברים הם הסכנה האמיתית לקיומה של המדינה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדרך ליישם את התוכנית הִנה דרך הבנת העקרונות שבאו לביטוי במניפסט הקומוניסטי שיצא לאור בשנת 1848. כשקראתי אותו בשנת 1974 מצאתי בו את חמשת המ"מים עוד הרבה זמן לפני שז'בוטינסקי - שאני לא מחסידיו, כמובן - הזכיר אותם, שהם מזון, מעון, מלבוש, מרפא ומורה. לכן, התשובה היא סוציאליזם שבו העם הוא הריבון; הלאמה ולא אקמול להצלת מערכת הבריאות; דיור בר-השגה לכל התושבים; ביטול המע"מ והורדת מיסים; הלאמת הבנקים וכל משאבי הטבע; ביטול חוק ההסדרים, שהוא חוק הסדר עסקים ועסקות של הממשלה; הבטחת פנסיה ראויה והחזרת קרנות הפנסיה לחסות המדינה, ולא להשאירם הפקר בידי הטייקונים; החזרת גיל הפרישה לגיל 65 לגברים ו-60 לנשים; קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי תהיה 60% משכר המינימום.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני בן-אדם ולא שונא בני-אדם (אומר דברים בשפה הערבית). אני מודה לכל מי שטרח ועשה כדי שאגיע לכאן, למפלגה, לחזית: לחברי הכנסת לשעבר
תמר גוז'נסקי, מוחמד ברכה, ד"ר
עפו אגבאריה וד"ר חנא סוייד ולאנשים שהצביעו לרשימה המשותפת; תודה מיוחדת לאחים ולאחיות שלי ולדמעותיו של אבא שלי המנוח, לחברי היקר ד"ר עארף סלאמה ולמזכ"ל המפלגה מוחמד נפאע.
אני מתחייב להיות נאמן ומסור לשליחות, ואמשיך את דרכם של חברינו שהלכו לעולמם: תאופיק טובי, מאיר וילנר ו
תאופיק זיאד. וכפי שאמר המשורר סמיח אל-קאסם שהלך לעולמו לפני תשעה חודשים (אומר דברים בשפה הערבית).
לבסוף, אני חייב לצטט מספרו של ניקולאי אוסטרובסקי האהוב עלי, "כיצד נתחשלה הפלדה": "הנכס היקר ביותר לאדם הוא החיים (אומר דברים בשפה הרוסית), וזה ניתן לו רק פעם אחת, ולחיות צריך ככה שלא יהיה מכאיב ומצער בעד השנים שחלפו ללא מטרה, ושלא יהיה צורך לבעור מבושה בעד העבר הבזוי והעלוב. ובמותו יוכל האדם לומר: שכל החיים וכל הכוחות ניתנו והוקדשו למען העניין הנשגב ביותר - למען שחרור האנושות". תודה.
