|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

"מבצע עיצוב"

נהדר לפגוש בבואך למילואים מכשיר קשר צבאי הדומה מאוד למכשיר ההקרנה/סטריאו שבביתך, ולדעת שרק מעצב טוב ידע לבצע קסם כזה
22/05/2015  |     |   מאמרים   |   מראה   |   תגובות
[צילום: פלאש 90]

   רשימות קודמות
  עיצוב ישראלי

בסוף שנות ה-50' של המאה שעברה, נחשף הציבור בישראל לתופעת העיצוב הסקנדינבי. למען האמת ההיסטורית, היה זה ג'פרי טולמן עם מרכז המכירות "דניש אינטריורס", שתכולתו הדהימה את סוגדי הפורמייקה של ארץ ישראל הצנועה. אחר כך, ריבוי הנסיעות של ישראלים לחו"ל שהפגיש אותם תכופות עם ריהוט סקנדינבי, לא רק ביבשת אירופה, יצר אצל הישראלי "שגילה את העולם" חיבה לריהוט סקנדינבי. הופעתה של "איקיאה" בנוף הישראלי גרמה להילולה סוחפת ולתשומת לב שמתחריה היו חולמים עליה. מן הסתם נמצא בביקור ב"איקיאה" קמצוץ של אשלית ביקור בחו"ל, יותר זול בהרבה...

כיצד הם עשו זאת, ממה נובע יתרון המורשת הוויקינגית על הג'ניוס היהודי? המענה פשוט: הזמן פעל לטובתם של המעצבים הסקנדינבים. אך לא רק הוא. בפינלנד (כ-5 מיליון תושבים) ב-1931 עיצב אלבר אאלטו (ALVAR AALTO) ריהוט מבוסס על כיפופי עץ לבוד, שיוצר בהעתקים שונים במאות אלפי יחידות. בנורבגיה (כ-5 מיליון נפש) עיצב סוון איבר דיסטי(SVEN IVAR DYSTHES) ריהוט ישיבה הנמכר ברבבות. בדנמרק (כ-5 מיליון תושבים) עיצב ארנה יאקובסן (ARNE JACOBSEN) כיסא הנמכר בעולם במאות אלפים.

לדנמרק, נורבגיה ושוודיה שפות דומות המאפשרות תקשורת טובה ביניהן. משכבשה שוודיה את פינלנד, היו לארבע הארצות היסטוריה, מסורת ואורח חיים כמעט משותפים - חרף מלחמות ביניהן מדי פעם. שוודיה (כ-9 מיליון תושבים) עשירה יותר משכנותיה במשאבי טבע, בה התפתחה תעשיה כבר בסוף המאה ה-18, והיא הייתה המובילה במרבית התחומים במרחב הסקנדינבי. לה הבכורה בפיתוח הסגנון הסקנדינבי, והעולם המערבי זיהה בשוודיה את העדכנות והרלוונטיות של עיצוב מוצריה. לכן אתמקד בפיתוח העיצוב התעשייתי שהתחולל בה.

כבר ב-1845 נוסדה בשוודיה אגודה לשיתוף אמנים בתעשיות. ב-1915 (כעבור 50 שנה!) התפרסם ספר שוודי מכונן בשם "יותר דברים נאים לחיי יום יום". היה זה ניצן לגיבוש זהות תרבותית שהתאפיין בשילוב של מסורת וחדשנות, להפקת מוצרים חדשניים, קלים ויפים, תוך שימוש בחומרים זמינים וחזרה על פרטים מסורתיים. שילוב זה השפיע מיידית על תעשיות הזכוכית והקרמיקה בשוודיה, ומוצריהם הוצגו בהצלחה רבה בתערוכות בעולם. ב-1930, בהשפעה גרמנית, הופיע בשוודיה סגנון פונקציונלי, לעומת הסגנון אשר שילב מסורת עם חדשנות. מאחורי הסיסמה "שימושי זה יפה" עמדה אידיאולוגיה סוציאליסטית, והוויכוח בין תומכי הסגנונות נמוג, כאשר בשנות ה-50' של המאה הקודמת אימצה שוודיה (ובמהרה גם שכנותיה) "אסתטיקה של הומניזם" הנוגדת את הסגנון המודרני.

העיצוב הסקנדינבי אינו מיקשה אחת, ואפשר לזהות בו לפעמים מוצרים שאינם מכבדים את יוצריהם. הוא אמור להפגין יושרה, אמינות, הקפדה ודיוק בפרטים, נגישות לאמנות מיושמת ופשטות להבנת מסריו.

תעשיות סקנדינביה עברו דרך ארוכה להשגת רוב המטרות האלה, ואילו אנו עדיין באמצע הדרך. מה מונע אפוא מישראל להפוך למעצמת עיצוב, לא פחותה ממעצמת היי-טק? המשאב הראשי שלנו הוא הראש היהודי - הבה נשתמש בו, גם אם אין לנו יערות ומפלי מים כמו להם.

לפיתוח עיצוב תעשייתי לא נדרשות השקעות בתשתיות, בבנייה, במיכון לייצור ובחומרי גלם. כידוע, איננו מפחדים מדרך ארוכה. מה שלקח לסקנדינבים 100 שנה, לנו ייקח 10 שנים - בתנאי שננהג כראוי בעידן הדיגיטלי. איני מדבר על טיפוח קבוצת אדם מיוחסת, אלא על מאמץ מערכתי ועל גיוס ארצי ממוקד, שבסיומו תהיה ישראל מעצמת עיצוב, על כל היתרונות הבאים עם שינוי הסטטוס.

המאמץ הנדרש הוא במישורים שונים:

במישור האקדמי - לחבר את הלמידה לעולם האמיתי של צרכני המוצרים והתעשיה האמורה ליצר אותם, לכל משך הלימודים. להקנות ידע מעשי ומבוסס על ניסיון מפי אנשי הנדסה וטכנולוגיה, וללמד את הסטודנטים לדבר בשפת התעשיה, במקום בסגנון מנופח עתיר מונחים "רוחניים". להבדיל מהוראת מקצועות אחרים שבהם יש אולי משמעות לתואר שני ושלישי, להוראת עיצוב נדרש ניסיון מעשי רב ולא דיבורים. מי שעבר את שנותיו בעיקר באקדמיה, אינו יכול ללמד עיצוב, בשל חוסר בניסיון מעשי (זאת הייתה גם גישת הבאוהאוז).

במישור התעשייתי - אנשי טכנולוגיה הבאים ללמד מהתעשיה, מקנים לסטודנטים שפה טכנית המכשירה אותם לתעסוקה בתעשיה. מפעל יצרני המעסיק עשרה עובדים ומעלה, זקוק לשירותיו של מעצב תעשייתי שיכול לתגבר צוותים שונים בעת צורך ולהציע פתרונות יצירתיים. מנסיוני בעבודה עם צוות יצרני למדתי כי כשמציעים פתרון עיצובי לתעשיין, הוא שואל כמה זה יעלה לו וכמה הוא ירוויח מזה. כשהתעשיה תקלוט מעצבים ואפילו תעודד צוותי עיצוב מפעליים, השאלות האלה תהיינה היסטוריה. זכיתי לראות מפתחי תוכנה שנועצים במעצב תעשייתי, ולא אופתע כשמנהלי קרנות סיכון יַתנו את כניסתם למשחק בשיתוף מעצב תעשייתי. חלק מן העולם עדיין סובר שישראל מייצרת בעיקר כלי פולחן. הבה נעמידם על טעותם.

במישור הממסדי - לבצע הזמנות מכל סוג של ציוד שעוצב בישראל ובוצע בישראל, בידי ישראלים. בתחילה יהיה קשה, אבל יתרגלו עם זמן. על הממסד לשמש דוגמה לכלל התושבים. אם הממסד יציג בפני הספקים איפיונים מחמירים (שכוללים עיצוב ישראלי) ולא יתפשר על איכויות ועלויות סבירות (כמו של ספקי חו"ל), יתרום "מבצע עיצוב" הכרוך בפחות יבוא גם יביא לשיפור המאזן המסחרי.

במישור האישי - בהיסטוריה של ארץ ישראל התבקשו לא פעם תושבי הארץ לקנות תוצרת ארצנו, ונענו לכך בשמחה. גם הפעם נדרש מסע הסברה, בכלים עדכניים: אינטרנט, הרשתות החברתיות ותקשורת מודפסת ומוקרנת, שמטרתו להרגיל את הציבור לבקש מוצרים מעוצבים בישראל, בידי ישראלים, במיוחד כשמנופפים מולנו באיומי חרם כלכלי.

תעשיות הביטחון של ישראל הן צרכן העיצוב הגדול בארצנו. הן תרמו רבות לחינוך המקצועי של המעצבים שעבדו עבורן, ומצידן נהנו מתרומתם של המעצבים לפיתוח יצירתי, ארגונומי, פונקציונלי ואסתטי. תוצרת מפעלים אלה נדרשת בכל העולם. אני חושב שזה נהדר לפגוש בבואך למילואים מכשיר קשר צבאי הדומה מאוד למכשיר ההקרנה/סטריאו שבביתך, ולדעת שרק מעצב טוב ידע לבצע קסם כזה. כבר נאמר.


פורסם במקור: אתר מגזין "מראה"
אדי להבי הוא ממייסדי איגוד מעצבי ישראל והאגודה הישראלית לארגונומיה, ומ-1955 עובד ומלמד עיצוב תעשייתי. להבי הקים משרד עיצוב עצמאי, לימד באקדמיה בצלאל, ייסד חוג לעיצוב במכללת הדסה וניהל מחקר ופיתוח במתחם הטכנולוגי בחיפה. כיום מייעץ בנושאי עיצוב בכנרת המושבה.

תאריך:  22/05/2015   |   עודכן:  22/05/2015
אדי להבי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"מבצע עיצוב"
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ירון זכאי 1
22/05/15 22:48
2
אהרון שחר
24/05/15 14:37
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איני יודע מי מכם גר בעברו ביער סבוך ועבות, עם זאבים ודובים ושאר חיות טרף. אבל אני - אני זכיתי בכך.
22/05/2015  |  עודד שרון  |   מאמרים
הסרט ישראלי החדש, "פנסיון פראכט", נעשה על-פי הרומן "לילה ועוד לילה" מאת אהרן אפלפלד שיצא לאור ב-2001. עשיית סרט על-פי אחד מספריו של אפלפלד היא לכשעצמה אירוע שראוי לציינו, מאחר שיחסית להיקף מפעלו הספרותי, מיעטו תסריטאים לעבד את סיפוריו ולעשות סרטים על פיהם. שתי סיבות מסבירות עובדה זו. הסיבה הראשונה - מזה שנים מתויג אפלפלד בטעות כ"סופר שואה", ולפיכך מצטיירת יצירתו כבלתי מותאמת לדרישותיה החזותיות של אמנות הקולנוע ואפילו כמסוכנת לדרישותיה האסתטיות. הסיבה השנייה קשורה למורכבותה המיוחדת של העלילה בפרוזה של אפלפלד. מאחר שאי-אפשר להעריך כהלכה את טיב העיבוד שעשתה התסריטאית לספרו של אפלפלד בסרט "פנסיון פראכט" בלי לפרט את שתי הסיבות הללו, נדון תחילה בשתיהן בנפרד.
22/05/2015  |  יוסף אורן  |   מאמרים
איני יודע מתי אירן תתפרק, אבל ברור לי שזה יקרה - בעוד שנה, חמש שנים או עשר. הכתובת חרוטה על הקיר. אירן לא תימלט מגורלן של מדינות רבות בעולם, בעיקר במזרח התיכון, שנבנו באופן דומה לזה שבו נבנתה אירן. סביר שהתפרקות אירן תהיה מלווה בשפיכות דמים כמו ביוגוסלביה ובסוריה, ולא תהליך מסודר ומקובל כמו שקרה בצ'כוסלובקיה.
22/05/2015  |  מרדכי קידר  |   מאמרים
פסקי דין מוות נגזרו על נשיאה לשעבר של מצרים מוחמד מורסי ועל מספר מנהיגי-הצמרת של "האחים המוסלמים", כמו מוחמד בדיע וחירת אלשאטר. חוגים ערביים ובינלאומיים עוסקים בנושא ותוהים האומנם יבוצעו פסקי הדין.
22/05/2015  |  מנשה שאול  |   מאמרים
אין כול צל ספק שאחת ההתפתחויות החשובות בחיינו בעידן הזה היא המדיה החדשה, תמנון תקשורתי ענק אשר קרוי משום מה "הרשתות החברתיות". אולם שלא כמו מהפכות פוליטיות וסוציאליות, המהפכה התקשורתית, היא מהפכה בתחום הקומוניקציה והאוניברסאליות שלה, אבל היא לא חברתית, במובן שמוכר לנו. המגמה שלה, כמו בעצם המצאת התקשורת המודרנית- מורס, רדיו, טלפונים, טלוויזיה - הייתה בייסודה מסחרית. אלא שזאת הקלאסית לא התיימרה להיות חברתית, אבל הערך המוסף שלה, הפוליטי, חברתי - צמח מתוכה. לא ככה המדיה החדשה. אם ישנה מהפכה הרי בפועל היא נטילת השלטון מן הטייקונים התקשורתיים הישנים והעברתם לחדשים. זאת כשהם נחים בצל השלטון שהוא שותף פעיל.
22/05/2015  |  צבי גיל  |   מאמרים
אפילו לא תמורת נזיד עדשים  /  דפנה נתניהו
דמוקרטיה של שבטים   /  מרדכי קידר
נאטו ערבי  /  מנשה שאול
מהומות השחורים בתל אביב  /  יובל ברנדשטטר
הצעה להתוודות על פשעי האיחוד האירופי  /  מנפרד גרסטנפלד
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il