אי-אפשר להבין סיפור רק באמצעות השואה

בפגישה מעניינת עם מנהל המוזאון היהודי, פרו' סטולה, קבלנו סקירה קצרה על תכניו ובנייתו של המוזאון, המיוחד בצורתו ובשטחו. כמו גם בהצגת החומרים ובהתאמתם לעולם הטכנולוגי של היום.

השם פולין הוא שם עברי שניתן לארץ המדהימה הזאת, על-ידי יהודים מהגרים, שהגיעו אליה עקב גירוש מארצות המערב, ומשמעו: פה-לין. כלומר כבר מראשית דריכתם על אדמת פולין ראו בה מתיישביה החדשים בית. ואכן הקהילה היהודית בפולין הייתה עד מלחמת העולם הראשונה, הקהילה הגדולה ביותר בעולם.

בתכנון המוזאון היהודי התחילו כבר לפני עשרים שנה, הוא שוכן במבנה מרהיב, שתוכנן בידי אדריכלים מפינלנד והוקם בלב האזור בו היה הגטו של ורשה, מול האנדרטה של נתן רפפורט לזכר גיבורי הגטו. המשימה שלקח על עצמו המוזאון היא כמעט בלתי אפשרית: להציג בתערוכה אחת אלף שנות חיים יהודיים בפולין, הכוללות תקופות זוהר, פריחה, יצירה ושואה. חרף העניין הרב שמעורר המוזאון החדש בעולם הרחב, הוא מיועד, בראש ובראשונה, לפולנים עצמם. בפולין, שרק לפני 25 שנה השתחררה מהשלטון הקומוניסטי של אחרי הכיבוש הגרמני, אין עדיין מוזאון היסטורי שמספר את תולדותיה. מסיבה זו, ממלא המוזאון היהודי החדש תפקיד חינוכי חשוב במדינה, שרוב מוחלט של תושביה הם נוצרים קתולים: הוא לוקח אותם למסע לאורך ההיסטוריה הפולנית.

עבודה משותפת

"המסר לפולנים הוא פשוט: לא תבינו את ההיסטוריה שלכם בלי להכיר את הפרק היהודי שלה", אומר פרופ' סטולה. גם לישראלים וליהודים יש לו מסר: "לא תבינו את ההיסטוריה היהודית בלי להכיר את ההיסטוריה הפולנית. רוב יהודי העולם - מוצאם בפולין. אי-אפשר להבין את הסיפור שלהם רק באמצעות השואה" שהתחוללה על אדמתה של פולין.

התצוגה מחולקת לשמונה גלריות, אשר בשטח כולל של למעלה מ-4000 מ"ר, מספרות אודות תרבות ומורשת יהודי פולין. הגלריות הינן: יער (אגדות אודות תחילת קיום היהודים בפולין), הפגישה הראשונה (960-1500), פאראדיסוס לודארום (1569-1648), העיירה (1648 - 1772), אתגר העת החדשה (1772-1914), ברחוב היהודי (1918-1939), השואה (1939-1945) ולאחר המלחמה (1944 ועד היום) - מציגים בהן את אלף שנות החיים היהודים על אדמת פולין, עשר מאות קיום משותף של היהודים והפולנים.

אנו מדברים על עבודה משותפת, על תחרות וסכסוכים, על אוטונומיה, אינטגרציה ואסימילציה. אין נרתעים מנושאים קשים, אך אין אלו ממלאים את הדפים העיקריים בהיסטוריה בת אלף שנים זאת. לדעת יוצרי המוזאון, גישה כזאת מאפשרת הצגה אמיתית ושקולה של העבר ושל בניית דיאלוג והבנה בין התרבויות.

לתצוגת הקבע אופי נרטיבי: המבקר יטבול בהיסטוריה המסופרת על-ידי פריטי מורשת, תמונות, תצוגות אינטראקטיביות, רקונסטרוקציות ודגמים, הקרנות וידאו, צליל וטקסט. בכל שלב של מסע זה בעבר משתדלים להתקרב עד כמה שאפשר ליומיומיות, משמיעים את קול הסוחרים היהודים, המלומדים והאמנים בכל תקופה, הרבנים, בעלות הבית, הפוליטיקאים, רושמי העיתים והמהפכנים.

האטרקציה המרכזית של הבניין היא הכניסה לאולם המרכזי. האולם המרכזי יוצר חומה גבוהה, גלית. החלל הריק מסמל את הסדקים בהיסטוריה של יהודי פולין. הוא דומה בצורתו לערוץ, אשר יכול גם להידמות לקריעת ים סוף של בני ישראל במצרים. במוזאון כמעט 13,000 מטרים רבועים של שטח ובו, מלבד תערוכת הקבע, גם אולם רב תכליתי עם 480 מושבים, חדרי תצוגה זמניים, מרכז חינוך, מרכז מידע, חדר משחקים לילדים, בית קפה וחנות.

לסיכום אוכל לומר,כי המוזאון היהודי בוורשה הרשים אותי מאוד, מבחינת חווית הזהות היהודית שלי, שורשיה. תכניה, אופן הצגת החומרים הרבים שנאספו בחקירה גדולה,באיסוף. בתיעוד,בשחזור בכל האמצעים הנרטיביים האפשריים.