|   15:07:40
דלג
  נסים ישעיהו  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

נשא תשע"ה

כוחן של מילים

כשמדברים על אחדות, בטעות חושבים שהכוונה היא לאחידות, לטשטוש הזהות האישית. ואצלנו הרי הזהות האישית במקום הראשון. קורבנות הנשיאים מלמדים אותנו בדיוק את ההפך; כי אומנם בחיצוניות כולם הקריבו אותו דבר, אבל כל נשיא הקריב "לדעתו" בלשון המדרש. וכמו בגוף האדם, יש איברים שונים לתפקודים שונים וכולם חיוניים לקיומו ולתפקודו של הגוף
29/05/2015  |   נסים ישעיהו   |   מאמרים   |   תגובות

השבוע שמענו על אירוע מזעזע, אדם התאבד לאחר שנפגע מדברים שכתבו עליו בפייסבוק. "מילים יכולות להרוג" אומר הפתגם העממי, אבל כל עוד זה לא מכה לנו בפרצוף, כמו במקרה האחרון, אנחנו מתייחסים לכך כאל משהו תיאורטי; נו, באמת, איך מילים יכולות להרוג? הסיפור של אריאל רוניס, שהיה מנהל ברשות האוכלוסין והתאבד לאחר שהואשם בפומבי בגזענות, הוכיח למי שהיה זקוק להוכחה עד כמה צריכים להיות זהירים בדיבור. חז"ל מספרים (בבא מציעא נח/ב): תני תנא (אמר הלומד) קמיה (לפני) דרב נחמן בר יצחק: "כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים" אמר ליה שפיר קא אמרת (יפה אמרת) דחזינא ליה (רואים על הנעלב) דאזיל סומקא (שאוזל הדם מפניו והוא מחוויר) ואתי חוורא. לכאורה, חושבים המתלהמים, לא נורא; הרי הוא לא מת ממש, רק מחוויר, הוא יתאושש. או שלא.

חייבים קצת רגישות לזולת

אבל האמת היא שזה ממש ממש נורא. כי מי שהלבינו את פניו ברבים - גם אם לא ימות פיזית, עלול להיפצע נפשית והצלקת הזאת עלולה להציק לו לאורך כל שארית חייו. אומנם יש אנשים בעלי חוסן נפשי חריג שבזכותו הם מצליחים להתגבר אפילו על הכפשות המכוונות אליהם כשיטה, אבל גם ביחס אליהם אנחנו אמורים להיות זהירים בלשוננו (ובמקלדתנו). כי לעולם אין לדעת איזה קש ישבור את גב הגמל, איזו אמירה תהווה פגיעה שממנה הם יתקשו להתאושש. כי אדם, באשר הוא אדם, כלול מנקודות חוזקה ומנקודות חולשה; ולא משנה כמה בכיר המעמד שאליו הגיע, עדיין מדובר באדם שיש להיזהר בכבודו. הגמרא בהמשך גם קובעת כי המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא. על כל עברה אפשר לעשות תשובה והקב"ה סולח, על הלבנת פנים הקב"ה לא סולח; אלא אם כן ביקשו סליחה מהנפגע והוא סלח.

ממציאים "עובדות"

עד כאן ההיבט השלילי, שלמרבה הצער הוא הבולט במחוזותינו. עד כדי כך שיש כלי תקשורת שבאופן שיטתי מראים רק רע. וכמובן, לא מדובר בעובדות; לחשיפת עובדות שליליות לא היינו מתייחסים במסגרת הזאת. אנחנו מדברים על פרשנויות ובעיקר על המצאת עובדות. כי הרי, כך אני מניח, מי שהאשימה את המנוח בגזענות, שזה מה ששבר אותו, לא שמעה ממנו איזו אמירה פוגעת בהיבט הגזעני, היא רק פירשנה אירוע מסוים כנובע מגזענות ובכך האשימה אותו. לא הכרתי את המנוח, אבל מההקשר אני יכול להסיק שהזדהה לגמרי עם החומרה שבה חוגים מסוימים רואים את הגזענות. וכשהוא עצמו הואשם בכך, לא יכול היה לשאת את העלבון. גם איני מכיר את הגברת שכתבה את הקטע הגורלי, אבל אני משער שגם היא הפנימה את אותו רעיון והבינה שאם תאשים בגזענות תקבל הרבה אהדה.

השפעת התקשורת

האהדה תורעף עליה מאותם כלי תקשורת שמציגים רק רע ובין היתר מככבת אצלם במקום בולט ההאשמה המכוערת בגזענות. ההאשמה הזאת מכוערת כי היא מופנית תמיד כלפי צד אחד, הצד הלא נכון, הצד המתגונן מפני הגזענות הרצחנית. ולעולם אינה מופנית כלפי הגזענים האמיתיים, השונאים יהודים ופוגעים בהם רק כי הם יהודים. כי מי שקורא או צופה באותם כלי תקשורת, מטבע הדברים סופג את הרוע הזה שהם מטיפים ומי יכול לשער איך זה משפיע עליו. הרי לכל דבר שאדם רואה או שומע יש איזו השפעה בנפשו. אומנם במרבית המקרים ההשפעה אינה ניכרת, אבל כאשר צורכים את אותה תקשורת שלילית על בסיס קבוע, אי-אפשר שלא יספגו השפעה ממנה. ואז רואים הכל שלילי ודיון אקראי על עמידה בתור כזה או אחר נתפס לפתע כגזענות. זה מכוער. וכעת מסתבר שזה גם מסוכן.

דווקא בימים של אחדות

והסיפור הקשה הזה אירע בסמיכות מפחידה לחג השבועות, החג שעצם קיומו התאפשר רק לאחר שבני ישראל הגיעו לאחדות מוחלטת. מה עלינו להסיק מהסמיכות הזאת? האם עלינו להבין שהגענו כבר לדיוטא התחתונה, שבימים בהם האחדות היא המסר אנחנו נחשפים לפירוד נורא? לי נראה שזהו אכן המסר. גם נראה לי שפרשת השבוע שלנו וההפטרה שקוראים השבת מציעות לנו את הדרך הנכונה, הדרך לאהבת ולאחדות ישראל. בפרשת השבוע נָשֹׂא אנחנו קוראים על הקרבנות שהקריבו נשיאי השבטים לחנוכת המשכן (במדבר ז): [ב] וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם: הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, הֵם הָעֹמְדִים עַל-הַפְּקֻדִים. [ג] וַיָּבִיאוּ אֶת-קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה', שֵׁשׁ-עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר--עֲגָלָה עַל-שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים, וְשׁוֹר לְאֶחָד; וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם, לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן. שנים עשר נשיאי השבטים משתפים פעולה באופן מלא בהשלמת מלאכת המשכן, בארגון אמצעי השינוע שלו.

ייחודיות בתוך האחדות

בתחילה לא ידע משה כיצד להתייחס ליוזמה של הנשיאים, היסס אם לקבל אותה. עד שה' התערב: [ד] וַיֹּאמֶר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. [ה] קַח, מֵאִתָּם... מלבד אמצעי השינוע, הביאו הנשיאים גם קרבנות להקריב על המזבח במשכן: [י] וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים, אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, בְּיוֹם, הִמָּשַׁח אֹתוֹ; וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת-קָרְבָּנָם, לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. פה התעוררה בעיה אחרת, איך ומתי יקריב כל נשיא. באמצעי השינוע לא הייתה בעיה כזאת, הכל התקבל ביחד. כעת מגישים שנים עשר קרבנות ומתעורר חשש שמא מישהו יפגע אם עמיתו יוקדם וכדומה. אז האם להקריב הכל במקביל? הרי אין אפילו מספיק כהנים שיעשו את זה. גם כאן ה' מתערב: [יא] וַיֹּאמֶר ה', אֶל-מֹשֶׁה: נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, יַקְרִיבוּ אֶת-קָרְבָּנָם, לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. לא במקביל ואפילו לא באותו יום, אלא לכל נשיא יומו.

שתים עשרה חזרות

וכאן באה סידרה של שתים עשרה חזרות על אותו טקסט, כמעט בדיוק, מלבד שמו של הנשיא המקריב ושם שבטו. הנה הטקסט שחוזר על עצמו: ...קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן--לְמִנְחָה. [יד] כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. [טו] פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ--לְעֹלָה. [טז] שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. [יז] וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן... בהתחלה ובסוף שמנו שלוש נקודות במקום שמו של הנשיא המקריב (ובהתחלה גם של שם השבט). הקרבנות היו זהים לגמרי, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד, אבל התורה מפרטת את כולם כי לכל נשיא, בהקריבו את קרבנו, היו הכוונות שלו בהתאם לאופי המיוחד של שבטו ובהתאם לתפקיד של אותו שבט בעם ישראל.

שותפות רעיונית

ועדיין לא מובן; הרי מדובר בקרבנות שהביאו לחנוכת המזבח. "חנוכת דבר" זה השימוש הראשון שעושים בו. אחר כך זו כבר לא חנוכה, זה כבר שימוש שוטף. אז לכאורה, איך אפשר לומר שהנשיאים חנכו את המזבח? המקריב הראשון הוא שחנך אותו, ומה עם היתר? אבל כנ"ל, הקב"ה אומר למשה בפירוש: יַקְרִיבוּ אֶת-קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, מכאן שכולם שותפים בחנוכתו. וזה גם נאמר בסוף, בסיכום הקרבנות: [פד] זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, מֵאֵת, נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל: קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, מִזְרְקֵי-כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר, כַּפּוֹת זָהָב, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. כתוב בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, ביום אחד? הרי ראינו בפירוש שמדובר בשנים עשר יום. אומר המדרש (רבה): אלא העלה עליהם כאילו כולם הקריבו ביום ראשון וכאלו כולם הקריבו ביום אחרון. מה היתרון הגדול בהקרבה ביום האחרון ש-העלה עליהם כאילו כולם הקריבו ביום אחרון?

שנים עשר סוגים

את השאלה הזאת שואל כ"ק אדמו"ר מליובאוויץ'. כי כל אחד יכול להבין שיש יתרון בהקרבה ביום הראשון, אבל היום האחרון? אומר הרבי, שמכאן נוכל להבין מדוע נחנך המזבח על-ידי הנשיאים ולא על-ידי משה ואהרון, שלכאורה זה הכי מתבקש. המעלה של הנשיאים היא בכך שהם מייצגים את החלוקה של בני ישראל לשנים עשר סוגים, לפי השבטים. הקרבת הקרבן על המזבח היא פעולה של התקרבות לה'. לכל שבט יש את הדרך המיוחדת לו להתקרבות זו ואת הדרך הזאת ייצג נשיא השבט. וכאשר כל נשיא הקריב ביומו, זהה לגמרי לקרבן חבריו, אבל עם כוונותיו שלו, הוא ייצג את שבטו אבל כחלק מכלל ישראל. ביום השנים עשר הקריב הנשיא האחרון ובכך נוצרה השלמות של התקרבות עם ישראל לה' וממילא גם השלמות בחנוכת המזבח, שכל הסוגים בעם ישראל שותפים בחנוכתו.

מחשבה טובה נובעת מלב טוב

כשמדברים על אחדות, בטעות חושבים שהכוונה היא לאחידות, לטשטוש הזהות האישית. ואצלנו הרי הזהות האישית במקום הראשון, לכן, לצערנו, עושים הכל הפוך מהרצוי לאחדות ישראל. קרבנות הנשיאים מלמדים אותנו בדיוק את ההפך; כי אומנם בחיצוניות כולם הקריבו אותו דבר, אבל כל נשיא הקריב "לדעתו" בלשון המדרש. וכמו בגוף האדם, יש איברים שונים לתפקודים שונים וכולם חיוניים לקיומו ולתפקודו של הגוף, כך גם בגוף של עם ישראל, יש סוגים שונים ולהם דרכים שונות, וכולם רצויים ואפילו חיוניים לקיומו ולתפקודו של העם. אבל זה נכון רק כל עוד היעד הוא אחד לכולם, והיעד הוא - טובת הכלל. וטובת הכלל מתחילה במחשבה על טובתו של הזולת. מחשבה טובה נובעת מלב טוב שמביא לעין טובה שבה רואים את הטוב שבזולת ואליו מתייחסים. כדאי מאוד שנאמץ לעצמנו את הטובה הזאת, כי כך נזכה לחיים טובים יותר.

תאריך:  29/05/2015   |   עודכן:  29/05/2015
נסים ישעיהו
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
סוף דבר תקוותו של משחק כדור הרגל הנהדר ותקוותם של מיליארדים מתוך מעריציו בעולם כולו נשענת על העיתונות החופשית החוקרת. השוחד חד כשיניה של חולדת ענק שמכרסמת לתאבון כל מה שמניב פרי ואינה עוצרת אלא לאחר שאפילו הקליפה שנותרה לסגור על התוך שחוסל, נסדקת, ומושלכת פצועה, עלובה ומרקיבה על השטיח האדום עליה הולכים המשל והנמשל יחד אל כספות הבנקים במקלטי המס.
29/05/2015  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
בסופה של פרשת נשא מופיעים הקורבנות אותם הביאו נשיאי ישראל לחנוכת המזבח. כל קורבן כלל מרכיבים המפורטים בשבעה פסוקים, שעליהם התורה חוזרת שוב ושוב, שתים עשרה פעמים, וכך על פני 84 פסוקים. הקורא המשועמם לא מבין את הצורך בחזרה מייגעת זו, מה שמעלה את ההשערה, כי התורה רוצה להעביר בכך מסר.
29/05/2015  |  הרב צחי הלמן  |   מאמרים
כפי שלימדנו מורי ורבי, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט פרופ' מנחם אלון ז"ל, בספרו המונומנטלי על המשפט העברי, "המשפט העברי הרי הוא חלק מכלל ההלכה העברית". ואם בקצירת האומר נתייחס למשפט העברי כאל החלק הנורמטיבי של התורה שבעל-פה, הרי שעולם ההלכה ומקורותיו העשירים והענפים, כוללים ים של "דברי חוכמה ומוסר, ענייני הגות ותוכחה. ההלכה מקיפה את כלל ההוראות בעולמה של היהדות, הן הדינים הקשורים במצוות של בין אדם למקום והן ההלכות הבאות להסדיר את היחסים שבין אדם לחברו".
29/05/2015  |  עו"ד כרמית פנטון  |   מאמרים
יאיר נוה צריך להיות המפכ"ל הבא של משטרת ישראל. כל נסיונו, כישוריו ואופיו מלמדים שהתפקיד תפור עליו ושהוא תפור על התפקיד - במיוחד כאשר המשטרה מצויה באחת משעות השפל הקשות ביותר בתולדותיה.
29/05/2015  |  איתמר לוין  |   מאמרים
"אני מביט בעיניים של כל אחד ואחת מכם ואומר: מעולם לא קיבלתי שוחד. מעולם לא לקחתי אגורה לכיסי". זוכרים מי אמר את זה?
29/05/2015  |  איתמר לוין  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il