נחשף פרצופו האמיתי
השבוע חוגגת ממשלת לבנון 15 שנה לנסיגת צה"ל מדרום לבנון ב-25.5.2000. החגיגות מתקיימות ביוזמת חיזבאללה, שהפך את נסיגת צה"ל לניצחון אדיר שלו על ישראל. גם בעולם הערבי צבר חיזבאללה יוקרה וכבוד, בטענה כי לראשונה מאז 1948 רושמים הערבים לזכותם ניצחון של ממש על ישראל.
אבל לא לעולם חוסן...
הזמן נוקף, ודעת הקהל הערבית מתעוררת ומגלה את פרצופו האמיתי של
חסן נסראללה, של הארגון שהוא עומד בראשו הפועל כסוכן של אירן. חיזבאללה הפך את דרום לבנון למושבה אירנית, ולוחמיו נלחמים בנשק אירני שבעזרתו הוא הורג את הסורים, העירקים והתימנים, בעודו מתעטף בסיסמאות הסרק של ההתנגדות לישראל ושל שחרור פלשתין ואלקודס.
עיתונים ערביים, ובעיקר לבנוניים, כותבים כי מי ששמר על דרום לבנון כשטח לבנוני בריבונות לבנון הם חיילי צבא דרום-לבנון שלחמו בגבורה והקריבו את עצמם למען מולדתם.
העיתון "א-סיאסה" הכווייתי אף כותב (23.5.15) כי "יש להכריז על חיילי צבא דרום-לבנון כפטריוטים לאומיים ולפעול למען החזרתם מישראל למולדתם".
השבט כגורם המסייע לביטחון
האם דפוס החברה השבטית בקרב הערבים יכול להועיל במלחמה נגד ארגוני הטרור, ובמיוחד נגד ארגון "המדינה האיסלאמית"? העימות נגד ארגוני הטרור שחווים המשטרים במדינות ערב יכול לספק הוכחות מוצקות להצלחה דווקא בגיוס השבט למלחמה נגד הטרור. ברעיון זה תומך המאמר "השיבה אל השבט" של הסופר המצרי מוחמד אבו אלפדל ("אלערב", 18.5.15) שלדעתו, "לחברה הערבית יש יחס שורשי לשבט ולמשימות שזה מסוגל למלא, ובמיוחד בתחום הביטחון והשמירה על ריבונות המדינה.
"בה בעת שמצפים להיעלמותו של השבט עקב המודרנה והקידמה, הולך ומתבסס פועלו של השבט בחלק ממדינות ערב. זאת, בגלל ההסלמה בפעילותם של ארגוני הטרור נגד הממסד ונגד ריבונותם של המשטרים. השבט הופך אמצעי מגן נגד פלישתם של גורמי חוץ אידיאולוגיים, מדיניים וביטחוניים.
"לפתע פתאום, משנים השבטים בסיני את כיוון פועלם שהיה חברתי בעיקרו והתמקד בהגנה על קניין השבט. כך, למשל, שבט הטראבין בסיני, יחד עם שבטים אחרים בחצי-האי, נוטלים חלק בעצם ימים אלה במלחמתו של צבא מצרים נגד ארגוני הטרור.
"גם השבטים במדבר המערבי במצרים החלו למלא תפקיד ביטחוני נגד ארגוני הטרור והפשע ונגד סוחרי הנשק שזורם מלוב לכיוון מצרים. חשיבות פועלם של השבטים הוא במתן מודיעין, בשל התמצאותם בשטחים בהם פועלים הטרוריסטים".
ניתן לסכם כי עם עליית גלי-הטרור ברחבי העולם הערבי, גוברת חשיבות השבט ככוח בלימה של גלי הטרור וכאמצעי להתמודדות עם אתגרים שמנגנוני הממסדים אינם מסוגלים להתמודד עמם.
עם זאת, יש לציין כי מודל השבט כמסייע בהגנה אינו פועל בקרב השבטים הסוניים באזור אלאנבאר בעירק, שבירתו רמאדי נפלה בידי "המדינה האיסלאמית", למרות השתתפותם של השבטים במבצע לשחרור רמאדי מידי דאעש. הסיבה לכך היא שמרנותו של המשטר העירקי השיעי, שנמנע מלסמוך על השבטים הסוניים באלאנבאר ואינו מספק להם נשק, מחשש שנשק זה יופנה נגד המשטר השיעי.
דאעש - הסכין ששוחט את האיסלאם
זהו שם ספרם של החוקרים נאג'ח אברהים והישאם אלנג'אר, שבו הם מונים את המאפיינים של ארגון "המדינה האיסלאמית", את שורשיו, רקעו ואמונותיו:
- דאעש מסתמך על הרעיון של ארגון "אל-קאעידה" שצמח בעירק, שפוסל את כל הסמלים, המיתוסים והמפלגות הפוליטיות. הוא פוסל את השיעים ומחשיב אותם ככופרים.
- המלחמה היא דרכו לשרת את הדת והמדינה.
- מי שאינו מביע נאמנות למדינת האיסלאם בהנהגתו, נחשב בוגד שיש להילחם בו.
- הארגון מתנגד לדמוקרטיה, לבחירות, לחילוניות, לליברליזם, לשמאלנים, ללאומנים ולנאצריסטים, וכל התנועות האיסלאמיות שאינן סרות למרותו נחשבות בעיניו אויבות.
- דאעש משתמש בסכינים כדי לבתר ראשים וידיים ולהפיץ פחד ואימה בלבבות בני-אדם.
- דאעש מכער את פני האיסלאם ותרבותו ומעכב את קידומו.
- דאעש התנכר לעקרונות ההלכה המוסלמית ולערכי היסוד שלה: חרות, צדק, שוויון ופלורליזם.
המסקנה שאליה מגיעים המחברים היא כי הארגון לא יצליח להקים מדינה.
