לאחר הבחירות לכנסת גברו הקולות המבקשים חוקה כתובה לישראל. נשיא המדינה אומר כי חוקה כתובה תגן על זכויות מיעוטים, ונשיאת בית המשפט העליון אומרת כי חוקי יסוד הכובלים את ידי הכנסת מגינים על האזרח מפני השלטונות.
אלא שהעולם רווי בדוגמאות של מדינות שחוקותיהן לא מנעו עושק והפרה קיצונית של זכויות המיעוט. ההיסטוריה מלמדת כי החוקה לא הגנה על המיעוט אפילו בארצות-הברית, כשהתעורר
ניגוד עניינים בין מדינות הפדרציה. כך, כשהחליטו מדינות הצפון בארה"ב לבטל את העבדות, ואילו מדינות הדרום שהעסיקו את העבדים בגידול הכותנה התנגדו, לא הייתה תועלת בחוקה כתובה. המחלוקת הביאה למלחמה, שבסיומה הצפון שניצח בכוחו הצבאי כפה את דעתו על כל המדינות.
חוקה כתובה והגנה על מיעוטים
כשיסדה בריטניה את הממלכה של עירק והציבה בראשה את המלך פיצל הראשון, חתם המלך על
חוקה לתפארת. זו כללה הגנה על זכויות האזרחים וקבעה שוויון ביניהם ש"חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו" שלנו והמנופפים בו בשם התערבות בית המשפט העליון בהחלטות הכנסת יכולים רק להתקנא. בחוקה העירקית נאמר כי אזרחי עירק יהיו שווים לפני החוק בלא תלות בגזעם, באמונתם ובלשונם. כן נקבע בה כי לקהילות היהודיות והנוצריות תהיינה מועצות רוחניות שתחלטנה בכל ענייני נישואין וגירושין וירושה ובכל עניין שיבחרו בעלי דין להביא בפניהם. כמו-כן תישמר זכות הקניין הפרטי ולא תהיה החרמה של רכוש. בסנאט בעירק יהיו 20 חברים, ומהם אחד יהיה נציג היהודים, ולבית הנבחרים שבו היו 100 חברים, בחרה העדה היהודית 5 נציגים.
ומה היה ערכה של חוקה זאת? זמן קצר לאחר ייסוד המדינה העירקית, ערכו מוסלמים טבח בעדה האשורית (נוצרים דוברי ארמית). הצרת רגליהם של האזרחים היהודים החלה כמעט מיד אחרי סיום השלטון הבריטי. לאחר הקמת מדינת ישראל, התגברה רדיפת העדה היהודית. עובדי מדינה יהודיים פוטרו ממשרותיהם, יחידים נעצרו בהאשמות שווא, וחיפושים נערכו בבתים באמתלות של אהדה לציונות. באותו זמן לא הורשו היהודים לעזוב את המדינה לברוח מן הרדיפות. הם הופלו לרעה מן האזרחים המוסלמים ולא קיבלו דרכונים. כשלבסוף הותר ליהודים לעזוב את עירק, היה עליהם לבקש תעודת מסע חד-פעמית ולוותר על אזרחותם. לאחר שנרשמו לנסיעה, התכנס הפרלמנט ביום שבת, כדי שלא ינכחו בישיבה החברים היהודיים ולא ישתתפו בדיונים. באותה ישיבה הוחלט להקפיא את רכושם של אותם יהודים שהגישו בקשות יציאה, את בתי המגורים ובתי העסק שלהם על תכולתם ואת פקדונותיהם בבנקים. כך שמרה החוקה הכתובה של עירק על זכויות המיעוטים.
ההשפעה של חוקה כתובה באירופה?
לברית-המועצות הקומוניסטית הייתה חוקה כתובה שהבטיחה חופש ושוויון, אבל שרר בה שלטון עריצות של מפלגה אחת. לרפובליקה החמישית בצרפת דווקא יש חוקה כתובה. הרפובליקה נקראת חמישית, וזהו גם מספר הפעמים שבו נמחקה החוקה הכתובה במלחמות ומהפכות. נפוליון הראשון והשלישי ביטלו את הרפובליקה, המליכו את עצמם ויצרו חוקות חדשות. אחרי תבוסת צרפת במלחמה עם פרוסיה ונפילת נפוליון השלישי, הייתה לצרפת חוקה שלישית. גם חוקה זו שוב הבטיחה שוויון ואחווה לכל האזרחים. החוקה לא הגנה על בני עמנו בימי מלחמת העולם השנייה, ולא מנעה מן הממשלה של המרשל פטן לרדוף את אזרחי צרפת היהודיים. לאחר שחרור צרפת בסיום מלחמת העולם השנייה, הוקמה הרפובליקה ולה חוקה חדשה. גם חוקה רביעית זאת בוטלה עקב מלחמת אזרחים באלג'יריה והחזרת דה-גול לשלטון. בכל חמש החוקות הללו, השינויים באו בעקבות מלחמות ומהפכות ולא עקב הצבעות של הגופים שנקבעו בהן לשנותן.
בניגוד לצרפת ולארה"ב, אין לבריטניה חוקה כתובה. חוק העובר בהצבעות בבית הנבחרים ובבית הלורדים נכנס לתוקפו רק לאחר שחותמת עליו המלכה. אומנם אין לפרלמנט סמכות לאלץ אותה לחתום, אך מקובל לומר כי המלכה תחתום על כל חוק שעבר בפרלמנט, אף על חוק הגוזר דין מוות עליה עצמה. למרות זאת, המלכה לא תחתום על חוקים מסוג מסוים, כמו חוק המאריך את כהונת הפרלמנט מעבר לחמש שנים - התקופה המרבית המקובלת. הפרלמנט ריבון לחוקק או לבטל כל חוק, מלבד חוק שיגביל את הפרלמנט שיבוא אחריו. לכן, אין "חוק יסוד" שיש בו שריוּן שימנע מן הפרלמנט הבא לבטלו או לשנותו בהצבעה רגילה.
בזמן שלטון מפלגת-העבודה בבריטניה, נכנס לתוקף חוק פנימי בריטי המשלב את הזכויות הכלולות באמנה האירופית בדבר זכויות האדם. אם שופטים בריטיים מוצאים כי חוק בריטי כלשהו נוגד את האמנה, הם יכולים להעיר על כך, אבל אינם רשאים לפסוק בניגוד לאותו חוק וודאי שאינם מבטלים אותו. ההסתמכות על האמנה יצרה מצבים אבסורדיים, כמו המקרה שנמנע גירוש מחבל בגלל זכויותיו לחיי משפחה, אחרי שהוליד ילדים בבריטניה. הממשלה החדשה של המפלגה השמרנית מבקשת לבטל את שילוב האמנה בחוק הבריטי שיצרה מפלגת העבודה.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 רצה המלך אדוארד השמיני לשאת לו אישה גרושה. המלך בבריטניה עומד גם בראש הכנסייה האנגליקנית שאינה מתירה גירושים, וודאי לא הייתה מוכנה להכיר במלכה גרושה שנישאה למלך. ראש הממשלה הודיע למלך כי אם יישא את האישה הגרושה, יתפטר ראש הממשלה מתפקידו. משמעות צעד כזה היא שהפרלמנט יתפזר, תהיינה בחירות חדשות, ונישואי המלך יעמדו במרכז מערכת הבחירות והמועמדים יכריזו מהי עמדתם בנושא. לא היה זה איום בהפיכה או בענישה, אבל די היה בו לשכנע את המלך כי עליו לוותר על כס המלוכה, וכך אומנם עשה.
חוקה במדינות חדשות באסיה ובאפריקה
הצורך בחוקה כתובה מודגש במיוחד כשנוסדת מדינה חדשה. בכל פעם שהעניקה בריטניה עצמאות לאחת ממושבותיה באסיה או באפריקה, קבעה לה חוקה דמוקרטית שהסדירה כיצד תיבחר הממשלה החדשה, מה יהיו מוסדות השלטון, כיצד הם יוקמו ובאיזו דרך יתחלפו. החוקה קבעה כי הממשלה או הנשיא הראשונים שבידם ניתן השלטון חייבים לקיים בחירות חדשות וחופשיות למוסדות השלטון. אלא שבמרבית המדינות החדשות הללו לא היה ערך מעשי לחוקה. השליט הראשון שנבחר רדף את מתנגדיו ומנע בחירות חופשיות בתום תקופת כהונתו, או אף הכריז על עצמו כנשיא לכל החיים. לא נמצא בית המשפט שיתערב נגד שינוי החוקה, אבל במקרים רבים נמצא מפקד צבאי שמרד ותפס את מקומו של השליט בהפיכה ואף קבע למדינה חוקה חדשה, שגם כן לא מנעה הפיכות נוספות.
האם זקוקה ישראל לחוקה?
חוגים שונים קובלים על כך שעם היווסדה, לא נקבעה לישראל חוקה. לתלונה זאת אין הצדקה. לעם ישראל יש מסורת נטועה עמוק של ויכוחים ודיונים והצבעות רוב, כמו שקיימו חכמי המשנה והתלמוד בבבל ובארץ ישראל. מסורת זאת עברה גם לגאונים בישיבות בבל, ועד לקהילות ישראל בגלויות השונות. לקהילות היו "אסכמות" שקיבלו עליהן, על ניהול הקהילה ובית הכנסת והחברות השונות (מחברא קדישא עד לחברות גמילות חסדים). גם משרדי הממשלה של מדינת ישראל הוקמו כהמשך למוסדות השלטון העצמי של הישוב בזמן המנדט הבריטי. בספר "שלושה ימים במאי" מפרט המחבר
זאב שרף, המזכיר הראשון של ממשלת ישראל, את עבודת ההכנה לפני סיום המנדט הבריטי ובמיוחד את שלושת הימים שלפני ההכרזה על הקמת המדינה. לישראל לא היה צורך בחוקה כתובה שיורישו למדינה שלטונות המנדט, כמו אלו שהעניקו לעירק ולסוריה.
כל מנסחי חוקה כתובה למיניהם יודעים כי בשורש הדברים הכל תלוי בהסכמת העם. והלא אין חוק האומר כי יש לקיים את החוקה. הדוגמה של בריטניה שאין לה חוקה כתובה, אלא הסכמה מקובלת על חלוקת הסמכויות בין הפרלמנט והמלכה ובתי המשפט, מוכיחה את יתרון השיטה הבריטית על שיטת החוקה הכתובה, כדוגמת הרפובליקות של צרפת.
הנזק של תהליך כתיבת חוקה
חוקה משמעותה הטלת הגבלות על הכנסת, קביעת חוק שעומד מעל חוקי הכנסת, האוסר עליה לחוקק חוקים לפי רצונה ורצון הבוחרים שבחרו בכנסת. וכך
הצהיר ח"כ אמנון רובינשטין שהביא הצעת חוק פרטית בכנסת העשירית:
"הצעת חוק זו באה גם כדי לבלום את בית-המחוקקים. היא באה גם כדי להגן על האזרח מפני חקיקה הפוגעת בזכויות היסוד של האזרח, והרי זה הרעיון הטמון בעצם המילה חוקה. עצם המילה חוקה פירושה ומשמעותה הגבלה וריסון של ריבונותה וכול-יכולתה של הכנסת כמוסד מחוקק".
לעומתו אמר
דב יוסף, בעת שהיה שר המשפטים:
"אינני סבור שיש חוק אשר עומד 'מעל למחוקק הרגיל'. אין לנו שני מחוקקים. יש לנו רק הכנסת, ולדעתי אי-אפשר על-ידי חוק של הכנסת להגביל את זכותה לחוקק, ואם יש סעיף כזה בחוק כלשהו, רשאית הכנסת, לדעתי, להחליט על-ידי רוב רגיל לבטל את הסעיף המגביל כביכול את זכותה".
אם תנוסח חוקה, יתהפך הדיון בכנסת. במקום לדון בשאלה מה זקוקה המדינה ומה עלינו להתקין למען האזרח, יצטרכו חברי הכנסת לשאול את עצמם מה מותר להם לחוקק, ומה אוסרת עליהם החוקה, איך ישנו את נוסח החוק, שלא ליפול טרף לפירוש שייתן לו בית המשפט העליון. שופטי בית המשפט העליון שאיש לא בדק את דעותיהם ושהציבור לא בחר בהם, יכפו דיון מזויף על ערכים ומוסר ויכריעו בעניינים פוליטיים נתונים במחלוקת בין המפלגות ובין חלקי העם. השופטים אולי יביאו עמם ערכים שמתאימים לעמים אחרים ולתרבויות אחרות ויכפו אותם על עם ישראל שיש לו ערכים של תורת ישראל ותרבות ישראל שקדמו באלפי שנים לחוקות המודרניות כמו זו האמריקנית, ושמהם למעשה שאבו ולמדו מחבריה.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
הכנסת החליטה ברוב רגיל (של 32 קולות בעד לעומת 21 קולות נגד) כי "חוק כבוד האדם וחירותו" יהיה חוק יסוד. מכאן נטל לו השופט
אהרן ברק, בהיותו נשיא בית המשפט העליון, את הזכות לבדוק חוקי הכנסת ולפסול אותם וקרא למעשהו "מהפכה חוקתית". אלא שככל מהפכה, גם זו לא הייתה חוקית. לעומת זאת, הכנסת ה-20 נבחרה בבחירות חופשיות, והממשלה נתמכה בקולות רוב חברי הכנסת. אם תיטול הכנסת חזרה את השלטון לידיה, תחזור ישראל להיות לרפובליקה דמוקרטית.
